כיום, כחלק מהמגמה העולמית של חזרה למקורות וצריכת מזון איכותי ביתי, טבעי ולא מתועש, קיימת התרפקות נוסטלגית על הכנת ממתקים בבית. הכנת ממתקים בבית קלה כיום מאי-פעם בזכות שפע כלי הבישול המודרניים וזמינות חומרי הגלם האיכותיים. נכון שממתקים כשלעצמם אינם נחשבים מזון בריא במיוחד, אבל אלה העשויים בבית עדיפים פי כמה מן התעשייתיים, ואינם מכילים צבעים, תוספים, חומרי שימור, תמציות מלאכותיות ושאר מרעין בישין. חסידי תנועת ה-Slow Food (תנועה שמטרתה לשמר מטבחים מסורתיים מגוונים למען הדורות הבאים וכנגד מגמת הגלובליזציה המאיימת להכחידם) סבורים שאין כמו שעה קלה של בילוי עם הילדים במטבח בהכנת ממתקים; הדבר משמח הורים באנחת נוסטלגיה, וילדים - בחדוות יצירה, והתוצאה היא ממתקים איכותיים וטעימים.
היסטוריה מתוקה
עוד משחר ההיסטוריה עסקו בני אדם בייצור ממתקים, אולם אין אלה הממתקים שאנו מכירים כיום. במצרים העתיקה ובמסופוטמיה נהגו לצפות אגוזים בזרעים, בתבלינים ובדבש מבושל. הממתיקים העיקריים בממתקים היו תמרים, חרובים ודבש יקר. הדברים החלו להשתנות עם הבאת קנה הסוכר מהודו על ידי דריווש מלך פרס. עד מהרה החלה הפקת הסוכר להתפשט בכל רחבי העולם. במאה ה-18 נוצר עודף סוכר, מחירי הסוכר צנחו, הסוכר נהיה זמין לכל דורש, ובעקבות כך התפתח תחביב הכנת ממתקים ביתיים. כך נולדו באירופה הטופי הבריטי הקשה והשביר, סוכריות הפירות החמוצות ממרכז אירופה וקרמל החמאה הצרפתי. בו בזמן התפתחה תעשיית ממתקים באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מאנית, שם פיתח בקיר אפנדי את מתכון הלוקום, המבוסס על פולימריזציה של סוכר ועמילן. הממתק הרך בטעמי מי הוורדים, הלימון והחושחש (תפוז ולנסיה) כה התחבב על הסולטאן, עד שחיש מהר היה לממתק הלאומי הטורקי, ומשם נדד לרחבי המזרח התיכון ולאירופה, שחלקה הגדול היה בשליטתו, והוא התחבב על אצולת בריטניה.
המעבר מהכנת ממתקים ביתיים להכנת ממתקים תעשייתיים התרחש באמצע המאה ה-19, בשיאה של המהפכה התעשייתית. ב-1851 הוצגו לראשונה בתערוכה הגדולה בלונדון ממתקים בייצור ממוכן, ארוזים בקופסאות מהודרות מפח. בבלגיה החלו לשווק את פרליני השוקולד המפורסמים לרחבי אירופה. עליית מדרגה נוספת הייתה במלחמת העולם השנייה, כשחיילי צבא ארצות הברית צוידו באריזות ממתקים במנות הקרב לשם הענקת אנרגיה זמינה. משם הדרך לייצור ממתקים בקרב חברות ענקיות וקונצרנים הייתה קצרה.
גם אני מתרפק בנוסטלגיה על הימים שאחי ואני היינו מבלים אחר צהריים שלם בניסוי כוחנו ביצירת סוכריות וממתקים שיצקנו על השיש המבריק של אימא, אשר רצתה לתלוש את אוזנינו לנוכח הבלגן שעשינו.
את הממתקים הביתיים יש להכין בנוכחות הורה ובהשגחתו מאחר שמדובר בחימום סוכר, וזה אינו משחק ילדים אחרי הכל.
