לפי מה ששמענו על הנינג'ה פודי, אחד כזה על השיש פותר את רוב הבעיות שיכולות להיות לו לאדם, למעט אולי גירוד עקשני בגב. מדובר בסיר חשמלי עשיר בפונקציות, שיכול גם לבשל, גם לצלות, גם לטגן באוויר חם, גם לאדות וגם לשמש כסיר לחץ, והכל בלחיצת כפתור. אז האם נוכחותו החדשה במטבחנו אומנם הפכה אותנו מבית של קורנפלקס לארוחת ערב לבית שבו תמיד יש אוכל חם, טרי וטעים? טוב, זה קצת יותר מורכב מזה.
כבר נזהיר ש: מדובר במוצר בלתי זול בעליל - 1,590 שקלים באתר שריג. מצד שני, אם תערמו זה על זה את מחיריהם של סיר אידוי, סיר טיגון באוויר חם, סיר לחץ וכל השאר – תעברו את הסכום הזה די מהר. רוצה לומר, הכל יחסי.
מעשה שהיה כך היה: הפונקציה שהשתמשנו בה הכי הרבה פעמים במהלך השבועות שבהם אירחנו את הנינג'ה היא זו של בישול בלחץ. האם אין לנו סיר לחץ בבית? יש ויש, אבל הנינג'ה הופך את החוויה הזו להרבה הרבה יותר ידידותית. אם בסיר לחץ רגיל יש לערוך לפני השימוש דוקטורט קצר בנושא "איך למען השם אוטמים את הדבר הזה", ואז עוד אחד של "איך לא להתפוצץ ביחד עם הסיר" – בנינג'ה כל מנגנוני ההגנה (14 במספר) הם בילט אין. סוגרים את הסיר, מזיזים איזה פיפס, לוחצים על כפתור "סיר לחץ", מגדירים זמן וגמרנו. בשבילנו, לפחות, היה מדובר בהקלה משמעותית, שבזכותה התחלנו לבשל בלחץ לא רק קטניות וקדירות בשר, אלא גם תפוחי אדמה, חזה עוף ועוד מיליון דברים. תחשבו כמה מהמם הקונספט של פירה שמוכן ב-15 דקות. לא מהפכני?
הפונקציה השנייה שחרשנו עליה היא זו של הטיגון באוויר חם – ז'אנר הטיגון לעניים שמצריך מינימום שמן (אם בכלל), ומניב מזונות טעימים ופריכים למדי עם שיק מסוים של טיגון, ובלי הנזקים הנלווים. לא נגיד שהתמכרנו לצ'יפס שטוגן באוויר כי זה יהיה שקר גס, אבל התרשמנו שבהחלט מדובר בז'אנר בישול ראוי, שיכול לתרום למטבח המשפחתי. למעשה, תפוחי האדמה שבהתחלה בישלנו בסיר הלחץ ואז פינקנו במרינדה וטיגנו באוויר החם, לפי מתכון שמגיע עם המכשיר, יצאו לא פחות ממעולים.
באופן כללי, השילוב של בישול קצר בלחץ ואז צלייה או טיגון באוויר חם היה התגלית הגדולה ביותר שלנו עם הסיר החדש. בדרך הזו אפילו חזה העוף השלם שהכנו יצא עסיסי וטעים – אבל כן יש קוץ באליה הזו: אם לא תיתנו לעוף, למשל, בישול מספיק בלחץ לפני המעבר לתוכנית הבאה, הוא יישאר נא מבפנים וכבר לא תהיה דרך לתקן את זה. העוף ה"מטוגן" שניסינו להכין היה הוכחה מצערת לזה. מצד שני, אם תדעו בדיוק כמה זמן בישול מצריך כל חומר גלם, אתם לא אמורים להיתקל בבעיה הזו מלכתחילה. מה שמוביל אותנו למגבלה העיקרית (אולי אפילו היחידה) של סיר הנינג'ה: הוא דורש ניסוי וטעייה בלי סוף, ואפילו רשימת הזמנים המצורפת לא באמת עוזרת, כי היא לוקה באי-דיוקים, אם להיות מאוד עדינים בניסוח.
אורז רגיל, למשל, לבן ופשוט, עדיין לא הצלחנו להכין בנינג'ה שלנו. כמות המים שנדרשת לפי המתכון המצורף היא חד משמעית קטנה מדי, והניבה אורז קשה כמו אבן ובלתי נגיס בעליל. עוד שני ניסיונות ערכנו עם אורז, ובאף אחד מהם לא יצא לנו אורז לטעמנו (ואנחנו לא בררנים באורז). סביר להניח שבעוד ניסיון-שניים היינו מפצחים את זה, אבל מדובר במצוקה מיותרת מלכתחילה. חוברת הוראות פשוטה, בדוקה ומהימנה הייתה פותרת את זה כליל.
מספר המתכונים שמגיע עם המכשיר הוא מוגבל מאוד, וגם הם לא תמיד מדויקים, כך שהיכולת להיעזר בהם גם היא מוגבלת. המלצתנו לפרנסי הסיר היא לטפל בעניין הזה כמה שיותר מהר וכמה שיותר לעומק, כי מלבד הבעיה הזאת באמת שמדובר בחיה רעה.
לסיכום: מדובר במוצר מעולה, שבכיף מייתר חצי מהסירים שיש לכם במגירות. רק קחו בחשבון שיש לכם את הפנאי ללמוד אותו כמו שצריך, כי הוא לא הולך לעשות לכם חיים קלים.