גבר אוכל המבורגר (צילום: istockphoto)
ידעתם שבארה"ב שוטפים את בשר ההמבורגר באמוניה? | צילום: istockphoto

השבוע נפל לחיקי סרט דוקומנטרי שנקרא "מזון בע"מ". על עטיפת הדי.וי.די נכתב שרוברט קנר, כותב התסריט, מרים את המסך מעל תעשיית המזון האמריקאית וחושף צדדים לא מוכרים שלה, שהוסתרו מהצרכנים בהסכמת הממשל. הכנסתי את התקליטור למכשיר הדי.וי.די והתיישבתי בניחותא בכורסה. שום דבר לא הכין אותי לפצצת האינפורמציה המטורפת שהתחבאה לה בתקליטור הקטן.

תעשיית הבשר האמריקאית, למשל. רוברט קנר מראה באילו תנאים מגדלים ושוחטים תרנגולות וחזירים, את התהליך שעובר בשר הבקר בדרכו להיות המבורגר, כולל שטיפתו באמוניה(!). הסרט מתאר את הכוח האדיר שנצבר בידי חברת מקדונלד, שהיא צרכנית הבשר, החסה ותפוחי האדמה הגדולה ביותר בארצות הברית. עוד מתואר הקשר הבעייתי בין תעשיית המזון לאנשי הממשל, שאחראים על מינהל המזון האמריקאי. הוא נוקב בשמותיהם המפורשים של האנשים שהיו קודם עורכי דין ולוביסטים של תעשיית המזון, והפכו אחר כך לאנשי מפתח במינהל המזון.

הסרט מתאר את האכזריות ואת הציניות שבהן מכינים את המזון שאנו קונים בסופרמרקטים; את שליטתם של תאגידי הזרעים הגדולים בחקלאים הקטנים כתוצאה מחוקי זכויות היוצרים הדרקוניים (כמו בעולם התרופות), שמונעים מהחקלאים הקטנים לזרוע שטחים בזרעים שהם ייצרו בעצמם.

בסוף הסרט רצות על המסך כתוביות: "אתם יכולים להצביע על שינוי השיטה הזאת שלוש פעמים ביום. קנו מחברות מסחריות שמתייחסות בכבוד לעובדים, לבעלי החיים ולסביבה. כשאתם הולכים למרכול, בחרו את התוצרת המקומית. קנו מזון אורגני. דעו מה יש במזון שלכם. קראו תוויות. ארוחה ממוצעת עוברת 2,300 קילומטרים מהחווה עד למרכול. קנו מזון שגדל באזורכם. קנו בשוקי איכרים. לכל אדם יש זכות למזון בריא. מינהל המזון ומשרד החקלאות אמורים להגן עליכם ועל משפחותיכם. אתם יכולים לשנות את העולם בכל נגיסה".

ככל שנכנסתי יותר לסרט, הזדעזעתי יותר. למשל מהאופן שבו מנוצלים לרעה חוקי הוצאת הדיבה האמריקאיים. כך הם מונעים מאנשים לומר בפה מלא ובפרהסיה שחברות המזון הגדולות מרמות אותנו, כי גדודי עורכי הדין שלהם תובעים דיבה ללא רחם, ובעצם משתיקים כל גילוי.

במיה ועגבניות (צילום: Diana Lundin, Istock)
נו באמת, ברור שהעגבניות האורגניות טעימות יותר | צילום: Diana Lundin, Istock

הסרט הזכיר לי סרט אחר, סרטם המניפולטיבי של גיא מרוז ואורלי פדרבוש, שהציגו באופן מגמתי ושטוח להחריד את המזון האורגני כשטות גמורה. בסרט נתנו עגבניות אורגניות ועגבניות רגילות לאנשים ברחוב, וביקשו מהם לומר איזו טעימה. מה שעלה מהסרט הוא שאין שום הבדל בטעם בין ירקות אורגניים לכאלה שהם לא. כמי שמגדל ירקות בבוסתן ללא ריסוסים, אני יכול להגיד לכם בפה מלא שהמסקנה הזאת היא שטות גמורה.

כל מי שטעם קולרבי או לפת או מלפפון שיצאו הרגע מהאדמה האורגנית יכול להרגיש באמת הפשוטה - הם הרבה יותר טובים. יותר מתוקים. יותר מכל דבר. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על אקולוגיה. ייטיבו לעשות השניים אם ישיגו לעצמם את הסרט של רוברט קנר, וילמדו איך עושים תחקיר אמיתי על תעשיית המזון. ובעצם, ניטיב לעשות כולנו אם נראה את הסרט, ונלמד - אפילו קצת - לצרוך מוצרי מזון אמיתיים, ולא רק מטעמים בריאותיים.