הכלים הנחוצים
סיר נון ראקטיב בעל תחתית כפולה: מתכוני ממתקים רבים מכילים חומר חומצי (חומץ, מיץ לימון, מלח לימון או קרם טרטר). חומרים אלה מגיבים במגע עם מתכות רבות ומעבירים טעם מתכתי (ולפעמים גם חומרים מזיקים) לממתק. לכן חשוב להשתמש בחומרי נון ראקטיב, כגון נרוסטה, אמייל או נחושת המצופה בציפוי מונע תגובה. תפקידה של התחתית הכפולה להעביר חום בצורה מיטבית לכל חלקי התמיסה המתבשלת בסיר ולמנוע את חריכת הסוכר. ברגע שהממתק מגיע לדרגת הבישול הרצויה לפי המתכון יש להוריד את הסיר מיד מהאש ולהעביר את תכולתו לפי ההוראות משום שהתחתית הכפולה אוגרת חום, וזה ממשיך בבישול הממתק מעבר לדרגה הרצויה.
מטרפה: מסייעת לבחישה מיטבית של החומרים.
מרית עץ: מסייעת בבחישת תמיסת הממתק המתבשל תוך כדי קרצוף תחתית הסיר למניעת הידבקות וחריכה של הסוכר.
תבניות או יריעות סיליקון: אידאליות לשליפת הממתקים ולקירורם בלי שיידבקו.
משטח שיש: מתכוני ממתקים רבים דורשים את יציקת הממתק ישירות על משטח שיש קריר ומשומן. קור השיש מסייע בהתגבשות מהירה של הממתקים לדרגת הקשיות או הנימוחות הרצויה.
מי קרח: לבדיקת דרגות הבישול של הממתקים (ראו הסבר בהמשך הדברים).
כלי מדידה ומשקל: בחנויות כלי בית רבות אפשר לקנות בזול משקל ביתי אלקטרוני, וכן מערכת כוסות, כפות וכפיות מדידה. המתכונים בכתבה זו מובאים בשתי שיטות מדידה.
מה זה סוכר אינוורטי?
אם אתם חובבי ממתקים ביתיים תיתקלו בוודאי בחומר גלם בשם סוכר אינוורטי המשמש במתכונים רבים. זהו למעשה סירופ מסוכר לבן רגיל, שבתהליך חימום ממושך מתפרק למולקולות של גלוקוז (הידוע כסוכר ענבים) ופרוקטוז (הידוע כסוכר פירות, המתוק פי כמה מסוכר לבן רגיל). נוכחות השניים בתמיסת סירופ יוצרת מוצר בעל תכונות ייחודיות. סוכר אינוורטי מתוק פי כמה וכמה מסוכר רגיל והוא גמיש מאוד ובעל נטייה לשמירת לחות וכושר התגבשות אטי. ממתקים (ומאפים) המכילים סוכר אינוורטי יהיו נימוחים יותר מממתקים המכילים סוכר לבן רגיל ובעלי חיי מדף ארוכים משלהם. אפשר למצוא סוכר אינוורטי במרכולים הגדולים בשם Golden Syrup, ולחלופין - אפשר להשתמש בסירופ תירס (שגם הוא סוג של סוכר אינוורטי המופק מעמילן תירס), בדבש או בסילאן, הכול בהתאם למתכון.
סוגי סוכר להכנת ממתקים
סוכר לבן: הסוכר הסטנדרטי, הזול והזמין בכל המרכולים.
סוכר חום בהיר: או בשמו המקצועי סוכר דמררה. זהו סוכר המופק ללא זיקוק או באמצעות זיקוק קל, ולכן גבישיו גדולים, זהובים ומצופים באופן טבעי במולסה – חומר הנמצא במיץ קנה הסוכר. סוכר זה ארומטי יותר (עקב נוכחות המולסה) וניחוחו מזכיר רום (המופק ממולסה), ולכן הוא נמצא במתכוני ממתקים ואפייה רבים. כשמשתמשים בסוכר דמררה יש לשים לב להשתנות צבע תמיסת הסוכר בחימומה לקרמל מאחר שצבע התמיסה נוטה בטבעיות לגוון זהוב.
סוכר חום כהה: או בשמו המקצועי סוכר מוסקבדו. זהו סוכר אשר אינו מעובד ומסונן כלל, ועל כן אחוז המולסה שיש בו גבוה במיוחד, והדבר מקנה לו מרקם לח ודביק וארומה מודגשת המזכירה רום. גבישיו קטנים ועדינים, והוא מתמוסס בקלות. מתכונים מסוימים דורשים סוכר מוסקבדו, אך אז נדרש שימוש במדחום מיוחד לתמיסת סוכר מאחר שקשה לסמוך על צבע הקרמל הנוצר בחימומה, שכן הסוכר מקנה לה צבע חום כהה מלכתחילה.
