מה אתם יודעים על המזון שנכנס לכם לפה? האם הוא מגיע מארגון שממחזר אשפה או ממפעל מזהם? האם התרנגולות שהטילו את החביתות שלכם גודלו במכלאה או בחצר מרווחת? אולי התאגיד שמייצר את הלחם שלכם מסייע לתנועה פוליטית שאתם מתנגדים לה? אכילה מוסרית: לאכול לפי צו המצפון
אוכל הוא הרבה יותר מדרך לפתור רעב. יש לו צדדים רגשיים, שכליים ואפילו פוליטיים | צילום:
Grafissimo, Istock
בשביל רובנו, אוכל הוא הרבה יותר מצורך בסיסי. הוא מעורר בנו רגשות די עזים, הוא מנחם אותנו, מענג אותנו ומגרה אותנו. הוא דרך להביע אהבה ולהיות יצירתיים, ולפעמים הוא גם מגעיל, מבאס או מאכזב אותנו ואפילו מזיק לנו. כשאנחנו בוחרים מה לאכול (או מה לא לאכול), הדבר הראשון שאנחנו פועלים על פיו הוא לרוב החשק. אחר כך נכנסים לעניין גם שיקולים כלכליים, דיאטטיים או בריאותיים.
בשנים האחרונות ישנה קבוצה הולכת וגדלה של אנשים אשר מכניסים למאזן גם שיקולים מסוג אחר; מבחינתם אוכל הוא גם משהו שאנשים מתפרנסים ממנו, שהגידול והייצור שלו משפיע על האדמה שאנחנו חיים עליה ועל אופי החברה שאנו חיים בתוכה. עבורם השימוש בסכין ומזלג מוביל להרבה יותר מהנאה (או אכזבה) ופעולת מעיים. האוכל שלנו מעצב את הנוף שאנחנו מוקפים בו, משפיע על הכלכלה, הקהילה, איכות הסביבה וגם על שלומם ורווחתם של חלק ניכר מהיצורים האחרים איתם אנחנו חולקים את הכוכב. הקבוצה הזאת נקראת אכלנים מוסריים והיא מורכבת מהרבה אנשים מאוד מאוד איכפתיים.
אכלנים מוסריים, על בדיוק הם מדברים?
כולנו מכירים לפחות אחד כזה: הצמחונים הם אחת הקבוצות הראשונות של אכלנים מוסריים. בעיניהם, הרג של בעל חיים לצורך אכילה הוא רצח לכל דבר ולכן הם נמנעים מאכילת בשר. בארץ אנחנו מכירים גם את אלו שחושבים על התפריט שלהם כעל עניין פוליטי ונמנעים מרכישת מוצרים וגידולים שמקורם בהתנחלויות או לחלופין אלו שמתעקשים לקנות רק מוצרים מתוצרת כחול לבן. זה רק חלק קטן מהתופעה ההולכת ומתרחבת של אנשים הרואים באכילה שלהם אקט פוליטי-אקולוגי-מוסרי.
אכילה מוסרית אינה עניין פוליטי בלבד ואינה ייחודית לצמחונים: גם מי שחושב שאין פגם מוסרי באכילת חיות עשוי לסבור שאופני הגידול, האחזקה, ההובלה והשחיטה של בעלי החיים המוחזקים לצורך אספקת מזון (בשר, מוצרי חלב, ביצים) אינם מוסריים ולכן יש להימנע מהם. אחרים עשויים לחשוב שהרדיפה אחר הנוחות וקיצורי הדרך בתחום הקולינרי גורמת להרעה במצב כדור-הארץ ותושביו ולכן הם נמנעים ממזון מהיר.
בהכנת מנה זו לא נפגעו בעלי חיים חפים מפשע | צילום:
jupiter images
לא טומנים יד בצלחת
בעולם הגדול זוכה כל תופעה רחבת היקף לשם משלה. תופעת ההתייחסות השכלתנית לאוכל מכונה 'אכילה מוסרית' או 'אכילה אתית'.
תופעה זו הצמיחה גם אתריאינטרנט משלה והיא זוכה להתייחסות גוברת והולכת בכלי תקשורת מרכזיים (למשל רשת BBC בבריטניה).
הכינוי 'אכילה מוסרית' הוא בעצם אכסנייה רחבה שמכנסת כמעט כל היבט חוץ-גסטרונומי של המזון.
התחום מקיף נושאים כמו אקולוגיה, כלכלה וקהילה.
