הן עתירות קלוריות, קשה לאכול אותן ולהישאר נקיים מאבקת סוכר או ממצפון מייסר, ובכל זאת אנחנו לא יכולים בלעדיהן. עונת הסופגניות הגיעה, ואנחנו טעמנו את מה שיש לקונדיטוריות להציע: מילויים מגוונים, ציפויים מקוריים, ואפילו כמה ניסיונות לאפות סופגניות בתנור.
הכי אהבנו:
ביסקוטי
טעמי המילויים בסופגניות של ביסקוטי היו שונים ומקוריים, אם לא על הנייר אז לפחות בתחושה שהם השאירו לנו בחך. קולקציית "out & in", שהקטע שלה הוא לשלב בין המילוי לציפוי שעל הסופגנייה, עשתה עבודה טובה: הטעמים הורגשו, וסייעו לבצק - שבפני עצמו היה טעים ואוורירי בדיוק במידה.
עוד טעמים: ריבת תות, ריבת חלב, קרם וניל ופטל, קרם שוקולד לבן עם ציפוי שוקולד בלגי מריר וקליק לבן, קרם פיסטוק בציפוי שוקולד לבן ושבבי פיסטוק, קרם שוקולד בלגי עם ציפוי שוקולד חלב ושבבי אגוזים מקורמלים.
מחיר: 4-7 שקלים לסופגנייה.
להשיג בקונדיטוריית ביסקוטי, הירקון 67, אזור התעשייה בני ברק.
דלאל
זה גם יפה, גם מדליק, גם משחק כיפי וגם מתנה נהדרת: בדלאל מציעים החג הזה ערכת סופגניות להכנה עצמית, הכוללת סופגניות חלולות ומזרקים עם טעמים. כל אחד יכול לקחת מזרק ולהחדיר את המילוי האהוב עליו - ריבת תות, ריבת חלב, שוקולד לבן-וניל או גאנאש חלב עם פרלין – לתוך אחת מהסופגניות, ואפשר גם לערבב. מי שאוהב יותר את המילוי מאשר את הסופגנייה יכול כמובן להזריק לעצמו שוט של שוקולד ישר לתוך הפה, וגם זה כיף. המזרקים ענקיים ויפהפיים, והסופגניות טעימות גם בלי מילוי בכלל.
מחיר: מארז 6 סופגניות ו-2 מזרקים ב-55 שקלים, 12 סופגניות ו-4 מזרקים ב-100 שקלים.
להשיג בדלאל, כל ישראל חברים 7, נווה צדק, תל אביב.
בונז'ור
אהבנו את הפשטות בסופגניות של בונז'ור. הן לא ניסו להיות פומפוזיות מדי, הגיעו בטעמים המוכרים והטובים ובשני גדלים לבחירה, היו טעימות, לא שמנות מדי, מלאות במילוי במידה מספקת וריחניות מאוד. סופגניות המיני התאימו לנו בול, גם כי הן מכילות חצי מכמות הקלוריות וגם כי הן אכילות בביס, קלות ונעימות יותר מהגודל הסטנדרטי והמעיק-משהו של סופגנייה רגילה.
עוד טעמים: מלית וניל, מלית ריבת חלב, מלית שוקולד.
מחיר: 2.5-1.90 שקלים לסופגנייה.
להשיג בנקודות המאפה של רשת הריבוע הכחול, ברשתות הפרטיות ובשוק הפרטי.
בליקר
הרושם הראשוני שהותירו בנו הסופגניות של בליקר היה של שיעור מלאכה שכשל. הן היו סבירות בגודלן, אבל מעל כל סופגנייה ריחף קישוט חסר הקשר – בהמשך גילינו שאלה פירות יבשים – בזוק כולו באבקה מוזהבת או מוכספת.
כשהצלחנו להתגבר על התימהון, נתנו ביס – ושמחנו שלא נשארנו ברמת הקנקן אלא הסתכלנו לתוכו. הסופגניות היו בהחלט טובות – שמנוניות במידה הרצויה, מלאות בקרם טעים, לא כבדות ועסיסיות. הפירות היבשים – דבלה ופרי הדר – גיוונו את הטעמים ונתנו להם טוויסט מרענן.
עוד טעמים מיוחדים: צ'ויה (שיכר שזיפים אסייתי) וליים, מוס שוקולד מריר ופרנג'ליקו (ליקר אגוזי לוז), מוס שוקולד לבן ופיג'לינג (ליקר תאנים), מוס שוקולד מריר, אספרסו וסמבוקה (ליקר אניס).
