בשעות הבוקר המוקדמות, כשהטל עוד מכסה את השדות ורובינו עדיין שקועים בשנת היופי שלנו, אורי משלי יוצא אל השדה בקיבוץ יטבתה. "זו השעה היפה ביותר של היום", הוא קובע, ואנחנו כמעט משתכנעים. כמעט כל בוקר שלו מתחיל בסיור אופניים - רק הוא, הציפורים וההרים הדוממים שמסביב. אחרי חצי שעה של סיור, מצטרפים אליו שאר העובדים.

האהבה של אורי לשדה היא עניין משפחתי. הוא גדל באיילת השחר, דור רביעי למשפחה של חקלאים. את רוב ילדותו הוא בילה עם סבו בגידול חיטה. עם הזמן, הוא התנסה גם בגידול כותנה, אבוקדו והיום הוא אחראי לגידול תפוחי אדמה המיועדים לייצור אחד מהחטיפים האהובים ביותר בישראל - "תפוצ'יפס".

מהג'יפ הצבאי לטרקטור

אורי עבד בחקלאות מאז שהוא זוכר את עצמו. הסיבה היחידה שקטעה את הקריירה החקלאית שלו הייתה הצבא. הוא שימש כסמח"ט בשריון וגם היום הוא ממשיך לשרת במילואים. "בסופו של דבר אלה שני תחומים די דומים. כשאתה אחראי על חיילים אתה דואג לצרכים שלהם, וכשאתה עובד עם תפוחי אדמה אתה דואג לכל התנאים שהוא זקוק להם", הוא מתלוצץ.

ויש כמובן את העניין הפטריוטי, בטוח שגם זה משפיע

"נכון. ללא חקלאות אין לנו מה לעשות בערבה. כולם יודעים שחם פה, לא יורד גשם ואנחנו די מנותקים משאר הארץ. אבל לחקלאות בפריפריה יש תפקיד חשוב מאוד – בלעדיה, האדמה תיזנח, ולא יהיה לנו שום 'תירוץ' ליישב את האזור. במצב כזה סביר שרוב הארץ תהפוך לשממה. זו הסיבה שההתיישבות העובדת חשובה לי מאוד. מעבר לכך, המזון הוא חלק מהביטחון של המדינה, בייחוד בתקופה הנוכחית שבה נוכחנו לגלות שהגבולות בין המדינות יכולים להיסגר. תמיד טוב שיש לך מקורות משלך, ומזון הוא אוצר".

תפוח אדמה מהשדה (צילום: צוות השלחין ואורי משלי)
אורי משלי: "כשאתה עובד עם תפוחי אדמה אתה דואג לכל התנאים שהוא זקוק להם: | צילום: צוות השלחין ואורי משלי

מה בעצם מיוחד בגידול תפוחי אדמה לעומת שאר הגידולים?

"בגדול, תפוחי אדמה זקוקים להרבה מאוד מים. מכיוון שהאזור שלנו יבש מאוד, הוא מאוד מתאים לגידול תפוחי אדמה. לא יורד גשם אז אנחנו יכולים לנהל טוב יותר את ההשקיה ואת הגידול. אנחנו גם לא מרססים הרבה, כי תנאי מזג האוויר באזור מקשים על מזיקים להתפתח. תהליך הגידול עצמו מתחיל באמצע הקיץ - מחליטים אילו שדות יזרעו בתפו"א ויוצאים לדרך. הטמפ' הממוצעות היא 42 מעלות בזמן הזה. מתחילים לעבד את השדות, משקים אותם ושוטפים מהמלח שצברו במהלך העונה הקודמת", מסביר משלי.

"בשלב השני מזבלים את השדה עם 10 טון קומפוסט טבעי שמיוצר ברפת של יטבתה ונותנים לאדמה לעמוד כחודש – חודש וחצי", הוא מוסיף. "בשלב הזה משקים מספר פעמים, מה שגורם לעשבים לצאת החוצה ואז מוציאים אותם באמצעות תהליך מכני. סביב אמצע אוקטובר מתחילים בתהליך הזריעה – הזרעים הם תפוחי אדמה לכל דבר - פקעות שמגיעות אלינו מהנגב המערבי ונותנים להם שבועיים להתאקלם במזג האוויר המקומי ואז שותלים. את היבול אוספים באפריל".

לאורי יש 3 בנים ובת – שניים מבניו משרתים בצבא, אחד השתחרר ואחת בדרך לבקו"ם. "כל הילדים שלי עבדו בחקלאות, זה חלק מהמסגרת החינוכית פה בקיבוץ – בכיתה ז' כולם מצטרפים לעזור בענפים השונים", הוא משתף. "יש הרבה מה ללמוד בתחום, אבל אני לא לוחץ".