הם היו איתנו בטיולים שנתיים, במסיבות כיתה וסתם כשהתחשק לנו להתפנק קצת בבית. הביסלי, הבמבה, שוקולד הפרה ומעדן דני כאילו היו כאן מאז ומעולם - אבל בדרך האריזה השתנתה ולפעמים הרבה גם יותר מזה.
אחרי שלב קצר כחטיף גבינה, הפכה הבמבה לחטיף בטעם בוטנים האהוב עלינו כל כך מאז ועד היום.
לשמחתנו, כבר ב-1965 הבינו את גודל ההצלחה וייצרו גם אריזה גדולה כי בינינו, הקטנה לא הכי פרקטית - גם תמיד מתחשק יותר וגם מתבאסים עליכם כשאתם לא מכבדים.
האריזה המרשרשת הזאת תפסה מהר מאוד כיוון אחיד למדי שהחזיק שנים - לפחות עד בוא התינוק.
בסוף שנות השמונים החליט ללכת בגדול והוציאו במבה עם חטיפים כמעט כפולים בגודלם מהחטיף הרגיל. מתגעגעים? בצדק. אנחנו אגב, גם היינו מחזירים את המסיבמבה - אריזת הענק שיועדה למסיבות והגשימה פנטזיות של הרבה אנשים.
תמיד אתך: לפני קום המדינה היו עסוקים בדברים יותר חשובים מאשר שם טוב למוצר ועל כן נקרא שוקולד הפרה בגלגולו הראשון שמנונית. מגרה? לא באמת. שמנוני? לעולם לא נדע.
ואז המשכנו הלאה, אל שוקולד החלב. מתוק ונפלא ולא שמנוני בכלל. אם תשימו לב, הפרה נראית יותר מרוצה מעטיפה לעטיפה.
תראו איך היא מרוצה!
השלב הסופי: שוקולד הפרה הוא מותג לכל דבר, כשעליו מתבססות אינספור מילויים כמו: אגוזים, סוכריות קופצות, עדשים, פצפוצי אורז ומה לא. מווושלם.
מאז 1970 אנחנו מעמיסים ביסלי ופייר? זה לא נמאס. בכלל. החטיף דמוי הפסטה הפך למצרך חובה בכל יומולדת בגן וביסודי. בכל מקרה, כך נראתה אריזת הברביקיו בתחילת דרכה, שכשהיינו ילדים היינו מסדרים את החטיפים על קצות האצבעות ואוכלים אותם אחד-אחד..
אף פעם לא הייתם אנשים של ברביקיו? ניחא. הנה אריזת הרטרו של ביסלי גריל האהוב. מלבד שני הטעמים הפופולריים, שרדו את הסלקציה של המנשנש הישראלי ביסלי בצל, ביסלי פיצה, ביסלי ופלאפל, כשמדי פעם אנחנו זוכים לטעמים אורחים כמו מקסיקני, טאקו, זיתים, קטשופ ועוד.
כמה שנים טובות אחרי שבמבה התחדשה בתינוק שלה, הגיעו גם צמד הפרזנטורים של הביסלי, שהבהירו למי שטרם הבין שהחטיף הזה הוא כוכב וסיבה למסיבה בפני עצמו.
תגידו מזל טוב! ב-1972 הגיח לעולם המעדן שמלווה ילדים והורים עד עצם היום הזה: הוא שוקולדי, עשיר בחלב והוא מתוק וטעים. המעדן זכה לשם ישראלי שיכול לעבוד גם בעולם והפך מהר מאוד לפריט מאסט במקרר הארצישראלי.
כן, אין ספק ש"דני עולה היום פחות משמנת" זה סלוגן קצת פחות מוצלח מ"בשבילו זה דני ובשבילך חלב" שהגיע קצת יותר מאוחר - אבל בסוף נגיע גם לשם.
והנה עוד שלב ביניים של האריזה של דני. מאז שיצא למדפים כבר התווספו לא מעט מעדנים אחרים למדף, אבל בסופו של דבר מדובר במוצר ששמו הפך כבר מזמן לשם גנרי למעדן חלב.
הדני של ימינו: מכיל 80% חלב, מעין גרסה משודרגת לעטיפה הראשונית והמקורית. למי יש כפית?