69 שנה לאחר שננטשה על ידי תושביה הערבים, וכ־50 שנה לאחר שפונתה בשנית מתושביה היהודים בני עדות המזרח, שאון טרקטורים, דחפורים ופועלים נישא מעל שכונת ואדי סאליב בעיר התחתית בחיפה. הולך וקרב יישובו מחדש של המתחם, שנהפך לאחד מסמלי המאבק נגד קיפוח עדתי בישראל.
כמה עשרות בתי אבן עתיקים מעידים על ימי תפארתה של השכונה שהיתה משכונות היוקרה המוסלמיות של חיפה לפני 1948. חלק מהבתים יזכו לשימור ושיקום כחלק מפרוייקטי הנדל"ן החדשים. בסך הכל צפויות להיבנות 800 יחידות דיור במתחם דמוי האליפסה, בין הרחובות מעלה השחרור מדרום־מערב, ושיבת ציון מצפון־מזרח.
את הצפיפות וההזנחה שאפיינו בעבר את השכונה צפוי להחליף תכנון אדריכלי מוקפד, המנצל את מאפייני הבנייה הערבית המקורית של הבניינים הנטושים, ואת ריבוי השטחים הפתוחים ואתרי הבילוי והתרבות. הבנייה נעשית במורדות של מדרון, ומתאפיינת בבניינים בני שלוש עד תשע קומות. מהדירות הפונות צפונה ומזרחה נשקף נוף חלקי של נמל חיפה. אחד הגורמים לפגיעה בנוף הוא היכל המשפט של חיפה הצמוד לשכונה מצפון, מבנה עצום ומרשים, אך מנוכר לחלוטין לסביבתו.
בעיריית חיפה מקדמים בשנים האחרונות את חידוש פניה של השכונה, והיזמים שכבר בונים במקום מכנים את המתחם "נווה צדק של חיפה". בשלב זה, כשהבנייה נמצאת בשלבים התחלתיים יחסית, קשה להעריך אם זו הגזמה שיווקית פרועה או שזה חזון שעומד להתגשם. הפוטנציאל בהחלט אינו נסתר מהעין.
מלבד המאמצים הראויים לציון לשמר את סגנון הבנייה המקורי, נהנית השכונה מיתרונות נוספים כמו נגישות תחבורתית בשל קרבתה לתחנת רכבת ולקווי המטרונית – רשת התחבורה של חיפה והקריות – ולקו הכרמלית.
ואולם המרחק מהמחירים בנווה צדק בתל אביב עוד רב. בשכונה קיים היצע של דירות להשקעה בפחות ממיליון שקל – הזדמנות קורצת למי שמאמין שלאזור צפוי עתיד ורוד. בדיקה של העסקות האחרונות שנעשו בשכונה מעלה כי דירות שני חדרים בשטח של 45־50 מ"ר נמכרות כיום ב־800־900 אלף שקל, ואילו דירות שלושה חדרים בשטח של כ־60 מ"ר נמכרות ב־1־1.2 מיליון שקל.
לדברי אודי פמיני, בעלי א. פמיני, הבונה בשכונה את פרויקט "הגלריה", מחירי הדירות כיום בשכונה נקבעים לפי מפתח של 17.5־20 אלף שקל למ"ר, לעומת מחירים של 12־14 אלף שקל למ"ר בתחילת השיווק. בפרויקט שהוא מקדם, צפויים להיבנות 11 בניינים – שישה מהם על גבי השלד המקורי של שרידי הבתים הערביים שבהם התגוררו באופן לא מוסדר עולי צפון אפריקה בשנות ה־50. את הקרקע רכש פמיני לפני כמה שנים במכרז של רשות מקרקעי ישראל, ולפני כארבע שנים החל בשיווק מוקדם של חלק מהדירות. החברה החלה בבנייתם של שני הבניינים הראשונים שבהם 24 דירות, ושלושה נוספים עומדים לקבל היתרי בנייה.
"אנחנו מוסיפים על מעטפת המבנה הקיימת, ומשמרים כל מה שאפשר לשמר. אלה מבנים בני יותר מ־100 שנה, כך שזו אינה משימה פשוטה", אומר פמיני, שאחראי גם על הפיתוח הסביבתי בשטח שבבעלותו, ובכלל זה על סלילת הרחובות הפנימיים ובניית שטחי מסחר שהוא מקווה שישמשו לחנויות ובתי קפה. מאחר שהאזור נטוש כיום, לפיתוח הסביבתי תהיה השפעה מכרעת על הצלחת הפרויקטים בו.
