יש דברים שנשמעים מראש כמו רעיון רע. למשל: לאכול חומוס בשלוש בבוקר בתחנת דלק, לשאול ב"אמהות מבשלות ביחד" אם למישהי יש מתכון נחמד לפירות ים, פיצה שקשוקה. ברוב המקרים הרעיון הרע אכן מתברר ככזה אבל לפעמים, מהמקומות המופרכים ביותר, צומחות ההצלחות המפתיעות מכולן. למשל: פייסבוק, מים בטעמים, שטוחים, פריכיות כוסמת (שנוי במחלוקת).
זה לא המקרה של במבה פונץ'-בננה. כלומר, אין ויכוח על כך שזה נשמע כמו רעיון גרוע ושהתוצאה הסופית מדכאת הרבה פחות מהפוטנציאל, אבל עדיין לא מדובר בהצלחה. אף אחד מאיתנו לא יבלה את הקיץ הקרוב בחברת במבה פונץ' בננה, אבל אם תיקלע חבילה למשרד סביר להניח שהיא תיגמר (אגב, גם אם תיקלע למשרד חבילת עטלפים מטוגנים ככל הנראה היא תיגמר).
במבה פונץ' בננה מזכירה מעט את הבמבה נוגט האהובה, רק פחות טעימה ויותר סינתטית. התגובה השכיחה: "איכס. תביאי עוד אחד". טעם התות לא מורגש בכלל (יתרון), ואילו הבמבות שממולאות ב"בננה" מספקות את הטעם והארומה הסינתטיים שאפשר למצוא בכל מיני חטיפים צהובים, מעדני כרמית וממתקי מגדים. יש כאלה שמחבבים, רובנו פחות.
כפי הנראה מדובר בניסיון ליצור מוצר קיצי יותר עם טעמים גלידתיים, ויכול להיות שהבמבה תהיה מוצלחת לאחר שהייה קלה בפריזר, לא ניסינו, אבל התוצאה הסופית לא מרעננת יותר מבמבה רגילה, שגם ככה בבסיסה היא חטיף כבד ומצמיא. מי שאוהב את הבמבה שלו מתוקה, עדיין יעדיף את הבמבה נוגט הטעימה והמתוחכמת יותר (או את מילוי החלבה הפרובלמטי). מי שמוצא את עצמו נתקף חדשות לבקרים בקרייבינג עז ל"בננית" עלול לעוף על המוצר, אבל כל היתר יסכימו שמדובר בחטיף טראשי ומהנה בדרכו, שאנחנו לא ממש צריכים.