סירופ תירס: תוצר הפירוק של עמילן תירס. משתמשים בו בדרך כלל כתוסף לסוכר לבן או חום, המעניק תכונות של לחות, גמישות וחיי מדף ארוכים לממתקים ולמאפים (ראו הסבר על סוכר אינוורטי).
דרגות בישול תמיסות סוכר
בישול תמיסות סוכר להכנת ממתקים דורש מיומנות. קונדיטורים משתמשים במדחום מיוחד לתמיסות כדי לדעת את הטמפרטורה המדויקת של התמיסה וכדי להשיג את התוצאה הרצויה (ככל שטמפרטורת התמיסה גבוהה יותר, כן הממתק יהיה קשה ושביר יותר, וזהו ההבדל העקרוני בין בישול תמיסות סוכר לממתקים כגון פאדג' וטופי רך ובין בישול תמיסות סוכר לממתקים כגון סוכריות קשות). עם זאת, קיימת שיטה קלאסית קלה לבדיקת דרגת הבישול של תמיסת הסוכר ללא מדחום, ובעזרתה תוכלו לדעת לאיזו דרגת קשיות הגיע הממתק. לשם כך תידרשו לקערית עם מי קרח.
דרגת Soft Ball Stage או Soft Ball Crack: עקבו אחרי זמני הבישול שבמתכון, ולפי ההוראות טלו כפית מהתמיסה המבעבעת וטפטפו אל מי הקרח. אם התמיסה מתקשה ואפשר לגלגלה בין שתי אצבעות לכדור רך - הממתק הגיע לשלב שצינונו יניב מרקם רך של טופי לעיס. הסירו את התמיסה מיד מהאש והמשיכו בהתאם להוראות המתכון.
דרגת Hard Hall Stage או Hard Crack Stage: עקבו אחרי זמני הבישול שבמתכון, ולפי ההוראות טלו כפית מהתמיסה המבעבעת וטפטפו אל מי הקרח. אם התמיסה מתקשה ואפשר לגלגלה בין שתי אצבעות לכדור קשה - הממתק הגיע לשלב שצינונו יניב מרקם נוקשה ושביר. הסירו את התמיסה מיד מהאש והמשיכו בהתאם להוראות המתכון.
קליפות תפוזים מסוכרות
הממתק הזה זורק אותי ישר לימי הילדות, אי-שם בשנות השבעים. מבחר הממתקים על מדפי המרכולים (סליחה, אז קראו לזה צרכנייה) היה קטן למדי, והבולטים שבהם היו סוכריית התרנגול האדומה שהיינו קונים בהקפה במכולת של לוסטיגמן (ותרשום!) וטופי פירות עם שוקולד חייל וחיילת (על שום החייל והחיילת שהיו מצוירים על עטיפתו). תפוז היה אז הפרי הלאומי, ואפילו יוחדו לו שיעורים מיוחדים, ששיאם היה בהכנת קליפות תפוזים מסוכרות. זהו ממתק קל להכנה עם תוספת ניחוח מהמם שממלא את הבית תוך כדי הבישול.
המרכיבים (ל-70 יחידות)
3 תפוזים בינוניים עם קליפה עבה
מים קרים למילוי הסיר
מיץ מ-1/2 לימון גדול
¼1 כוסות (250 גרם) סוכר לבן רגיל
3/4 כוס (180 מ"ל) מים
1/2 כוס (100 גרם) סוכר לבן דק לציפוי הקליפות
אופן ההכנה:
1. שוטפים את התפוזים, מסירים את התחתית והראש, חורצים את הקליפות בסכין חדה ל-4 חלקים שווים רק עד בשר התפוז ומקלפים. חותכים את הקליפות לחתיכות בצורה הרצויה (סרטים, ריבועים, מעוינים וכדומה).
2. מניחים את הקליפות בסיר גדול ועמוק ומכסים במים קרים (נפח המים צריך להיות בערך פי שלושה מנפח קליפות התפוזים). מרתיחים ומבשלים ברתיחה במשך 5 דקות. מסננים ונפטרים מהמים. חוזרים על התהליך עוד 5 פעמים (ללא קיצורי דרך!).
