הדו"ח האחרון שפרסם המוסד לביטוח לאומי סביב ממדי העוני והפערים החברתיים בישראל, מציג, פעם נוספת, תמונה קשה על ממדי התופעה. על פי דוח זה, בשנת 2016 חיו בישראל 463,300 משפחות עניות, מתוכן 842,300 ילדים. נתון מעניין ומתסכל כאחד שעולה מן הדוח הוא העלייה בתחולת העוני בקרב האוכלוסייה העובדת. שני מגזרים שבהם בולטת תחולת העוני, הם המגזר הערבי (49.4%) והמגזר החרדי (45.1%).
העוני ואי השוויון מהווים בעיה חברתית שמצריכה דיון מעמיק וגיבוש תכניות לצמצום התופעה. זאת במיוחד לאור העובדה שהמשק הישראלי הוא משק חזק המאופיין באבטלה נמוכה ובשיעורי צמיחה גבוהים. אך האם הצמיחה שממנה נהנים העשירונים העליונים מחלחלת גם לשכבות החלשות?
הגורמים לממדי העוני הגבוהים רבים ובהם גודל המשפחה, יוקר המחיה, רמת ההשתכרות, רמת ההשכלה, קיום מפרנס יחיד במשפחה, רמת הקצבאות המתקבלות מהמוסד לביטוח לאומי, המרחק מהמרכז וגורמים נוספים. במגזר הערבי יש גורמים נוספים.
כך למשל, בשנת 2018, אחוז הנשים המשתתפות בשוק העבודה נמוך עדיין ועומד על פחות מ-30 אחוזים, ולכן רוב המשפחות במגזר מתבססות על מפרנס יחיד. כמו כן, חלק גדול מהמועסקים במגזר הערבי מועסקים במשרות עם שכר נמוך, בענף הבנייה או בתחום התחזוקה. בנוסף, בחלק גדול מהיישובים הערביים אין אזורי תעשייה כלל, ולכן היצע המשרות מצומצם מלכתחילה. גורמים אלה בשילוב עם יוקר המחיה, מגבירים את תופעת העוני והפערים החברתיים.
הביטחון הסוציאלי במדינת ישראל מבוסס רובו ככולו על קצבאות המוסד לביטוח לאומי אולם מנגנון זה לבדו אינו מספיק. לצדו, יש לאמץ תכניות חדשות שיעודדו השתלבות בשוק העבודה ויקטינו את התלות בקצבאות.
כך למשל, יש להשקיע משאבים בפיתוח שוק ההון חברתי בישראל, כמנגנון אשר יחזק הן את המגזר העסקי והן המגזר השלישי. ביכולתם של שני מגזרים אלה לתרום בצורה משמעותית לאזורים המוחלשים ולסייע בפתרון בעיית העוני.
בהקשר זה עסקים חברתיים יכולים לשמש גורם מרכזי משלים למערכת הביטחון הסוציאלי. זאת מכיוון שהם משלבים מטרה עסקית ומטרה ציבורית: הם מתנהלים כעסק למטרות רווח, אולם אותו רווח נועד לשרת בעיקר מטרות ציבוריות.
עסקים חברתיים בפריפריה ובאזורים מוחלשים יכולים לספק מקומות עבודה רבים לתושבי האזור ולצמצם את התלות בקצבאות. נוסף על תרומתם הכלכלית, עסקים חברתיים יכולים לתרום לקידום מטרות חברתיות וציבוריות. נקודה זו משמעותית במיוחד מכיוון שבשל חולשתם הכלכלית של האזורים המוחלשים, סל השירותים לתרבות ולחינוך בלתי פורמלי בשלטון המקומי הוא בדרך כלל מצומצם או לא קיים בכלל. כך, רווחיהם של העסקים החברתיים יוכלו לשמש בחלקם למען מטרות ציבוריות לטובת תושבי המקום.
דוגמה לעסק חברתי ייחודי אפשר לראות באלסנאבל) שיבולים) – מיזם המספק מדי יום אלפי מנות חמות לילדי בתי הספר והגנים במועצה המקומית חורה וביישובי הסביבה. אלסנאבל מהווה מקום תעסוקה משמעותי ומקור לפיתוח ולהעצמה לנשות הכפר חורה, ומספק תרומה משמעותית לחברה ולסביבה של הארגון.
בנוסף, ישנם עסקים חברתיים המשלבים אנשים עם צרכים מיוחדים או נוער בסיכון, ומספקים להם הן מקום עבודה ופרנסה והן נתיב יציאה ממעגל הפשיעה לדרך חדשה, השלמת לימודים ורכישת מקצוע.
לסיכום, צמצום העוני בישראל מצריך תכנית פעולה מגובשת וסדורה, שחלק ממנה יכול להיות עידוד ותמיכה בהקמתם של עסקים חברתיים ככלי משמעותי להפחתת העוני באזורים מוחלשים.
הכותב הוא רואה חשבון ומרצה במכללה האקדמית ספיר