ענפי הבנייה והתשתיות משותקים כמעט כליל, מאז ה-7 באוקטובר, כשגם באזורים בהם פיקוד העורף מתיר עבודה, ממשיכות רשויות מקומיות לאסור על פתיחת אתרי בנייה, גם אם לא מגיעים אליהם עובדים מהשטחים.

בהתאחדות הקבלנים מעריכים שמתוך כ-14 אלף אתרי בנייה, רק כ-4,000 פעילים, כשחלקם פעילים חלקית בלבד. במשרד התחבורה לא התייחסו לשאלתנו לגבי מה קורה עם עבודות התשתית בכבישים, ברכבת הקלה, אך לדברי התאחדות הקבלנים, עבודות התשתית נפסקו בגלל דרישת פיקוד העורף למיגון קרוב.

"בכל יום שעובר מגיעה הפגיעה ההיקפית של עצירת עבודות בנייה ומפעלי תעשיות הבנייה במשק לכ-150 מיליון שקל. לא מדובר בפגיעה בקבלנים או בתעשיינים, לבדם. מדובר בפגיעה בכל בית בישראל, לאור תלות הציבור כולו בענף הזה". אמרו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו ונשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר,  המשמש גם יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים של ישראל, בפגישה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וצוות משרדו הבכיר. הם ציינו, שעצירת הבנייה משפיעה ישירות גם על הכנסות מפעלי תעשיית מוצרי הבנייה והעסקת עובדיהם.

הפגיעה בענף נובעת ממחסור קריטי בכוח אדם, בשל עצירת כניסת 80,000 עובדים מיהודה ושומרון והדרישה למיגון באתר.אולם הבעיה הקשה ביותר היא ההחלטה של ראשי ערים ומועצות להפסיק את העבודות באתרי בנייה בניגוד להוראות פיקוד העורף, בעיקר כדי לרצות חששות של תושבים, שבתקופה זו חוששים מכל מי שדובר ערבית, גם אם הוא אזרח ישראלי ונמצא בסכנה מירי טילים. מנגד, הפועלים עצמם חוששים להגיע לאתרי העבודה ולגלות שמתנכלים להם.

שר הפניות לרשויות המקומיות: לא בסמכותכם לסגור אתרי בנייה

בעקבות טענות הקבלנים כלפי הרשויות המקומיות, הודיע שר הפנים משה ארבל, לראשי הרשויות כי ההחלטה לסגור את אתרי הבנייה אינה בסמכותם. "אני מבקש להביא לתשומת לבכם שסגירת אתרי בנייה באופן גורף, במקום שאין הנחייה ביטחונית לעשות כן מצד פיקוד העורף או גורם מוסמך אחר, מעלה קשיים משפטיים משמעותיים בדבר סמכות העירייה וראש העיר לקבוע כן".

ארבל מצטרף לטענות של הקבלנים ומבהיר במכתב שלהפסקת העבודות יש השפעה דרמטית על המשק, שעלולה לתרום לעליית מחירים ולקריסת חברות.

פועלים זרים עוזבים את שדרות (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
פועלים זרים עוזבים את שדרות, השבוע | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

אל הלחץ של שר הפנים הצטרף מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, שלמה דולברג ,ששיגר גם הוא מכתב לראשי הרשויות המקומיות ובו הבהיר שעל אף המלחמה והבהלה הגדולה של תושבי היישובים, כולם מבינים שהמשק חייב לחזור לפעילות, לרבות החזרת העבודה באתרי בנייה.

דולברג ציין במכתבו שכל קבלן יצטרך להציב מאבטח מטעמו בכל אתר בנייה. "באתר יעבדו רק אזרחי מדינת ישראל ועובדים זרים ברישיון בלבד. הקבלן יעמיד באתר מנהל שישמש כאיש קשר מטעמו ויהיה אחראי לעדכון מצבת העובדים באתר- מספרם ופרטיהם האישיים בכל זמן נתון. הקבלן יעמיד באתר מאבטח מטעמו".

סיכון האשראי לענף הבנייה מסכן את כל המשק

לדברי סרוגו עצירת הבנייה בהיקף כל כך גדול מסכנת כעת את כל המשק בשל סיכון האשראי שניתן לענף הבנייה על ידי המערכת הפיננסית ונאמד במאות מיליארדי שקלים. בהתאחדות הקבלנים מעריכים את היקף האשראי שנתנו הבנקים לקבלנים בכחצי טריליון שקלים. "זאת, עוד בטרם דיברנו על הפגיעה הממושכת של הירידה הדרמטית הצפויה בהיקף בניית הדירות בחודשים הבאים אם לא תתערב הממשלה ותביא לפתיחת כל האתרים שניתן לפתוח ובשל מחסור ענק בכוח אדם," הוא אמר.

תומר מזכיר את תעשיית חומרי הבניין, שתלויה גם היא בעבודה שוטפת של אתרי הבנייה. עצירה שלה, לדבריו, מסכנת את עבודתם של עשרות אלפי עובדים ומחזורים של עשרות מיליארדי שקלים.

מהתאחדות הקבלנים נמסר, כי בימים כתיקונם מעסיק ענף הבנייה כ-300 אלף עובדים, מהם כ-230 אלף ישראלים (שמבצעים לרוב את עבודות הגמר), כ-80 אלף פלסטינים וכ-14 אלף זרים (כ-4,000 כבר עזבו את ישראל והיתר מבקשים לעזוב), שמבצעים את עבודות השלד. כמו כן, רוב מנהלי העבודה באתרי הבנייה הם אזרחים ערבים".

סרוגו ותומר קראו לממשלה לפעול מיידית לפתיחת כל אתרי הבנייה בכל מקום שבו ניתן לעשות זאת לפי הוראות פיקוד העורף, וליצור רכבת אווירית של עשרות אלפי עובדי בנייה זרים ממדינות שאיתן לישראל הסכמים בתחום זה.

בהתאחדות הקבלנים מציינים, שאפשר לקיים עבודות גמר אותן מבצעים עובדים ישראליים (כ-200 אלף), שזה שלב שבו יש כבר ממ"דים בדירות הנבנות, כך שלפחות ניתן יהיה לסיים בניינים במצב מתקדם.

לגבי רכבת אווירית של עשרות אלפי עובדים זרים, אומרים הקבלנים, שחייבים לפעול עכשיו, כי מדובר בהליך של כמה חודשים, עד שהם מגיעים בפועל ארצה. "מה גם שההיענות היום לא תהיה כל כך גדולה לאור המצב בישראל, שממנה בורחים פועלי בניין זרים," אומרים קבלנים.