הסוגיות הלוהטות בתחום האכילה המוסרית
אקולוגיה: הרגלי הצריכה שלנו הם עניין סבוך האכלנים המוסריים מצדדים בקנייה של מוצרים המגיעים רק מהמדינה ולא מוצרים שטיסות טראנס אטלנטיות מזהמות הובילו למדפים, הם גם בעד גידול עצמי של ירקות אורגניים או לפחות רכישה רק של תוצרת אורגנית. לא ממניעים אנוכיים כמו דאגה לבריאות שלכם ובלי להתחשב במצב הכיס שלכם. המוסריים אוהבים אורגני בגלל הסביבה: החקלאות האורגנית לא משתמשת בזרעים שהם תוצר של הנדסה גנטית ונמנעת משימוש בכימיקלים לצורך דישון או ריסוס, כך שהיא מייצרת סביבה אקולוגית מסוג שונה לחלוטין מאשר תוצרים שאינם אורגניים.
איפה קונים: הבחירה אם לקנות בסופרמרקט שהוא חלק מרשת, או בשוק ובמכולת בעצם מעצבת את הנוף העירוני - קובעת מה נראה ברחובות סביבנו בשנים הקרובות. מה גם שהבחירה אם לקנות מוצרים מקומיים או מוצרים של תאגידי ענק בינלאומיים משליכה על הכלכלה המקומית, על הפרנסה של בעלי חברות קטנות ועל תנאי העסקה של עובדים במדינות עולם שלישי.
ג'יימי אוליבר, השף העירום. אוכל רק תרנגולות שזוכות לתנאים סוציאליים נאותים | צילום:
mako
אופן הגידול: סוגייה אחרת שזכתה להמון חשיפה בזכות ג'ימי אוליבר (השף העירום) היא אופן הגידול של בעלי הכנף. כצרכנים אנחנו הרבה פעמים לא מודעים לתהליך שעוברים המוצרים שאנו מורידים מהמדף, אבל הבחירה בביצים רגילות על פני ביצי חופש אנחנו עולה לנו פחות אבל מעודדת שיטות גידול המתייחסות לעופות כבורג במכונה, שוללות מהן את הדברים הבסיסיים ביותר כמו אור השמש, או יכולת התנועה.
אז מה נשאר?
גם אם מחליטים לאכול בחוץ ולהפיל את האחריות על מישהו אחר, לוקחים החלטה מוסרית. יש האומרים שאפילו המבורגר פשוט במקדונלדס הוא חטא שכן אנחנו נותנים כסף לחברה שאוסרת על עובדיה להקים איגוד מקצועי שיגן על זכויותיהם, ומייצרת טונות של אשפה מידי יום אך אינה משתמשת בחומרים ברי מיחזור.
האורז הזה מיוצר בתנאי עבדות או במפעל מורשה? | צילום:
jupiter images
ככל שמעמיקים יותר להתבונן, מגלים עד כמה האוכל היומיומי והפשוט כלל אינו פשוט. למעשה, לכל בחירה הקשורה בו ישנן השלכות רחבות המרחיקות הרבה מעבר למתחם המצומצם של המטבח הפרטי שלנו. את עניין האכילה המוסרית (או הלא מוסרית) אי אפשר לפטור את רק כעוד תופעה אזוטרית שצצה בעידן הנוכחי, כי בין אם נרצה ובין אם לא, כל אחד מאיתנו מבצע אקט מוסרי, פוליטי או אקולוגי כשהוא אוכל. גם אם אנחנו באופן אישי לא מתעניינים בפוליטיקה או בגורלן של החיות, או מחליטים מה לאכול רק על פי שיקולים כלכליים, הרגל או בורות- כל בחירה תזונתית שלנו היא תמיד גם נקיטת עמדה בויכוח שלא בהכרח ידענו על קיומו.
רובנו לא ממש מכירים את הפרטים של הויכוח או את האופן בו סוגיות מוכרות קשורות באוכל משום שנושאים שכאלו (במיוחד בארץ גדושת אירועים כמו שלנו), עולים לכותרות לעיתים נדירות.
אכילה מוסרית היא לא עניין פשוט. היא דורשת מאלו שבוחרים בה לגלות הרבה יותר התעניינות במוצא ובהשלכות של הבחירות שלהם, היא דורשת מאמץ, ויתורים ולפעמים השקעה כספית נוספת- אך היא תגרום לכם, וכנראה לעוד כמה יצורים סביבכם, הרגשה הרבה יותר טובה.
