בימים של התקפות, יירוטים, אזעקות ופיצוצים, אני כל הזמן חושבת על אוכל: כזה שממלא את הקיבה והלב, אוטם חללים ריקים, מעסיק את הפה ומעורר געגועים לרגעים יפים. עם האזעקות הראשונות דגתי מתכון לעוגת גבינה, מהמנחמות שאני מכירה. מבט על השם של בעלת המתכון ודמעות הציפו את עיניי. מיקי שפיקי. בלי שם משפחה, רק מיקי שפיקי. הפנים החייכניות שלה והראש עם התלתלים עלו לי בראש. לא יכולתי אפילו להיזכר בשם משפחה שלה או באופן שבו היא ואמי הכירו. זכרתי שהן התחברו דרך מסגרת שמתן, אחי, היה בה. זכרתי את החיבור המיידי בין שתי המיקיות, את חילופי המתכונים, שיחות הטלפון הארוכות, הקפה של אחר הצהריים ליד השולחן בפינת האוכל, את העצות והחיבוקים. מיקי שפיקי הייתה אור בבית שלנו, חברה אמיתית. עם השנים היא התחתנה ועברה לגור במושב אמירים, ילדה ארבעה ילדים ותמיד נשארה בתודעה שלנו ובקשר טלפוני עם אמא.
כמה שנים לפני שאמי הלכה לעולמה קיבלנו את הבשורה שמיקי שפיקי נפטרה, גם היא מסרטן. אמא שלי הייתה עצובה מאוד. היא לא דיברה על זה הרבה, אבל כולנו ידענו כמה היא הייתה חשובה לה. כשמצאתי את המתכון לא יכולתי שלא לחשוב על שתי המיקיות האהובות האלה, שחסרות להמון אנשים. אני ממש מקווה שהן יושבות להן למעלה על עוגת גבינה אפויה ומאחלות לכולנו כאן ימים טובים ושקטים.
המרכיבים:
4 ביצים מופרדות
כוס סוכר
625 גרם גבינה לבנה 9%
גביע גיל או שמנת חמוצה 9%
4 כפות קורנפלור
חצי שקית אינסטנט פודינג וניל
לציפוי:
שמנת מתוקה 32%
שקית סוכר וניל (10 גרם)
חצי שקית אינסטנט פודינג וניל
אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-230 מעלות.
2. מקציפים את החלבונים עם הסוכר. את החלמונים מערבבים עם הגבינה והגיל (או השמנת החמוצה). כשהתערובת חלקה מוסיפים קורנפלור ופודינג וניל. מערבבים יפה עד שהתערובת חלקה בלי בועות, ומקפלים בעדינות פנימה את הקצף של החלבונים והסוכר.
3. משמנים תבנית עגולה בקוטר 26 ס"מ, ומוזגים את התערובת לתבנית. מיישרים ומכניסים לתנור ל-15 דקות. מורידים את חום התנור ל-150 מעלות ואופים את העוגה עוד כשעה. מכבים את התנור ומשאירים את העוגה בפנים עוד 20 דקות.
4. מוציאים את העוגה ומכינים את השכבה העליונה: מקציפים את השמנת המתוקה עם סוכר הווניל והפודינג עד שנוצרת קצפת יציבה. מורחים על העוגה שהצטננה בצורה אחידה. שומרים במקרר.
*אפשר לקשט עם פרוסות תותים או פירות יער.