יש אנשים שקשורים לספרים שמפארים להם את הספרייה, יש כאלה שמתקשים להיפרד מרהיטים ויש את אלה שדווקא הסירים שלהם נשארים חרוטים להם בלב (אנחנו באופן אישי משתייכים לכל שלוש הקבוצות, אבל כנראה שאנחנו לא דוגמה). החיבור החזק הזה יכול להיות קשור למנה ספציפית (המחבת הראשונה שבה יצאו לנו שניצלים טעימים, למשל, היא מחבת שלא נשכח), למסורת המשפחתית שלנו - כמו הסיר שמצאנו בבית של סבתא ומאז אנחנו משתמשים רק בו - וזה גם יכול להיות פשוט סיר טוב, בגודל הנכון, שמייצג בשבילנו את האוכל הכי ביתי וטעים שאנחנו מכינים לעצמנו ולילדים ושעושה את השגרה שלנו מה שהיא.
אבל עזבו אותנו, ידעתם שגם לשפים הגדולים ביותר יש סיר אחד ספציפי שהם קשורים אליו בעבותות? כינסנו ארבעה מהם, שמענו על הסירים שעושים להם את הבישול, והאמת? התרגשנו.
צחי בוקששתר, שף ובעלים רשת Black
"האמת היא שהייתי מאוד סקפטי כשקיבלתי לידי את סיר האורז המדויק הזה מאמא שלי. באף סיר אחר לא יוצא ככה אורז - בדיוק 8 מנות, כל גרגר מלמיליאן. הוא של סולתם, קיים אצלי 30 שנה ואצלה עוד 20 לפחות, ואני מודה שאני זה ששבר לו את הידיות. הבטחתי לו שביום הולדת 50 אקנה לו חדשות, אבל טרם קיימתי. לימים מצאתי לו בן מארי תואם, גם של סולתם. המצאה שחובה לשחזר!"
אבי לוי, מסעדת המוציא בירושלים וצ'יריפום בתל אביב
"לסבתא שלי היה סיר מאמייל בצבע ירוק טורקיז, כזה שאי אפשר להתעלם ממנו. היו בו חלקים שהתקלפו וראו בהם את החלודה שמתחת לצבע, ומכסה שנסגר במין סגירה אטומה.
זה היה סיר של תבשיל אחד ויחיד, ומעולם לא בישלו בו משהו אחר. הוא היה יוצא לאוויר רק בפסח – סיר כשר לחג. כשהייתי פותח את המכסה שלו הוא היה מציף אותי בניחוח של רוטב עגבניות עשיר ומבריק משמן, ופרוסות של לימון היו מבצבצות מתוכו. כשהייתי מנענע אותו פלפלים חריפים ירוקים היו צפים. אבל יותר מכל היה התענוג לטעום את התבשיל שהתבשל בו – קוארה דל חוט – קציצות דג חריפות טעימות מאין כמוהן".
שלום קדוש, מסעדת פרימוורה, מלון לאונרדו פלאזה ירושלים
"גדלתי בעפולה, וכשעברתי לגור בירושלים נהגתי לנסוע כל סוף שבוע לבית הוריי. כשהייתי מגיע לשם לא יכולתי לוותר על תבשיל הבשר, שבושל עם הרבה בצל בתוך סיר מיוחד במשך שעות רבות. את הניחוח שעלה ממנו יכולתי להריח עוד לפני שהתקרבתי לבית. כשהתחיל להיות לי קשה לנסוע בכל סוף שבוע לעפולה ולא הייתי מוכן לוותר על התבשיל, הבאתי איתי את הסיר לירושלים. ואכן, הטעמים היו זהים. אותו סיר מיוחד עם תחתית עבה מלווה אותי בזיכרונות עד היום, ואין לי ספק שהתבשיל האהוב יצא כל כך טעים בזכותו".
ננה שרייר, מסעדת ננוצ'קה
"סיר הסירים שלי הוא ירושה מהמקום שהיה לפני ננוצק'ה, והוא מלווה אותי כבר 15 שנה. כל תבשיל חדש אני קודם כל מנסה איתו. לא אגזים אם אומר שהוא סיר קסמים של ממש, כל תבשיל נראה בו טוב. את הסיר הזה אני תמיד רוחצת באופן אישי, כדי שלא יצטלק עוד יותר ממה שהוא מצולק כרגע. הוא אוגר בתוכו זיכרונות של תבשילים שלעולם לא נבשל יותר".
*הסירים של סולתם הם סירים שמחזיקים לכל החיים – אפילו אלה של פעם ייראו כאילו קנו אותם היום. רוצים לדעת עוד על סירי הנירוסטה של סולתם? היכנסו לכאן