ד"ר זיו נאור, נציג הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, טוען כי אין עלייה בפיגורי התשלומים בתשלום המשכנתה, למרות העלייה הממוצעת של 800 ₪ לחודש.
טענה זו הגיעה על רקע בקשות חברי הכנסת שקראו לבנק ישראל לאפשר פריסה מחדש של תשלומי המשכנתאות והקפאת החזרים בשל עליית הריבית.
ד"ר נאור השתתף בדיון בכנסת שהתקיים אתמול (א'), בנושא הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על ציבור, שם אמר את דבריו בדיון בהשתתפות הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה וועדת הכלכלה של הכנסת.
לפי נאור, ישנה עלייה ממוצעת של כ-800 שקלים לחודש להחזר המשכנתה. לדבריו, "ההחזר תלוי בגודל ההלוואה המקורית ומשתנה, תלוי בתמהיל ומסלול ההלוואה. לאלה שלקחו הלוואות בשנים 21-22 תהיה עלייה משמעותית יותר. העלייה פחות משמעותית בבחינת ההחזר מהכנסה. בנוסף, אין עלייה בפיגורי התשלומים. ובכל זאת נגיד בנק ישראל פנה אל הבנקים וביקש לראות התייחסות לנושא ואיתור לקוחות המתקשים בהחזרים וסיוע להם". עוד הוסיף נאור כי הבנקים "סופגים חלק מהעלייה בריבית".
לקראת הדיון בוועדה, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, ביקש הכנת נייר עמדה שהוכן על ידי רואה החשבון שלמה נס ועורך הדין שמעון גרוס, בו עלו מספר הצעות לסיוע ללקוחות המתקשים לעמוד בהחזר החודשי. בין ההצעות עלתה אפשרות לגמישות הבנקים למשך תקופת המשכנתה - כיום ישנו איסור על תקופת פירעון סופי למעלה מ-30 שנה במתן הלוואה, ולעיתים אף פחות. עם זאת, ישנם מקרים שאין מניעה לאפשר תקופה ארוכה יותר, כמו במקרה של זוגות צעירים.
הצעה נוספת הייתה הקפאת המשכנתאות או דחיית תשלומי הקרן, הצעה שחלק מהבנקים מציעים כבר היום, ביטול קנסות על פירעון מוקדם של הלוואות, העלאת תקרת אחוז המשכנתה ועוד.
ח"כ ביטן פתח את הדיון כשאמר כי "שוחחנו עם נציגי בנק ישראל והעלנו מספר פתרונות אפשריים, ביניהם הקפאה של הפער שנוצר מעליית הריבית ופריסתו בהמשך בלי לחלק שוב את כל המשכנתה, מתן 'גרייס' להפסקת תשלומים זמנית בהסכמת הבנק או הגדלת הפריסה ל-30 שנה למשכנתאות קיימות. נמשיך במציאת פתרונות נוספים ונמשיך לדון עם גורמי המקצוע והרשויות".
בדיון השתתף גם ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר בבנק ישראל שאמר כי "צריך להיות זהירים במה שאנו מציעים ללקוחות. דחיית תשלומים והארכת משך המשכנתה, משמעותן תהיה הכבדה בנטל החזר התשלומים על הלקוחות, ומי שבסוף ייהנו מזה אלה הבנקים. הארכה של הלוואה מ-30 ל-35 שנה תיתן הוזלה של 28 ₪ בהחזר החודשי אבל בסופו של דבר סך החזר התשלומים הצפוי ייגדל ביותר מ-20,000 ₪. עלינו להנגיש אשראי אך לא לדחוף. דחיפת הלוואות ומתן אשראי יהיו חבל תלייה ללקוח".
גלי כספרי, נציגת איגוד הבנקים אמרה בדיון כי "במשבר הקורונה במרץ 2020, בזמן הסגר הראשון, הציעו הבנקים לציבור לוקחי המשכנתאות הצעות משמעותיות בטרם היו הנחיות או הוראות מהממשלה, כאשר רוב הלקוחות חששו להגדיל את ההחזרים שלהם ולכן לא ניצלו את ההצעות. פתרונות הם חשובים עבור מי שזקוק להם ולא באופן גורף על כלל הלקוחות. אנחנו מנסים לאתר ולצפות מי מהלקוחות יהיה זקוק לסיוע ולתת מענה לקשיים באמצעות סל פתרונות: מתן הלוואה ללא ריבית וללא הצמדה עבור עליית ריבית שהלקוח ספג, ספיגה של חלק מהעלייה בריבית, תשלום ישיר ללקוח של סכום מסוים שעלתה לו הריבית ועוד".
נופר יעקוב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות הוסיפה כי "מצוקת משקי הבית בהחלט מורגשת על ידינו, הבנקים מנסים להירתם לעזרה אבל הדבר לא חוסך את האחריות של בנק ישראל לתת פתרונות להקל על הציבור. אנחנו מודעים לצורך בהורדת האינפלציה ואת משמעות התקופה, אך ישנן משפחות רבות שמתקשות לעמוד בהחזרים, בעיקר עם הלוואות יקרות וקטנות. יש צורך בפריסת הלוואות אלה בהחזרים לטווח ארוך".
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל"ן