הצד של חגית: החום והאהבה עוברים דרך הטלוויזיה
שלה. אותנטיות שמצליחה לעבור דרך המסך | תמונת AVI:
mako
לפני הצפייה במאסטר שף יש בי התרגשות קלה: מה יהיה הפעם? ועם איזה ערך מוסף אצא מהתכנית? הראשונה שהרשימה אותי הייתה שני, חיילת בת 20, שמצאה לפני כמה שנים יומן עם מתכונים של סבתה. לבי התחמם קלות, כי קשרים משפחתיים מרגשים אותי. היא סיפרה שהיא 'נהגת בוס', ואותי מעניין שעדיין קיים המושג המשפיל הזה כי הוא נשמע לי כמו ביטוי שהמציאו גברים קטנים שרוצים להראות מי הבוס. שני הכינה פאייה בשרית עם סלט ברזילאי, והסיפור עם היומן לא הספיק לה כדי לעבור.
ואז נכנסה חני פירו, בת 28, ומיד ראיתי שהיא משהו מיוחד. היא מאושרת, מצחיקה ויש בה שמחת חיים מדבקת. כאלה אנשים כיף לראות על המסך. הסיפור האישי שלה גרם לי להיזכר באישה שפעם אהבתי והקשר איתה נותק. "אני חושבת שאולי אני זו שאקבל את הטלפון, ולזה אני מחכה", אמרה חני. לדעתי, בשביל זה יש טלוויזיה: סיפורים מרגשים, שנוגעים בנו ועושים לנו אסוציאציות לדברים שקרו לנו בחיים.
חני הכינה מעורב ירושלמי על פטריית פורטבלו, אבל זה בכלל לא משנה. אני רוצה לראות אותה עוד על המסך, לא משנה מה היא תבשל. אחרי שחני קיבלה את הסינר היא אמרה על אביה ש"אולי הוא יראה אותי ויתגאה בי כמו שאני התגאיתי בו והערצתי אותו." באותו רגע הדמעות שלי כבר הופיעו.
שאול סונינו הכין מנה שאביו נהג להכין. הוא לקח מוח של טלה ואמר שיעשה לו עיצוב יפה. אוי, אין קצת רחמים? המנה שלו נראתה לי מזעזעת, עם המוח הפרוס והעצמות ליד. הוא צרב את המוח, והמרקם עשה לי אסוציאציה לכבד אווז. המנה שהכין, מוח טלה בקרם שורשים, לא נראתה לי מפתה. בטח לצמחוניים קשה לראות את התוכנית הזו. השופטים התמוגגו מהמוח, ולי נהייה חשק לאכול גלילות חציל עם גבינת עיזים.
טיראן, הצעיר הדרוזי, סיפר שהוא סטייליסט למגזר הערבי, וכשנשאל איך מקבלים את זה במשפחה הוא החל לבכות. הוא סיפר שהוא הגיע ממשפחה מאוד מסורתית שלא מקבלת את הדרך שלו, ואני נזכרתי בבחור ערבי צעיר שראיינתי לפני כשנה לאתר "אישה". משפחתו ניתקה איתו את הקשר לאחר שיצא מהארון, והוא עבר לתל אביב. יש כל כך הרבה אנשים שכאשר הם רוצים ללכת בדרך שלהם, המשפחה מתנגדת. הורים רבים חושבים שהם יודעים יותר טוב מילדיהם איזה מקצוע עליהם לבחור, עם מי ומתי להתחתן, ולא מבינים שצריך לכבד את הרצון של בנם ולתמוך בו בדרך שבה יבחר.
טיראן הכין תבשיל דרוזי מסורתי: מנסף - כבש ואורז, כאילו רצה לחזור הביתה, לילדות, למשפחה. אייל אמר שטיראן בישל "אוכל שכולו געגועים", ומיכל עודדה אותו כשאמרה "פה אתה יכול להיות מי שאתה מרגיש". כל כך הבנתי את זה, כי זה משפט שלקח לי המון שנים להגיע אליו.