3. מרתיחים את מיץ הלימון, הסוכר והמים בסיר רחב (בקוטר 30-40 ס"מ) ובעל תחתית כפולה עד שנוצר סירופ. מניחים את הקליפות המסוננות בתוך הסירופ ומטלטלים את הסיר עד שכל הקלפיות יצופו היטב בסירופ.
4. מנמיכים את האש למינימום ומבשלים את הקליפות במשך 40-30 דקות עד שכל הסירופ נספג בקליפות והן שקופות ומזוגגות. יש להפוך מדי פעם את הקליפות בסירופ כדי שלא יידבקו לתחתית הסיר וייחרכו. מסירים מהאש.
5. מפזרים את הסוכר הדק בקערה רחבה במגש עם שוליים גבוהים, מניחים שליש מכמות הקליפות בסוכר ומנערים היטב עד שהקליפות מצופות בכל הצדדים. מוציאים בעזרת מלקחיים ושוטחים לצינון סופי על משטח שיש נקי במשך חצי שעה לפחות. ממשיכים כך עם יתרת הקליפות.
6. מעבירים את הקליפות לתבנית שטוחה מרופדת בנייר אפייה ומניחים במקום מוצל וקריר (לא במקרר) במשך יום-יומיים לייבוש סופי. מאחסנים בין שכבות נייר פרגמנט בצנצנת זכוכית אטומה. הקליפות יישמרו במיטבן במשך שבועיים.
פאדג' שוקולד
מקור הפאדג' ככל הנראה באנגליה, אולם הוא זכה לפריצתו לתודעה במדינות הדרום של ארצות הברית במאה ה-19, שם נהגו להכינו ככיבוד מעודן לאורחים רמי מעלה של בעלי אחוזות. המתכון המקורי דורש מיומנות בבישול סירופ סוכר ובקירורו למניעת היווצרות גבישי סוכר. גרסה זו אינה דורשת מומחיות וקל להכינה בבית.
המרכיבים (ל-60 קוביות פאדג'):
1 כוס (200 גרם) סוכר לבן דק
קורט מלח
קורט מלח לימון או קרם טרטר
2 כפות (44 גרם) סוכר אינוורטי או דבש
1 פחית (397 גרם) חלב מרוכז
1 כפית תמצית וניל אמתית
1/2 כוס (50 גרם) פיסטוקים או אגוזי פקאן (או שילוב של השניים), קלופים וקלויים
½3 חבילות (350 גרם) שוקולד מריר (מינימום 50% מוצקי קקאו), שבור לחתיכות קטנות
אופן ההכנה:
1. מצפים תבנית מלבנית בגודל 15x25 ס"מ בשכבה כפולה של רדיד אלומיניום כך ששוליו יוצאים ממנה (כדי להקל את שליפת הפאדג' מהתבנית) ומשמנים בחמאה או בשמן.
2. מניחים בסיר גדול או בסיר נון ראקטיב בעל תחתית כפולה את הסוכר הדק, שני סוגי המלח (או קרם הטרטר), הסוכר האינוורטי (או הדבש), החלב המרוכז ותמצית הווניל ומרתיחים על אש בינונית-נמוכה תוך כדי בחישה במרית עץ עד שכל הסוכר נמס והתערובת מבעבעת. מנמיכים את הלהבה ומבשלים במשך 13 דקות תוך כדי בחישה עד שהתערובת מקבלת צבע זהוב. בשלב זה מבצעים את בדיקת ה-Soft Ball (ראו הסבר).
3. מסירים מהאש, מוסיפים את הפיסטוקים (או אגוזי הפקאן) ואת השוקולד ובוחשים עד הבלעת כל השוקולד בתערובת. שופכים מיד לתבנית. אין לקרצף את דופנות הסיר ואת תחתיתו. משטחים את התערובת במרית או בכף ומניחים להצטנן ולהתייצב במשך שעתיים לפחות.
4. שולפים את הפאדג' מהתבנית בעזרת שולי רדיד האלומיניום, מניחים על קרש חיתוך וחותכים בסכין חדה קוביות בגודל 2x2 ס"מ. מאחסנים בין שכבות נייר פרגמנט בכלי אטום, במקום קריר, חשוך ויבש (לא במקרר). הפאדג' יישמר במיטבו במשך שבוע.
מתכון בונוס: טופי קרמל ופיסטוקים
מבשלים את חומרי המתכון שלעיל עד שלב 3. מוסיפים את הפיסטוקים בלבד (ולא את השוקולד), יוצקים לתבנית בגודל 15x15 ס"מ מניחים להצטנן במשך 40 דקות. כשהממתק יציב אך עדיין חמים מסמנים על פניו ריבועים בסכין ומניחים להצטנן לגמרי במשך עוד כשעה לפני שחותכים לקוביות. מאחסנים בכלי אטום בין שכבות נייר פרגמנט. הממתק יישמר במיטבו במשך שבועיים.
קסטה שוקולד-וניל או קוקוס
בקריית טבעון של ילדותי היו רק שני בתי קולנוע, מהסוג הגדול והישן, עם כיסאות עץ חורקים ומסך ענקי. בהפסקה נהגנו לרוץ למזנון ולקנות קסטה. הייתה העגולה עם הוופל והייתה המלבנית הלחוצה בין שני ביסקוויטים. המתכון הקיצי הזה ינחיל את הממתק הנחשק לכם ולילדיכם.
המרכיבים (ל-8 קסטות):
4 חלבונים מביצים גדולות
קורט מלח
4 טיפות לימון
½10 כפות (85 גרם) אבקת סוכר
2 כפות גדושות (25 גרם) אבקת קקאו
למלית
גלידת וניל או קוקוס
אופן ההכנה:
1. מניחים את החלבונים, המלח והלימון בקערת מערבל חשמלי עם מקצף ומתחילים להקציף במהירות גבוהה. כשנוצר קצף עוצרים את המערבל ומוסיפים ⅓ מכמות אבקת הסוכר. ממשיכים להקציף עוד דקה וחוזרים על התהליך פעמיים עד קבלת קצף יציב וגמיש.
2. מנפים לקערה את אבקת הקקאו ומקפלים במרית עד קבלת תערובת אחידה (התערובת תאבד כשליש מנפחה תוך כדי הקיפול).
3. מעבירים את התערובת לשק זילוף (או לשקית ניילון עם קצה גזור - לקבלת שק זילוף מאולתר). מזלפים עיגולים בקוטר 5 ס"מ לפחות בתבנית מרופדת בנייר אפייה, ברווחים של 5 ס"מ זה מזה (תערובת המרנג מתפשטת מאוד בעת האפייה, ולפיכך קוטר העוגיות יגדל ב-2 ס"מ לפחות).
4. אופים במשך 4-3 שעות בתנור שחומם מראש ל-100 מעלות עד שעוגיות המרנג נוקשות ופריכות.
5. מניחים על עוגייה כף נדיבה של גלידת וניל (או קוקוס) ומדביקים עליה עוגייה נוספת בלחיצה קלה. מאחסנים מיד במקפיא. חוזרים על הפעולה עם יתרת העוגיות. מגישים את הקסטות מיד או שומרים בכלי אטום במקפיא במשך יממה.
רחת לוקום
המרכיבים:
½3 כוסות (625 מ"ל) מים לסירופ + 1 כוס (250 מ"ל) מים לערבוב הקורנפלור
4 כוסות (880 גרם) סוכר לבן
קורט מלח
1 כפית קרם טרטר (או 2/3 כפית מלח לימון)
1 כוס (125 גרם) קורנפלור
1/2 כפית תמצית מי ורדים (או 2 כפות מי ורדים)
1 כף סירופ גרנדין (לא חובה)
1/3 כוס (40 גרם) אבקת סוכר מעורבבת ב-1 כף שטוחה קורנפלור, לאיבוק קוביות הרחת לוקום
אופן ההכנה:
1. מצפים תבנית סיליקון מלבנית בגודל 20x30 ס"מ בשכבה כפולה של רדיד אלומיניום כך ששוליו יוצאים ממנה (כדי להקל את שליפת הממתק מהתבנית) ומשמנים בחמאה או בשמן.
2. מרתיחים את המים לסירופ, הסוכר, המלח וקרם הטרטר (או מלח הלימון) בסיר נון ראקטיב בעל תחתית כפולה, ובוחשים תוך כדי הבישול עד שכל החומרים נמסים ונוצר סירופ קל. מסירים מהאש.
3. מערבבים היטב את המים עם הקורנפלור עד קבלת תערובת ללא גושים, יוצקים לסירופ ומערבבים היטב במטרפה.
