כ–20 מתושבי צהלה ופרויקט אדירים בנווה שרת, ובהם כמה מאנשי העסקים והמנהלים הידועים והמצליחים ביותר בישראל, עתרו אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל הקמה של מגדלי מגורים בדרום רמת השרון הסמוכה.

בעתירה שהוגשה נגד עיריית תל אביב והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב, טוענים התושבים כי בהחלטה לאשר את תוכנית רצועת הנופש ברמת השרון בדצמבר, התעלמה הוועדה המחוזית מהחלטה שקיבלה ב–2007, שבה קבעה כי שטח ציבורי רחב ופתוח יפריד בין צהלה לבנייה החדשה, וכי גובה הבנייה בשכונה החדשה יוגבל.

עם העותרים נמנים מנכ"ל טבע עד לאחרונה, ארז ויגודמן, איש העסקים ובעלי מועדון הכדורגל של מכבי תל אביב לשעבר, לוני הרציקוביץ', אשת העסקים ובעלי מועדון הכדורגל של הפועל באר שבע, אלונה ברקת, איש העסקים ליאון רקנאטי, איש העסקים מאיר שמיר, מתווך דיור היוקרה רפי קלינה, מנכ"ל קבוצת דיפלומט נועם וימן ואיש העסקים חיים מר.

בעתירתם, שהוגשה על ידי עו"ד ברק קינן ממשרד מ.פירון ושות', טוענים העותרים כי בעוד במסגרת תוכנית המתאר הכוללנית שאושרה ב–2007 נקבע כי לאורך הגבול הדרומי של התוכנית הנושק לבתי התושבים בצהלה, "תיקבע רצועת שטח ציבורי פתוח ברוחב של 20 מטר, וגובה שורת הבינוי הראשונה לא יעלה על גובה הבנייה הקיימת והמאושרת הגובלת מדרום", דבר מכל אלה לא מופיע בתוכנית המפורטת שאישרה הוועדה המחוזית באחרונה.

יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il

עוד נכתב בעתירה כי בניגוד להחלטה זו, "הוועדה המחוזית אישרה תוכנית שלפיה שורת בינוי הראשונה, הכוללת בניינים בגובה של 15 קומות, תמוקם במרחק של 20 מטר בלבד מהמבנים צמודי הקרקע של תושבי צהלה". מלבד גובה הבינוי, העתירה התייחסה גם להסדרים התחבורתיים המוצעים בתוכנית, המתירים לטענתם אפשרות להסיט תנועה מסיבית לכבישיהן הצרים של צהלה ונווה שרת.

אלונה ברקת (צילום: ניר קידר, TheMarker)
אלונה ברקת | צילום: ניר קידר, TheMarker

"התוכנית הנוכחית מוסיפה לאזור אלפי יחידות דיור מבלי להוסיף ולו חיבור תחבורתי אחד של ממש לאזור", קובל אחד מאנשי העסקים העותרים. "מבדיקה שערכנו מול משרד התחבורה, לא ייבנה מחלף באזור לפחות עד 2030 — כלומר הוא לחלוטין לא מסונכרן עם התוכנית. אותה מערכת כבישים צרה שמשרתת כיום את שכונות צפון מזרח תל אביב — נווה שרת, רמת החיל המשתלה ועוד — היא זו שתשרת גם את אלפי הדירות החדשות. בכל מקום אומרים לנו שהוועדות המחוזיות קיבלו הוראה שלא להתחשב בשיקולי תחבורה בבואן לאשר יחידות דיור, וככה התוכנית הזו נראית. אחר כך מגלים עוד ועוד אזורים שלא ניתן לצאת ולהיכנס אליהם עם רכב".

ארז ויגודמן (צילום: עופר וקנין, TheMarker)
ארז ויגודמן | צילום: עופר וקנין, TheMarker

גם עיריית תל אביב מתנגדת

אף שמבחינה מוניציפלית שייך השטח שבו ייבנו 6,100 דירות בסך הכל לרמת השרון, בפועל מדובר בבנייה צמודה לשכונותיה הצפון מזרחיות של תל אביב, והמשך של רצף המרקם הבנוי התל אביבי. בין השכונות החדשות ובין רמת השרון יפרידו 900 דונם של פארק מטרופוליני חדש, וכן כביש 5.

לפני שעתרו התושבים לבית המשפט, הם הגישו בקשה לוועדה המחוזית למתן רשות להגיש ערעור בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אולם בהחלטה מפברואר השנה החליטה הוועדה לדחות את בקשת רשות הערעור, וכעת עותרים התושבים לבית המשפט.

מאיר שמיר (צילום: רמי שלוש, TheMarker)
מאיר שמיר | צילום: רמי שלוש, TheMarker

גם עיריית תל אביב הגישה התנגדויות לתוכנית, אולם התנגדותה נדחתה. לדברי אחד מאנשי העסקים העותרים, ניתן היה לצפות כי תהיה זו עיריית תל אביב עצמה שתוביל את הערעור על החלטת הוועדה. יש לציין גם כי בניגוד לתושבים פרטיים, עיריות כלל אינן זקוקות לאישור הוועדות המחוזיות להגשת ערעור על החלטותיהן. אלא שלדברי אותו הגורם, נמנעה העירייה מלערור, ובקרב התושבים קיים כעס עצום עליה בשל כך.

"יש כאן מערכת שמכוונת כולה כדי למנוע כל אפשרות של התנגדות", אמר איש העסקים, "כשנפגשנו עם אנשי העירייה הם אמרו לנו כי כמדיניות, נמנעת העירייה מלערור על תוכניות בנייה של רשויות מקומיות גובלות. כלומר מדובר בשיקול פוליטי בין־עירוני, במסגרתו הרשויות לא מפריעות אחת לשניה. הבעיה היא שכשאנחנו ביקשנו את הבקשה לערור, הוועדה המחוזית נפנפה אותנו. למעשה לא נותרה לנו כל ברירה אלא לפנות לבית המשפט.

עוד לדברי איש העסקים, ברור לי כי רבים יראו בסיפור הזה כסיפור על עשירים מפונקים שלא יכולים לסבול בנייה בסמוך להם, אך טוען כי המצב רחוק מכך: "חשוב להדגיש כי מדובר במאבק משותף גם לצהלה וגם לתושבי מתחם אדירים בנווה שרת, שהוא אמנם מתחם המאופיין בבנייה נמוכה, אך תושביו רחוקים מלהחשב כעשירים, נהפוך הוא, חלקם במעמד כלכלי נמוך. הם נפגעים בנושא הזה אפילו יותר מאיתנו. יש שם ועד פעולה חזק מאד שהוא שותף מלא להתנגדות. ברור שעכשיו כאשר אנו מגיעים לשלב של הליכים משפטיים שמצריכים משאבי זמן וכסף, תושבי צהלה הופכים לקצת יותר דומיננטיים".

לוני הרציקוביץ' (צילום: מוטי קמחי, TheMarker)
לוני הרציקוביץ' | צילום: מוטי קמחי, TheMarker

אחת העותרות, תושבת נווה שרת, אתי סמל, אמרה: "לומר שזה מאבק של עשירים, זו פשוט דרך לקבור את הדיון, העובדות ואת המחדל האמיתי שבתוכנית. לא רק שהתוכנית הקיימת מפרה תוכנית קודמת שהוועדה עצמה אישרה ב–2007, אלא שהיא גם כוללת שורה של כשלים תכנוניים שיחזירו אותנו ואת השכנים שלנו עשור אחורה. את זה לא רק אני אומרת, אלא גם האדריכלית רננה ירדני, מתכננת מחוז מרכז לשעבר, שקבעה כי הפתרונות שהתוכנית הנוכחית מתיימרת להציע אינם סבירים. הועדה המחוזית התעלמה מחוות דעתה, ועתה אנו נאלצים לרדוף אחרי צדק בבתי משפט".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "העירייה הגישה בעבר התנגדות לתוכנית האמורה. ועדת ההתנגדויות קיבלה בחלקה את הנושא הראשון של ההתנגדות, שהתמקד בשלביות תחבורתית על ידי הבטחת רשת תחבורה ציבורית, דחתה את הסעיף השני שעסק בשמירה על הדדיות הבנייה בהתאם לקיים, בטענה שהדדיות זו נשמרת, וקיבלה במלואה את הסעיף האחרון בהתנגדות, שנגע לשמירה על עצי השקמה.

"לאור חוות דעת מקצועיות, משפטיות ותכנוניות שקבעו כי הסבירות שהערר יתקבל קלושה, ולאור המקובל בין רשויות מקומיות שכנות, החליטה הוועדה המקומית שלא להגיש את הערר".

מהוועדה המחוזית תל אביב נמסר בתגובה: "עם קבלת העתירה ולימוד הטענות המועלות בה, תובא עמדת המחוז בפני בית המשפט באמצעות הפרקליטות".

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
היום: ההזדמנות האחרונה לחסוך 2 מיליארד שקל לצופי הטלוויזיה
הפגישה המכרעת: האם הרכבת הקלה בירושלים תולאם?