נורה אפרון, שנפטרה ביוני לפני שנתיים, אהבה אוכל. היא אהבה לאכול, היא אהבה לדבר ולכתוב על אוכל והיא גם הכניסה אותו אל תוך הספרים, התסריטים והסרטים שלה. וכשהיא לא דיברה על אוכל (או על יחסים) היא אהבה למקם את הסצנות שלה בתוך מסעדות או בתי קפה. בקיצור, אישה כלבבנו.
>> עוד המון דברים טעימים מחכים לכם בפייסבוק שלנו
תרגום חדש לרומן הנפלא שלה "צביטה בלב" (במקור "צרבת") הוא הזדמנות מצוינת להיזכר בטיפים ובגישות לחיים שהיא פיזרה במהלך השנים, בנוגע לדבר הכי חשוב בעולם שלנו:
איך משחימים פטריות
"אם מחממים את החמאה במחבת עד שהיא חמה מאוד ומניחים בה רק מעט פטריות, הן יוצאות שחומות, פריכות וטעימות, בעוד שאם החמאה רק קצת חמה ומכניסים לתוכה הרבה פטריות, הן נעשות ספוגיות ורטובות" כך כתבה ב"צביטה בלב" (תרגום: אורית הראל, הוצאת כתר). את הטיפ הזה, אגב, אפרון הביאה שוב בסרט הנהדר "ג'ולי וג'וליה", שאותו כתבה וביימה.
עוד באוכל טוב:
- חם מהתנור: לחמניות שום ופסטו שמימיות
- יש איפה לאכול טוב בירושלים בשבת!
- אסייתי למתחילים: עוף מוקפץ עם פלפלים וקשיו
חוק הארבעה של האירוח
רוב האנשים תמיד מגישים ארוחת ערב של שלושה מרכיבים – בשר, עמילן וירק. אפרון למדה מהבשלן האמריקני לי ביילי להגיש תמיד גם מנה רביעית. "לא משנה מה היה המרכיב הרביעי בארוחה", היא אומרת ב"אני שונאת את הצוואר שלי" (תרגום: עפרה אביגד, הוצאת עם עובד), "תמיד נדמה שהייתה לו השפעה כמעט מאגית על כל תהליך האכילה". הדוגמאות שלה למרכיב רביעי מפתיע ומוצלח: תבשיל קדרה של שעועית לימה ואגסים שנאפו במשך כל הלילה עם סוכר חום ומולסה (מתכון שהובא, אגב, בספר "צביטה בלב"), אפרסקים עם פלפל חריף, עגבניות חתוכות בדבש או לחם תירס שאוכלים בכפית.
ביצה רכה בארבע דקות
מתכון פטנט של אפרון: מניחים ביצה בסיר עם מים קרים ומביאים לרתיחה. מכבים מיד את הלהבה ומכסים את הסיר במכסה. לא נוגעים ואחרי שלוש דקות מתקבלת ביצת ארבע דקות מושלמת (מתוך הספר "צביטה בלב").
לעולם לא תגישו דג באירוח
ארוחת ערב עם חברים צריכה להיות אירוע מהנה שסובב סביב האוכל אבל גם סביב החברותא. דג הוא אחד מהמאכלים שאוכלים מהר מדי - והארוחה נגמרת עוד לפני שהיא מתחילה. כשאתם מארחים חברים לארוחת הערב, היא אמורה להיות בילוי והאוכל אמור להיות חלק ממנו. ובדגים אין שום בילוי (מתוך הספר "אני שונאת את הצוואר שלי").
אל תתביישו לקנות מוכן
"עוף מטוגן זה נורא טעים, אבל לעולם אל תכינו אותו" כתבה פעם אפרון. "כדאי למצוא מקום טוב שמכין אותו, לקנות ולהגיש". ובכלל, אפרון לא התביישה לקנות מרכיבים מוכנים או חצי מוכנים ולשלב אותם במתכונים, כמו עוף מוכן אותו זרקה לפאייה ספרדית, בצק פריך קנוי ("בצק פריך ביתי הוא בזבוז זמן") ושעועית משומרת טובה.
צלפים. נקודה.
"אף אחד לא באמת אוהב צלפים, לא משנה מה עושים איתם. יש אנשים שמעמידים פנים שהם אוהבים צלפים, אבל האמת היא שכל מנה שטעימה עם צלפים – טעימה עוד יותר בלעדיהם" (מתוך הספר "צביטה בלב").