התקבלת ל-15 הגדולים, איך ההרגשה?
"נפלאה. יש חששות ולחץ אבל גם תקווה גדולה".

תיארת לעצמך שתגיע לשלב הזה?
"כל פעם אני חושב על הצעד הבא שלי. בכל שלב שאני מגיע אני מסתכל אחורה ואומר: 'איך עברתי את כל הדרך הזאת?'. אז לא ממש יצא לי לחשוב אם אגיע לנבחרת".

מה זה בישול בשבילך?
"בישול בשבילי זו דרך חיים. דרך לגעת במקומות הכי עמוקים בנפש של כל אחד ואחת מאיתנו. במהלך השנים, בפרט בעבודה עם נוער שחלקם הגיעו מבתים שאפילו לא ידעו ארוחה משפחתית מה היא, ממש היה לי כלי להחזיק את הלב שלהם אצלי ביד. אוכל זה דבר שבשבילי צריך לגרום לאנשים לדמוע".

יש לך סגנון בישול שאתה מתמחה בו?
"אני מתחבר לשני דברים מרכזיים. בישול ביתי שיכול להיות גם סירים של יומיים על האש, והשני זה בישול מהיר, כמו טיגונים, מנגל, מחבת".

מה היה האתגר הכי גדול שלך כשהתחלת לבשל?
"יש לי דיסלקציה מסוימת שלא מאפשרת לי ללמוד מהסתכלות על האדם שמולי. עכשיו למשל אני מתמודד עם זה בכיסונים, כל הקיפולים, אם אני שם ביוטיוב אני לא מצליח ללמוד. אז זו מתנה נפלאה עבורי, כי היא מייצרת עבורי אין ספור פתרונות יצירתיים, אבל בקלאסיקות אני צריך הדרכה ממש צמודה".

מה הביא אותך להתחיל לבשל?
"מגיל אפס אני מבשל. גדלתי בבית עם הרבה ילדים ביולוגים ושאינם ביולוגים, היינו משפחת אומנה ל-11 ילדים, ולכל אחד מהאחים היו חברים שבאים לישון ולהתארח. הייתה עצמאות מטורפת בבית ואחד הדברים שעשיתי היה להאכיל את כולם".

זוכר את הרגע שהבנת שאתה באמת מכין אוכל טעים?
"כן. הבנתי את זה די מזמן, מה שיש באוכל טעים בנוסף לחומרי גלם ולמזון, זו הנשמה שאתה יוצק פנימה - זו לא קלישאה".

יש לך משהו שאתה לא אוכל?
"כרגע גפילטע פיש זה היחידי".

יש ביקורת מהאודישן שזכורה לך במיוחד?
"את של אהרוני. הכנתי מרק קובה דלעת והוא אמר שזה אחד משני המרקים הטעימים שהוא אכל מימיו".

מי הכי היית רוצה שיאהב את המנה שלך?
"הסגנון שלי במהות שלו הוא קצת רחוק מהדי אן איי של רותי, וחשוב לי לרצות אותה".

יש משהו שאנשים יופתעו לגלות עלייך?
"רוב החיים שלי זו כנות, עד הסוף. גם בדברים שכיף לשמוע וגם באלה שפחות, לכן אין לי משהו שנסתר מעיניי כל".

בתוכניות ריאליטי אחרות יותר קל לקהל לבחון את המתמודדים, בתוכנית בישול זה קצת יותר מסובך. מה יגרום לאנשים להתחבר אלייך?
"פה זו באמת נקודת תורפה, כי לפחות במקרה שלי אני שם לב שאני לא מכין את האוכל שאני הכי טוב בו או רגיל אליו. בגדול בסוף, זה כשצופה בבית רואה את מה שאתה מכין ואומר 'בא לי לטעום', זהו".