בבוקר שאחרי הצפייה בסרט הייתי חייב לעצמי חוויה מתקנת. התקשרתי לאהרון אמיתי, מהאנשים שהקימו את מתת ומומחה גדול לפטריות יער, וביקשתי ממנו לצאת איתי ליערות שבסביבה ולקטוף פטריות. בבוקר אסף אותי אהרון בטנדר החבוט שלו, והסיע אותי ליער הקרוב. ובעוד התמונות הקשות של בתי המטבחיים מהסרט מרצדות מול עיניי, מצאתי את עצמי מסתובב במגפיים מלאים בוץ מתחת לאורנים ולאלונים, משתחל בסבך ענפים, נרטב מהגשם הרך, מקשיב לנקרים ואוסף פטריות מכל הבא ליד.

פטריות בטבע (צילום: iStock)
קטיף פטריות עצמי. יופי של חוויה מתקנת | צילום: iStock

השנה, מתברר, היא שנת הפטריות הטובה ביותר זה שנים. כמויות לא ייאמנו של פטריות מכל הסוגים והצבעים מחכות לנו ביערות. אני לא מעז לצאת לאסוף פטריות לבד, כי אני לא מתמצא מספיק וחושש ליפול על פטריית רעל. אבל כשאני עם אהרון, מקשיב להגדרותיו המלומדות ושומע על המטריינית הגדולה, האבנטית, הפקועה, המשפכנית ועל הנטופה הערבה, אני נרגע וקוטף וקוטף.

אהרון אמיתי הוא האנטי-תזה הכי מוחלטת לתופעת ה"מזון בע"מ". האיש הזה הוא מפעל של אדם אחד: מייבש תפוחי עץ, כובש זיתים בשלל צורות, קוטף עשבי בר, ומגדל גינת ירק מקסימה. האיש הזה מתעסק כל הזמן ברקיחת ריבות, בגיבון גבינה בקטיף. אז לפני שאני שולח אתכם לראות את "מזון בע"מ", אתן לכם שני מתכוני פטריות בר כדי שתוכלו לנשנש משהו טבעי לחלוטין תוך כדי צפייה. 

פטריות פורטבלו בפקורינו

חומרים:
חצי קילוגרם פטריות פורטבלו
50 גרם חמאה
שליש כוס שמן זית
3 שיני שום קצוצות דק
1-2 ענפי תימין טרי מופרדים לעלעלים
חצי כוס יין לבן יבש
150 גרם גבינת פקורינו מגוררת גס
מלח ים גס
פלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם

אופן ההכנה:
1. מנקים את פטריות הפורטבלו בעזרת מגבת נייר, ומפרידים מהרגליים (שומרים את הרגליים למרק). מחממים מחבת ברזל על להבה חזקה עד שהיא מתלהטת. מכניסים את שמן הזית והחמאה. מטגנים את הפטריות על צדן העליון במשך שתיים-שלוש דקות, הופכים וממשיכים בטיגון עוד שלוש דקות. הופכים שוב.

2. שופכים את היין הלבן למחבת, מפזרים מעל הפטריות את עלי התימין המופרדים ואת השום הקצוץ, ומתבלים במלח ובפלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם. בוזקים מעל את גבינת הפקורינו המגוררת, מסירים מהלהבה ומניחים לגבינה להימס מחום המחבת. מגישים מיד כמנה ראשונה.

מרק פטריות אמיתי

חומרים:
1 קילוגרם תערובת פטריות (יער, אויסטרים, שמפניונים וכדומה)
שליש עד חצי כוס שמן זית
2 בצלים קצוצים דק
1 עד 1.5 ליטרים מרק עוף זך
1 כוס יין לבן יבש
1 אגודת עלי ארוגולה מנוקים מהגבעולים וקרועים גס
קורט מוסקט מגורר טרי
מלח ים ופלפל לבן גרוס טרי לפי הטעם

אופן ההכנה:
1. מפרידים את רגלי הפטריות מהכובע, וקוצצים אותן גס. בסיר בעל תחתית עבה, בשמן זית, מאדים את הבצל הקצוץ ואת רגלי הפטריות במשך דקות אחדות, עד שהן מזהיבות קמעה. 

2. קוצצים את ראשי הפטריות גס, ומוסיפים לסיר מיד. מאדים במשך כמה דקות ומציפים ביין הלבן. מניחים ליין להגיע לרתיחה ומוסיפים את מרק העוף. מתבלים במלח, בפלפל ובמוסקט.

3. מביאים את המרק לרתיחה ומנמיכים את הלהבה למינימום. מניחים למרק להתבשל ללא כיסוי כ-20 דקות. מוסיפים את עלי הארוגולה שניקיתם, ומגישים מיד. אפשר לגרר גבינת קשקבל מעל המרק בצלחות האישיות, כשהמרק כבר מול הסועדים.

נ"ב: ושלא תעזו להשתמש באבקת מרק פטריות כדי להעשיר את הטעם כמו שהייתה עושה מישהי שאני מאוד אוהב.