מחיר: 6 שקלים לסופגנייה.
להשיג ברשת בליקר.
מתוקה
הסופגניות של מתוקה הפתיעו אותנו, כי הן היו מלוחות. מה שנראה מרתיע לרגע, התגלה כחוויה עדיפה על החוויה המתוקה: פתאום התחוור לי שטעמה הבסיסי של הסופגנייה ללא המילוי או אבקת הסוכר הוא למעשה מלוח מעט, ולכן הוא הולם הרבה יותר מילוי מלוח מאשר מילוי מתוק. הסופגניות, הממולאות בגבינות של מחלבות גד, הפכו בן רגע למאפה בוקר טרי ועשיר. היו שם סופגניות בצל ושם, סופגניות במילוי גבינת שמנת, פסטו, בולגרית ועוד. אהבנו.
ולגבי המתוקים – המילויים והציפויים היפים והמפתים היו טעימים, אבל פתאום הקשר שלהם למאפה המטוגן שאליו הוצמדו היה לי מוזר. אולי לא הייתי צריכה לטעום את הסופגנייה המלוחה לפני.
עוד טעמים: גבינה ופירורים, חמאה במילוי ריבת אוכמניות וגבינת ריקוטה פרסקה, תות ומסקרפונה.
מחיר: 4.5-7 שקלים לסופגנייה.
להשיג בסניפי רשת מתוקה, ובהזמנה ממתוקה ROOMSERVICE.
קפה זוהו
בקפה זוהו מוכרים מאפין סופגניות, או סופגניות מאפין, איך שתרצו. את הריבות הם רוקחים במקום, ומספרים שהן מועשרות בעשבי תיבול. הבצק כולל ניחוחות של קינמון ואגוז מוסקט, ולמרות שהעוגה הקטנה המתקבלת היא טעימה מאוד – קשה לומר שהיא מזכירה סופגנייה, והיא גם לוקה בכבדות יתר ויכולה לספק בכיף שלושה אנשים גם יחד. ציפוי הריבה הביתית היה טוב מאוד ומקורי, אבל למעשה חסר משמעות ובטל בשישים בתוך מסת הבצק האפוי המאסיבית.
עוד טעמים: ריבת תות ותימין, ריבת משמשים ורוזמרין, שוקולד וריבת חלב.
מחיר: 15 שקל ליחידה.
להשיג בקפה זוהו, מאפו 18, תל אביב.
רולדין
ברולדין עושים עניין מאוד גדול מחנוכה. יש להם "Special Edition" של סופגניות בכל מיני טעמים מטורפים, שמצטרפים לשלל מילויי הגורמה שכבר הכרנו בשנים הקודמות. השנה הם הביאו אותה בסופגניית פופקורן מתוק וסופגניית מרשמלו ורוד, מעוטרות בכתרים צבעוניים יפהפיים וממולאות בטעמים מעניינים. אהבנו במיוחד את הגנאש וויסקי בשילוב קרמל ואת המרשמלו, גם מבפנים וגם מבחוץ.
עוד טעמים: סופגניית טרופ שמפיין, סופגניית וויסקי קרמל.
מחיר: 4.5-8 שקלים לסופגנייה.
להשיג ברשת רולדין.
טעמנו ונשארנו בחיים:
מאפיית לחמים
בלחמים הלכו לקראתנו, ושילבו בקולקציית הסופגניות שלהם גם סופגניות אפויות. את הסופגניות האפויות הם מייצרים בהשראת מתכון לבריוש, ובהתאמה הן אכן שמנוניות פחות, אבל לא מצאנו אותן מספיק מלאות במילוי, לטעמנו. המילויים עצמם היו טעימים – אהבנו בעיקר את קרם הלימון – אבל היה קשה למצוא אותם בלב הסופגנייה.
עוד טעמים: מילוי ריבת תות מקומית ללא חומרים משמרים, מילוי פטיסייר שוקולד, פטיסייר וניל וריבת חלב הנעשים במקום.
מחירים: 7-8 שקלים לסופגנייה.
להשיג במאפיית לחמים, החשמונאים 99, תל אביב.
קפה גרג
גרג הלכו על בטוח והגישו סופגניות במילוי ריבת תות ביתית טובה ובמילוי ריבת חלב. הסופגניות שלהם ניחנו במרקם אוורירי, לא שמנוני מדי ולא כבד, עם נטייה קלה למתיקות יתר.
