ללבּיבּה, המנקה שלנו, לא ברור לשם מה אני מגדלת רקפות. מבחינתה לגדל אותן רק ליופי זה כמו לגדל תרנגולת מחמד – כלומר ממש לא פרקטי. מתברר שללביבה, שנוהגת מדי חורף לבשל עלי רקפות ממולאים, יש עוד כמה סודות שעברו במשפחתה מדור לדור.

רקפת - מבט מקרוב (צילום: SXC, SXC1)
מילאתם פעם עלי רקפת? | צילום: SXC, SXC1

היא לוקחת אותי לטיול קצר בחורשה ליד הבית שלה ומראה לי איפה היא וחברותיה נפגשות אחרי שהן מסיימות לנקות, כדי לקטוף יחד עלים ועשבי בר לבישול. בעוד הן מתחרות על ה"מציאות" שמסתתרות בין הסלעים, הן מפטפטות להן ומצחיקות אחת את השנייה בסיפורים על הבתים הישראליים. "את רואה? יותר טוב מבית קפה", היא מחייכת אלי.

אז כן, עולם שלם מסתתר שם, בינות לאבנים והעצים, שאם לא השכנים כנראה לא היינו זוכים להכיר. רוצים להתעמק? הנה חמישה מקומות מומלצים, שבהם תוכלו לטעום אוכל ערבי אותנטי ולהכיר בישול שמחובר לשורשים (תרתי משמע). ואתם יודעים מה? אם תתנהגו יפה תקבלו עוד חמישה.

סלע הנוטרים

אירוח ביתי ערבי
כתובת: ראמה, כביש עכו-צפת
טלפון: 04-9986483, 050-5434454

חברים, זה ה-מקום למי שמחפש ארוחה ערבית אותנטית, בלי קיצורי דרך ובלי ניסיון להתחנף לחך הישראלי.

נג'את מרעב ניחנה במה שנקרא "יד" יוצאת דופן, שהופכת את הארוחה בביתה לחוויה קולינרית בלתי רגילה. מרק סמיך ומהביל, העשוי ציר כבש וחיטה ירוקה קלויה, פותח ארוחה שהיא דלת לעולם טעמים שונה ומעודן שהחך שלנו עדיין לא למד להכיר: עלי גפן צעירים ורכים ממולאים, במיה ברוטב עגבניות חמצמץ, עוף מתובל בסומאק ושלל עשבים שהופכים את הארוחה לטיול פראי במחוזות ארצנו הנסתרים. לקינוח אפשר להתענג על תה מבושם, תאנים מבושלות וריבות תוצרת בית.

האוכל שמגישה נג'את ללא ספק עומד בפני עצמו, אבל חווית האירוח, בביתם של נג'את ובעלה, מעניקה מימד נוסף – שהופך את הארוחה לשיעור בפתיחות, לבביות וחום אנושי.
כדאי לדעת שבנוסף לארוחות מציע הזוג אירוח בצימרים שבנה.

שורה תחתונה: רשמו לעצמכם שביקור בסלע הנוטרים זה אחד מהדברים שאתם חייבים לעשות השנה.

מחירים: 80-115 שקל למבוגר, 45-50 לילד. יש להזמין מקומות לפחות יום מראש (רצוי יותר).

אין תמונה
סלע הנוטרים. שיעור בלבביות

עזבה

מטבח ערבי
כתובת: ראמה, כביש עכו-צפת
טלפון: 04-9888808, 052-2471890

מסעדה שחינה בפשטותה. זה לא המקום להרשים בו את החמות, וגם לא המקום להזמין בו ארוחת ילדים (כי אין) – אף שראיתי במו עיני ילדים שחיסלו כאן מנת חשווה (אורז בבשר) המותאמת למבוגר רעב, ואחר כך עוד התרוצצו בחצר הנעימה והמרווחת והשאירו את המבוגרים להתענג על המשך הארוחה.

כאן אף אחד לא ישתדל למצוא חן בעיניכם או להתחנף לטעמכם הישראלי – אבל מי שמעוניין להתנסות בטעמים חדשים, שחלקם מיועדים להרפתקנים בלבד (קובה נא למשל), ימצא פה את מבוקשו. הבעלים, בעל חוש הומור ציני וקצר רוח, אינו המארח הערבי טיפוסי, ואין ספק שיש מקום לשיפור השירות, אבל האוכל, האוכל מפצה על הכל.

זה המקום להתענג בו על מג'דרת בורגול נפלאה, חצילים בלאדי קלויים, כרובית מעולה בטחינה, סינייה מענגת ואורז עם בשר כבש מבושם בקינמון המחמם לב ובטן. לקינוח מומלץ לבקש עוגת סולת בגבינות, שמהווה סיום מושלם לארוחה יוצאת דופן.

שורה תחתונה: טעים, שונה, ושווה ביקור.

מחירים: 50-100 שקל לאדם.

ליאלי בירות

מטבח לבנוני
כתובת: ג'יש, על כביש ג'יש-סאסא, 200 מטר מהכניסה לכפר
טלפון: 04-6989864

מנסף כבש (תמונת AVI: אהרוני מבשל לחברים)
מנסף כבש. חפשו את המתכון | תמונת AVI: אהרוני מבשל לחברים

במבנה עץ צנוע, מוקף במטע דובדבנים, שוכנת המסעדה של עלם ולורה. הגישה המומלצת כאן היא לטעום מעט מהרבה. יש המון אפשרויות, וכדאי ליצור ארוחת טעימות שתכסה את מבחר המאזטים והממולאים. בין השאר תמצאו כאן פטוש עם סומאק וגבינה מלוחה, סלט מדויק להפליא של עגבניות ופלפל חריף, עולש מטוגן בבצל ולימון, כיסונים של בצק בגרסאות שונות, ממולאים בתרד או בבשר כבש ומבושלים ברוטב יוגורט עדין (שיש בּראק), וכמובן קובה מופלאה, ממולאת בשר טלה רך, צנוברים ובהרט. חוץ מזה אם יש לכם ניסיון לא טוב עם סינייה בטחינה – זה המקום לתקן אותו. לקינוח מוגשים כאן עראק מקומי, דובדבנים ותפוחים, שהופכים את החוויה אותנטית אפילו יותר.

בליאלי בירות הדגש הוא על טריות. בניגוד להרבה מקומות אחרים, כאן לא מכינים סלטים מראש, ולכן כדאי לדעת שני דברים: אחד, ששווה להמתין בסבלנות עד שהמנה תגיע, והשני – שפחות מומלץ להגיע בימים של עומס מועד כמו שבתות וחגים.

חשוב לציין שלא מדובר כאן בבישול גורמה (למרות שיש גם הברקות), אבל האיזון בין הטעמים, הטריות והבישול המעודן יחסית לבישול מזרחי, הופכים את הביקור לחוויה שונה ומרעננת. תשתדלו רק להימנע ממנות "מזרחיות" כמו חומוס, ולהתמקד במאכלים שמאפיינים את המטבח הלבנוני (בקיצור, עזבו אתכם משיפודים).

שורה תחתונה: להשתדל להגיע בימים "רגועים", לוותר על החומוס, השיפודים והצ'יפס, לא לוותר על העראק והקובה.
מחירים: כ- 100 שקל לאדם.

דיאנא

גריל ומטבח ערבי
כתובת: פאולוס השישי 51, נצרת
טלפון: 04-6572919, 04-6568203

לדיאנא מגיעים כדי לאכול קבב מבשר טלה נימוח ועסיסי שנקצץ במקום לעיני הסועדים. זאת לא מסעדה אקזוטית, עם טעמים מורכבים ומפותלים, אלא גריל בשרים ערבי אסלי, שמציע שילוב מושלם בין פשטות (במובן הטוב של המילה) לחומרים איכותיים.

מי שמגיע לכאן כדי לאכול בשר טוב ללא ספק ייצא עם חיוך. בנוסף לקבב האלמותי מפיק הגריל של דוחול צלעות טלה בלאדי נימוחות ותבשילים מתחלפים, רובם על טהרת הטלה. הסלטים לוקחים לכיוונים יותר יצירתיים, וכל אחד קולע בול. לבנה עם זעתר בר, בטטה עם טבעות בצל ופלפל חריף, חציל קלוי בשמן זית ושום, סלט עגבניות עם שקדים ירוקים – ויש עוד הרבה.

כיוון ששמה של דיאנא הולך לפניה, מומלץ בחום לא להגיע בשבתות, כדי ליהנות מאירוח רגוע ומפנק שאפשר להעניק רק כשיש זמן.

שורה תחתונה: לא להגיע בשבת, להזמין מקומות מראש, ולא לוותר על הקבב בשום פנים ואופן.

מחירים: 100-150 שקל לאדם.

אין תמונה
הבית. בין אירוח ביתי למסעדה

הבית

מטבח ביתי ערבי
כתובת: עין חוד
טלפון: 04-8397350, 052-4606343

לא מדובר כאן במסעדה במובן המוחלט של המילה, אלא במשהו שנע בין אירוח ביתי למסעדה. במילים אחרות, זהו ללא ספק המקום לאכול בו ארוחה ערבית אותנטית וייחודית, מהסוג שאי אפשר לאכול במקומות שאיבדו את המגע הביתי – מבלי לפלוש לסלון ביתה של משפחה מארחת.

באירוח כמו באירוח, המשפחה כולה מגויסת כאן לבישול ולהגשה. בהתחלה מגיעים קנקן מיץ תמרהינדי, שמהווה שינוי מרענן ללימונדה המסורתית, ופיתות חמות עם שמן וזעתר שגדל ליד הבית. אחריהם אפשר ליהנות מקערות מהבילות של מרק עדשים, שההל והלימון משווים לו טעם מרענן ומיוחד, ומאין ספור צלוחיות של סלטים נפלאים, עלי גפן וכרוב ממולאים, סינייה בטחינה ולימון, מג'דרה מעודנת ונימוחה, קובה בורגול, וכמובן המנסף: מצע של אורז וצנוברים מבושם בהל ובהרט, ועליו צלעות כבש ונתחי עגל שמגירים לתוכו את העסיס. לא כל המנות זהות באיכותן, ומכיוון שמדובר במחיר אחיד לסועד – יש חופש לטעום מכולן ולהחליט.

שורה תחתונה: להזמין מקומות מראש, לא לוותר על המנסף וצלעות הכבש, ואם אפשר להגיע ביום רגוע, כדי לזכות ליחס מפנק ואישי.

מחירים: מחיר קבוע של 100 שקל למבוגר.

עבודה ערבית ללקק את האצבעות: חלק ב'