"בשלבים הראשונים מכרנו בעיקר דירות של שניים ושלושה חדרים למשקיעים", מספר פמיני, "התקווה שלנו היא שהחיפאים ירדו מהכרמל ואז ניתן יהיה להתחיל לשווק דירות ארבעה וחמישה חדרים, המיועדות למשפחות. יהיה קשה למכור אותן עד שאנשים יחושו שהשכונה והאזור נקיים מפשע ומתופעות שליליות שאפיינו אותם בעבר. כיום האזור עדיין נטוש, בלילות לא נעים להסתובב כאן, ובאופן טבעי זה מקשה".
זו הסיבה לכך שיש יזמים שהחליטו להמתין עם השיווק, אף שהעבודות בשטח החלו. כך עושה למשל חברת גולדן ארט המקדמת בשכונה את פרויקט "הרובע", שבו הסתיים כבר שלב החפירה. את הקרקע רכשה החברה לפני שלוש שנים מגד זאבי, והצליחה להוציא במהירות היתר לבניית 198 דירות בשלושה בניינים. לדברי מנכ"ל החברה, שמעון ג'יני, בכוונת החברה להמתין לפחות כמה חודשים נוספים לפני תחילת השיווק, כדי שתנופת הפיתוח בשכונה תהפוך לגלויה יותר.
להרים את העיר התחתית
מבחינת עיריית חיפה, שיקומו של ואדי סאליב הוא עוד פרק במאמץ המתמשך של השנים האחרונות לשנות את פניה של העיר התחתית שסבלה במשך עשורים מהזנחה, זנות ופשיעה. העירייה מקדמת תוכניות גרנדיוזיות לאזור, שהגדולה שבהן היא פתיחת חזית לים באמצעות שיקוע מסילת הרכבת והעתקת הנמל ממיקומו הנוכחי, ומזרימה השקעות עירוניות מסיביות לפרויקטים באזור.
"רגעים היסטוריים כגון אלה הם הדפים החשובים ביותר בתולדות העיר", אומר ראש עיריית חיפה, יונה יהב. הוא צופה כי "שכונת ואדי סאליב, שהיתה סמל לימים של מצוקה וקיפוח, תהפוך למרכז עירוני מודרני, אותנטי ושוקק חיים. עשינו הכל כדי לשמור על אופייה הארכיטקטוני הייחודי והאינטימי של השכונה, וכדי שתשתלב בנוף האורבני הטבעי של העיר".
בין המתחמים שכבר עברו מתיחת פנים נמצאים המושבה הגרמנית, "קמפוס הנמל", שבו נפתחה שורה של מוסדות לימוד לצד כמה מתחמי מעונות בהם מתגוררים כיום כ־4,000 סטודנטים, וכן מתחם "השוק הטורקי" המאופיין בעסקי בילוי ומסחר.
בצמוד לוואדי, ממערב, נחנך בימים אלה פארק עירוני חדש בן כמה עשרות דונמים, הכולל אמפיתיאטרון פתוח. מעברו השני של הפארק נחנך לאחרונה בית הפירמידה – מבנה עצום ששופץ על ידי העירייה בעלות של 11 מיליון שקל, כדי שיהפוך למשכן אמנים. כעת כולל המבנה שתי גלריות תצוגה, סדנאות עבודה של 24 אמנים בהם ציירים, צלמים, אמנים פלסטיים, חלל להופעות ובית קפה. בעירייה מקווים שהאמנים וחבריהם שעדיין מעדיפים להתגורר באזורים היותר מהוגנים – יאכלסו בעתיד את העיר התחתית ויפיחו חיים תרבותיים באזור.
לדברי הצלמת אורית סימן־טוב הפועלת במתחם, הרגע שבו עשויים היא וחבריה האמנים לבחור לגור בפועל בעיר התחתית עדיין לא הגיע, אך הוא הולך ומתקרב. "ב־2008, כשרק עברתי לחיפה בעקבות העבודה של בעלי, הגעתי לעיר התחתית והזדעזעתי. כיום אי אפשר למצוא באזור מקום חניה, כי הוא רוחש פעילות".
"התחדשות עירונית אמיתית לא יכולה להיעשות בלי להשקיע בתכנים חדשים באזור, דוגמת תרבות ואקדמיה", מסביר מהנדס העיר חיפה, האדריכל אריאל וטרמן. "השקעה בשטחים הציבוריים מושכת את היזמים, כי הם מבינים שהאזור, שעד לפני כמה שנים סבל מעזובה, הזנחה וסטיגמות, עובר שינוי אמיתי".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
בדרך לגל"צ? סמנכ"ל הרדיו בתאגיד פורש
הסטודנט ח"כ איוב קרא הגיש שתי עבודות - שלא הוא כתב