4. מחזירים את הסיר לאש ומרתיחים תוך כדי בחישה מתמדת עד שהתערובת מסמיכה ומבעבעת. מנמיכים את האש ומבשלים תוך כדי בחישה במשך 45 דקות. מקפידים לקרצף את תחתית הסיר תוך כדי הבחישה למניעת הידבקות העמילן לתחתית הסיר ולמניעת חריכת הממתק. התערובת תסמיך מאוד תוך כדי התהליך ותשנה צבעה מעכור לשקוף בגוון ענבר בהיר.
5. מוסיפים את תמצית מי הוורדים (או מי הוורדים) ואת סירופ הגרנדין, בוחשים במשך עוד דקה ומסירים מהאש. שופכים את התערובת לתבנית ומשטחים היטב במרית או בכף. דופקים את התבנית כמה פעמים על משטח שיש כדי לשחרר בועות אוויר מיותרות. מניחים להצטנן לגמרי ולהתייצב במשך שעתיים-שלוש לפחות.
6. שולפים את הממתק מהתבנית על ידי אחיזה בשולי רדיד האלומיניום. חותכים את הממתק הגמיש לקוביות בגודל 2x2 ס"מ. מגלגלים את הקוביות באבקת הסוכר המעורבבת בקורנפלור ומאחסנים בשכבה אחת בכלי אטום אשר גם הוא נבזק בשכבה נדיבה של תערובת אבקת הסוכר והקורנפלור. הממתק יישמר במיטבו במשך שבועיים.
מגוונים
• בעת הוספת תמצית הוורדים אפשר להוסיף לתערובת 50 גרם צנוברים או אגוזי פקאן או אגוזי לוז או פיסטוקים, כולם קלויים מראש.
• מי שאינו אוהב מי ורדים יכול לוותר עליהם מאחר שלממתק טעם קרמלי מיוחד באופן טבעי או להמירם ב-5 טיפות תמצית וניל שקדים וקליפה מגוררת מ-1 לימון.
טיפים
• כדי לבדוק אם התערובת הגיעה לצמיגות הרצויה מקפיאים צלחת זכוכית במקפיא במשך כמה דקות ומטפטפים עליה מהתערובת החמה. התערובת מתקררת מיד ובודקים בלחיצה אם היא הגיעה לצמיגות המאפיינת רחת לוקום.
• רחת לוקום היא ממתק דביק למדי. סכין חדה ומשוננת הטבולה לעתים קרובות במים קרים ותנועות ניסור ללא לחץ על להב הסכין יקלו את פעולת החיתוך. לחלופין, אפשר לאחסן את הממתק במשך שעתיים במקרר לפני החיתוך.
ענני שקדים וקרמל חמאה
המרכיבים (ל-28 עננים):
1/2 כוס (75 גרם) סוכר לבן
1/4 כוס חלב 3% שומן
1/8 חבילה (12.50 גרם) חמאה
קורט מלח
4 טיפות תמצית וניל אמתית
1 כוס (85 גרם) שקדים, פרוסים
אופן ההכנה:
1. מסדרים עטרות נייר קטנות במגש ומרססים אותן בתרסיס שמן.
2. מרתיחים את הסוכר, החלב, החמאה, המלח ותמצית הווניל בסיר נון ראקטיב בעל תחתית עבה על להבה בינונית ותוך כדי בחישה עד שכל החומרים נמסים.
3. מבשלים את התערובת במשך 4 דקות עד שהיא מתחילה להזהיב, מוסיפים את השקדים ומערבבים במשך דקה נוספת.
4. יוצקים עננים לתוך עטרות הנייר בעזרת 2 כפיות משומנות. מצננים לחלוטין, שולפים את העננים מעטרות הנייר (אפשר גם להשאירם בעטרות) ומאחסנים בכלי אטום בין שכבות נייר פרגמנט. הממתק יישמר במיטבו במשך שלושה ימים.
מגוונים: לאחר שליפת העננים מעטרות הנייר טובלים אותם בשוקולד מומס ומניחים על רשת לצינון או יוצקים כפית שוקולד מומס לכל עטרת נייר.
הכנתם? ספרו לנו איך יצא!
כתיבה והכנה: שף עפר מעוז
צילום: אנטולי מיכאלו
הכתבה התפרסמה באתר ifeel ובגליון אוגוסט של מגזין דרך האוכל. לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן