בשבועות האחרונים עלתה בטלוויזיה פרסומת חדשה של רשת מקדונלד'ס המשווה בין 30 גרם פריכיות אורז עם 160 גרם גבינה לבנה לבין מנת המבורגר במשקל 190 גרם שנקנתה ברשת. אני מסתכלת על הכותרת לכתבה שפרסמה אתמול ליה שומרון פינדר ופשוט לא מצליחה להבין מה המניע לציניות ומדוע הגישה הלוחמנית. "סיבוב שני" הוא מינוח מקובל מעולם האגרוף. מדוע הוא נבחר פה? מה הסיבה שכל-כך אוהבים להפוך את מקדונלד'ס ישראל לשק חבטות? והמילה "אמת" - הרי יש בה רמיזה בוטה של הסרת הלוט מעל שקר. ואיפה פה השקר?
למרות שאני בטוחה שכל מחפשי ה"עליהום" יהפכו אותי בחדווה לשק החבטות הבא, החלטתי שאינני יכולה לעבור על זה לסדר היום ללא תגובה.
מזה קרוב לשלושים שנה שאני עוסקת בקידום בריאות. הרבה לפני שזה הפך טרנדי, אני כבר עסקתי בזה במחקר ובמעשה. כמי שהתחילה את חייה המקצועיים בתחומים הקיצוניים ביותר כדיאטנית של מחלקות טיפול נמרץ, ומאז שנת 2000 מנהלת את המחלקה לתזונה קלינית בבית החולים רמב"ם, דווקא מצאתי סיפוק רב בכיוון החדש, שכן ידוע שגרם מניעה שווה לקילו טיפול.
קידמתי בברכה כל יוזמה בנושא, כולל את הפעילות המבורכת של חברת מקדונלד'ס ישראל כאשר נחשפתי אליה ואף הייתי שותפה לה. אין ספק שנעשו במקדונלד'ס מעשים פורצי דרך שגם הם תרמו לפריחה של טרנד קידום הבריאות. כדי להבין את גודל השינוי צריך להיכנס לסניף מקדונלד'ס בחו"ל ולראות מייד את ההבדל.
אם נבחן מה המהלכים שעשתה מקדונלד'ס במהלך עשר השנים האחרונות לערך, נראה שחלקם עומד בקריטריונים המחמירים ביותר מבחינת דרישות בריאותיות: הפחתת כמויות השומן והנתרן ברטבים; הפחתת הנתרן כך שבכל המנות בממוצע יש פחות מ-300 מ"ג נתרן למאה גרם מוצר (יוזמת חקיקה בכנסת חשבה לדרוש פחות מ-500 מ"ג ופה יש כמעט חצי מכך); הוספת סלטים כתחליף לצ'יפס בארוחות; הוספת מנת ירק או פרי למנות הילדים (לאחרונה אפילו תפוח עץ חתוך ומקולף); הפחתת אחוזי השומן בבשר ל-8.5-11% לפני הצלייה – בשר הנחשב לבשר רזה; הוצאת שומן טראנס לחלוטין מהמוצרים (לפני שזה הפך למשהו שמקובל); הכנסת לחמניות באלאנס לתפריט (לחמניות עם סיבים לבנים) לבחירת הלקוח; והחלפת שמן הטיגון לשמן קנולה, הנחשב לאיכותי ממש כמו שמן הזית.
כל השינויים האלו מלווים גם בשקיפות מלאה, שמאפשרת לכל סועד וסועד לדעת בדיוק מה נכנס לו לפה, ובצורה הרבה יותר נהירה ממסעדות יוקרה אפילו. בכל מסעדה ברשת, אפשר למצוא תצוגת מידע תזונתי על מסכי תפריט, פירוט מלא של ערכים המזון על עטיפות המוצרים עצמם וכמובן גם מתן כל המידע באתר האינטרנט – דבר שיש מדינות העוסקות בחקיקה כדי לנסות לקדם ונכשלות.
כל המהלכים הללו עולים כסף ודורשים מאמץ. המתחרים מסתדרים נהדר בלי לעשות אותם. והאבסורד – במקום לשמוח שיש מישהו שיוזם והולך לפני המחנה מתוך רצון אמיתי לשפר את המזון שלו ולהתאימו להמלצות של ארגונים מובילים בעולם, הופכים אותם לשק חבטות. הדבר בלתי נתפש!
בעולם נכתבים שבחים רבים על תוכניות קידום בריאות ויש הבנה שצריך לעבוד כרשת חברתית ולתת תמיכה למאמץ באופן הדדי. לדוגמה בתוכנית "עיר בריאה אוקלהומה", במסגרת צעדים רבים שיזם ראש העיר ניק קורנט, הוא קידם מול רשת מסעדות טאקו-בל תכנית של הכנסת מנות בריאות יותר לתפריט. הוא התגאה והדגיש כמה נזהר לא לפגוע בקהילת העסקים, איך נמנע במכוון מצעדים בוטים של חקיקה או אכיפה וחיפש שיתופי פעולה חיוביים. אצלנו, מבלי שאיש ביקש, קם הבעלים של מקדונלד'ס ישראל ד"ר עמרי פדן ויזם מרצונו החופשי שיפורים – ובמקום הערכה, אנחנו נכנסים לקרבות אגרוף מולו.
ולעניין עצמו - איש לא טען שארוחת פריכיות וגבינה זהה לארוחת המבורגר. היה פה חומר למחשבה למי שאולי נמנע מהמוצר בגלל ההיבט של תכולת האנרגיה. בדיקה מדוקדקת מעלה אפילו שבארוחת ההמבורגר יש פחות שומן רווי ופחות מלח (נתרן) ויותר סיבים תזונתיים וברזל החשוב לילדים. לו שומרון פינדר הייתה מציעה חלופה שלישית של לחם עם אבוקדו וביצה כעוד חומר למחשבה, הרי שהייתי מקבלת זאת בשמחה. האם יש להבין מהרמיזה שלה שהמנה של מקדונלד'ס המכילה ירקות טריים, בשר איכותי ולחמנ'יה כמוה ככוס מים עם סוכר ושמן, כפי שהדגימה במאמרה?
מקדונלד'ס אינה מתיימרת למכור לנו קינואה ועדשים במחית ברוקולי. היא אינה מתיימרת להיות צמחונית או טבעונית. זוהי חברה שהמותג העיקרי של הוא ההמבורגר. אז מדוע לא נשמח על הרצון לספק לנו אוכל איכותי, מחברה שגאה בעשייה שלה ומלווה אותה בשקיפות מלאה של כל המידע? זאת ועוד, ברור כי נמשכת עשייה מתמדת תוך רצון לעוד יוזמות ושיפורים וברור כי היוזמה הזו סוחפת ספקים ויצרנים נוספים לעשייה דומה לטובת קידום הבריאות של כולנו כקהילה.
לתפישתי מגיעות על כך תגובות נלהבות ולא ניגוח.
ד"ר גילה רוזן היא מנהלת המחלקה לתזונה קלינית במרכז הרפואי רמב"ם