מחיר: 4.5 שקלים לסופגנייה
להשיג ברשת קפה גרג.
שקד
גלידריית שקד מציעה לכם רענון מטלטל בעולם הסופגניות: סופגלידה, שהיא למעשה סופגנייה עם גלידה. אנחנו לא מצאנו את הקונספט הזה מסעיר במיוחד מעבר לגימיקיות שבו, וקראו לנו שמרנים – אבל לא הצלחנו למצוא את סוד קסמו של השילוב בין שני המתוקים, החם והקר.
עוד טעמים: גלידת קרם פטסייר עם פירות יער ורוטב שוקולד ברנדי, גלידת מרנג לימון ורוטב פירות יער, גלידת שוקולד תפוז סיני ורוטב וניל צרפתי, גלידת פקאן ורוטב טחינה מתוקה.
מחיר: 18 שקלים לסופגנייה.
להשיג בגלידריית שקד.
לא נפלנו:
בן עמי
המילויים של בן עמי כיוונו השנה לאוהבי האלכוהול והקפאין, והציעו סופגניות במילוי קפוצ'ינו וסופגניות וודקה קרנברי. הסופגניות היו מעט קטנות בגודלן, והציפויים נראו לנו קצת סינתטיים מדי. הן אמנם לא היו שמנוניות, וזה חיובי – אבל המחסור הבולט במילוי נדיב הפריע לנו להתרשם ולהתאהב.
עוד טעמים: ריבת תות, ריבת חלב, שוקולד, חלבה, קרם פטיסייר.
מחיר: 5-8 שקלים לסופגנייה.
להשיג ברשת קונדיטוריית בן עמי.
המעדנייה של גולדשטיין
בפעם הראשונה יצא לנו להתלונן על עודף מילוי: הריבה של הסופגניות של גולדשטיין הייתה קצת מתוקה ודומיננטית מדי, והיא עלתה על גדותיה. הסופגנייה עצמה הייתה אוורירית.
עוד טעמים: קלאסית במילוי ריבת תות, קרם וניל ותות, דונאטס.
מחיר: 4.5-8 שקלים לסופגנייה.
להשיג במעדנייה של גולדשטיין, לוי אשכול 201, צומת סביון.
שמו הקונדיטוריה
כרגיל, הקונדיטור מיקי שמו חוגג עם קולקציה צבעונית ונפלאה למראה של סופגניות מטוגנות ואפויות: ציפוי עדשים צבעוניות, סופגניית קיפוד שוקולד, דונאטס בצבעים וסופגניות עם ציפויים מרהיבים. כשנותנים ביס,לעומת זאת, ההתלהבות מעט מתפוגגת. לא שהסופגניות אינן טעימות, אלא שהציפיות הגבוהות מהטעם המקורי לא באות על סיפוקן. ברוב הסופגניות המילוי נותר ברמת הציפוי, ולא תמיד היה קשר בין הכותרת המפוצצת ("טירמיסו") לבין הטעם שמצאנו בפועל על הסופגנייה (מעיין קרם בטעם חלוש של קפה). בכמה סופגניות מצאנו מילוי שהגיע בחיתוך רוחבי לכל רחבי הסופגנייה, ואז כבר היינו הרבה יותר מבסוטים.
עוד טעמים: תות ומשמש, מנגו, אננס ופסיפלורה, קרם קפה ואגוזי לוז, קרם פטל, קרם פטיסייר וציפוי פונדנט לבן, פונדנט ורוד.
מחיר: 4.5-8 שקלים לסופגנייה.
להשיג ברשת שמו הקונדיטוריה.
טאטי
הסופגניות של טאטי היו גדולות וביתיות מאוד, והדגש שלהן הושם על מילויים מתובלים. התלהבנו לטעום סופגניית וניל ונענע, אבל למרות שהקונספט נשמע טוב, בפועל קשה היה לומר אם המילוי ענה על הציפיות, כי הוא לא היה דומיננטי כלל.
עוד טעמים: שוקולד לבן ודובדבנים שלמים, גאנאש שוקולד לבן, תערובת צ'אי מסאלה.
מחיר: 4.70-6 שקלים.
להשיג בטאטי לחם - דרך השלום 53, גבעתיים; אברהם גירון 3, אזור התעשייה יהוד.