ואז הגיעה שלה. בת 67, נמרה מלאת שמחה ואש. היא הכינה חצילים ממולאים אורז ואנטריקוט, ברוטב תמרינדי ומיץ רימונים. זו המנה הראשונה שאליה התחברתי.
שלה הכריחה את השופטים לאכול ביד, והם צייתו לה. איזו אישה נהדרת! תישארי איתנו! כשאייל שני תיאר בפיוטיות את התלהבותו מהמנה, למספר רגעים התאהבתי בו. "אני רוצה לנשק את כולכם", אמרה שלה ורצה לעבר השופטים. כמה, כמה חום ואהבה יש בתכנית הזאת.
הצד של פרידה: כנראה שהאותנטיות מנצחת
בפרק הזה היו כמה אנשים שריגשו אותי במיוחד. מאור סלוצקי, שאוחז בדייג כתחביב, הביא איתו מנה של דג הלוקוס ובאותו רגע אפשר היה לראות את האהבה שלו לבישול. הוא השתמש בכבד של הלוקוס ויצר ממנו פטה נפלא. אבל עובדה, לא כולם אהבו. כמה קשה לרצות את כולם, לגעת בחיך של כל אחד ואחד מהשופטים. לפעמים התגובה השלילית של אחד השופטים יכולה לסרס את המתמודד. אני מציעה להם לקחת את הערות כבונות ולהמשיך לבשל, כי הבישול בא מהנשמה ואת זה אפשר לראות על כל אחד מהמתמודדים. נשמה.
שני, החיילת שלא עברה, הזכירה לי עם ספר המתכונים שלה את הילדות שלי. הייתי יושבת לכתוב לאימי את כל המתכונים החדשים שלה, במיוחד לעוגות שלה, והספר הזה נעלם איכשהו. לעומתה, סבתי הרומניה שהיתה שפית במקצועה וניהלה את המטבח של בית ברל מעל עשרים שנה, לא השאירה מתכונים בכלל. אני זוכרת את עצמי איתה במטבח, עובדת לצידה, שלב אחרי שלב, ומוקסמת כל פעם מחדש מעוד מאכל חדש שלה. היא לא היתה צריכה לכתוב כלום. הכל היה לה בראש. לצערי אני לא זוכרת מאומה ממה שהיא בישלה, אך נותרו לי רק הטעמים שלה.
טיראן הדרוזי, סטייליסט במקצועו, ריגש אותי במיוחד. הוא הולך עם הלב שלו ולכן הוא מצליח. אבל מה שווה כל זה כשאין לך הכרה מבית? אני שמחה בשבילו שהגיע לתכנית, כי אולי עכשיו לאחר החשיפה בטלוויזיה הוריו יחזרו להיות לו להורים תומכים ומחבקים.
אני מאחלת את אותו הדבר גם לחני פירו, שקיבלה את ההשראה לבישול מהאבא שגידל אותה שהוא שף בעצמו וכבר עשר שנים היא לא בקשר איתו. אולי עכשיו הוא יצור איתה קשר, שמאד חסר לה.
ולסיום אכתוב על שלה. את שלה הכרתי כשהייתי בצילומים למאסטר שף, אז היא הביאה איתה קישואים ממולאים. אני לא הפסקתי לאכול מהם ומה שנשאר לה בסיר ארזתי ולקחתי איתי הביתה לתותי שלי שתטעם. יש לה את זה ביג טיים. ובכן, בסוף היום, האוכל האתני והאותנטי שכל מתמודד הביא אותו מהבית הוא זה שניצח.
פרידה הכט, בשלנית ומסעדנית
חגית רימון, עו"ד ועורכת אתר אישה
>> גם אתם מבשלים? אולי תזכו בקניות בחינם לחמש שנים
מאסטר שף, סוגרים נבחרת, רביעי וחמישי בשעה 21:00
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן