הוא הכי נהנה לבשל לנשים בחייו: לבת שלו, לאימא ולבנות הזוג, הוא חולם לבשל באי בודד והוא חושב שעם כל הפוזה - שפים הם בסך הכול אנשים מאוד רגישים. הוא בעצמו שף ידוע באחת המסעדות היוקרתיות ביותר בארץ. אנחנו לא יכולים לחשוף את זהותו, אבל לקראת מיזם הארוחות הסודיות של גד תפסנו אותו לשיחה. 

היי. אז מהי המנה הכי יצירתית שהכנת?
"קודם כל - יצירתי זה לאו דווקא מסובך אלא משהו שהוא לא הסטנדרט שלך. לפני 15 שנים הכנתי מנת קלמרי עם אנשובי ומנגו, כוסברה, שום שחור, שעועית שחורה וליים. חוץ מהעובדה שזה היה טעים, הכנתי את המנה הזו בתקופה שעדיין לא הייתה לי תעוזה לעשות מנות כאלה, וזה היה די חדשני עבורי".

איפה אתה חולם לבשל?
"באי בודד שיש בו הכול, את כל מה שאני צריך. אני בתפקיד של כיפה אדומה עם הסל, קוטף את כל חומרי הגלם, דג מהים - ומכין מכל זה ארוחה נפלאה".

עם מי הכי היית רוצה לבשל?
"עם סבתא שלי ז"ל, היא הייתה בשלנית גדולה, והיו לה ידיים מדהימות. היה לי את הכבוד לאכול את המטעמים שלה, אבל כשף לא יצא לי מעולם להיות איתה במטבח ולבשל יחד. היו לה מנעדים עצומים של טעמים ויכולות בישול בלי יותר מדי תבלינים, היא הייתה מנצלת את חומרי הגלם עד תום".

ולמי היית רוצה לבשל?
"למהטמה גנדי. הייתי רוצה לשבת ולדבר איתו ומתוך זה הייתה נוצרת ארוחה. גנדי הוא אדם עוצמתי, מעבר ליכולות שלנו להבין, ומתוך זה יכולים לצמוח דברים מדהימים".

למי אתה הכי נהנה לבשל?
"לבת שלי. היא הגיעה לאכול לפני שבוע עם חברות שלה והן אכלו סביצ'ה וקרפצ'ו וטורטליני, ולא שניצל כמו שאר המתבגרות, והיה לי כיף ומרגש לבשל להן. אני מאוד נהנה לבשל לאימא שלי, ולראות אותה אוכלת את מה שאני מכין. בפעם הראשונה שהיא אמרה כמה טעים לה כמעט התעלפתי, במיוחד בגלל שהיא עצמה בשלנית מעולה. חוץ מזה אני גם נהנה לבשל לבנות הזוג שלי".

לא תדעו מי השף (צילום: דן לב, מחלבות גד)
לא תדעו מי השף | צילום: דן לב, מחלבות גד

מהי התכונה הכי חשובה שצריכה להיות לשף טוב?
"היום אני מבין ששף זקוק לרוגע וסבלנות. הדרך שבה אני "התחנכתי" בפריז במסעדות של כוכבי מישלן עם צעקות, עצבים וגם מכות - לא עובדת בעידן הנוכחי. היום יש צורך בסבלנות, כריזמה ויחסי אנוש על מנת לסחוף איתך את שאר הצוות, כי שף בודד לא יכול לעשות שום דבר במסעדה לבדו. בסופו של דבר הצוות מכין את האוכל שיצר השף, ואם הוא לא יסחף אחריו את הצוות, הם סתם יחברו מרכיבים על הצלחת, ללא נשמה יתרה".

מה הארוחה הכי מיוחדת שאכלת?
"היו שתיים כאלה בחיי. בזמן שעבדתי עם חיים כהן ב"קרן", חגגתי יום הולדת וחיים הזמין אותי לבוא ובישל לי ארוחה מדהימה, היא הייתה מושקעת ומאוד נהניתי ממנה. אנחנו חברים עד היום והוא חלק חשוב מהחיים שלי. עשינו כמה פריצות דרך בקרן בתקופה ההיא. הארוחה השנייה הייתה בבון סטריט בניו יורק בשנה שעברה. בון סטריט היא מסעדה אסייתית והגישו לי שם פיצת טונה על בצק דק קריספי, רמת הדגה הייתה מאוד גבוהה וטרייה והמרק היה נפלא".

באיזה חומר גלם אתה הכי אוהב להשתמש?
"אני מאוד אוהב להשתמש בדגים טריים, חציל ועדשים, כוסברה וצ'ילי. אני חושב שיש לי יכולת טובה לחבר בין מזרח למערב ואני מוצא את עצמי עובד הרבה עם החומרים האלה".

מה הארוחה הכי מפתיעה שהכנת?
"יצא לי לבשל בחיי להרבה מפורסמים, ביניהם למבקר הראשי של מישלן שהשתגע על המנות שהכנתי עם עדשים ולימונים כבושים, כי הוא לא הכיר אותם. הוא סיפר לי שכולם ניסו להרשים אותו עם אוכל צרפתי ואני היחיד שהגיש לו דברים שהוא לא מכיר".

מה אנחנו לא יודעים על שפים?
"שהם אנשים מאוד רגישים, כמו רוב האנשים היצירתיים, ולא פעם האגו שלהם מחפה על חוסר ביטחון".

מה זו חוויה קולינרית בשבילך?
"כשאתה מצליח להביא את כל האהבה, החושים, הטעמים, הריחות והפרזנטציה לתוך מקום אחד. זה מאוד קשור למצב הרוח שבו אתה נמצא".

מה הופך מנה למנצחת?
"כשבסוף סיימת ואתה מרגיש שניצחת כמו אחרי ריצה של 12 קילומטר. כשהצלחת לקחת את המרכיבים ולהביא אותם לרמה מושלמת, אתה מביט על המנה, טועם ואומר "וואו", ויודע שאתה יכול לשלוח את הילד לדרכו, ולהגיד לעצמך שאין מצב שלא יאהבו את זה".

היית הולך לארוחה סודית, כמu ב-Secret Dinner?
"כאדם שמונע על ידי אדרנלין, אין כמו מסתוריות בשבילי. לי אמנם בקושי יצא ללכת, אבל אני מאוד נהנה להפתיע אנשים ולעשות להם טוב. זה קונספט מדליק ומעורר השראה".

מה היית רוצה שיהיה בארוחה כזו?
"כל דבר שלא ציפיתי לו, הייתי רוצה שהארוחה תיבנה צעד אחרי צעד עם אלמנטים של הפתעה כל פעם מחדש".

אתה חושב שהאורחים בארוחות הסודיות הולכים להיות מופתעים?
"לגמרי. בפעם הראשונה אנשים עפו על זה. ואני הייתי מלא באדרנלין. כשאני עושה דברים חדשים אני מקבל אדרנלין ומגיע עם המון אנרגיה, ואני משתדל לשמור על זה במרחב שלי עם כל זוגיות מקצועית שאני מנהל לאורך שנים".

>> רוצים לקחת חלק בארוחה סודית מיוחדת לגולשי מאקו?