ישראל היא מדינה שאוהבת כלי רכב, אך בשנים האחרונות דווקא יש לא מעט ניסיונות לעצור את גדילת מספר המכוניות בישראל – החל מהוספת נתיבים מהירים במקום נתיבי נסיעה בכבישי גוש דן, דרך העבודות לבניית הרכבת הקלה שחוסמות הרבה מהכבישים ועד התקנה של עיריית תל אביב שמגבילה את כמות החניות שניתן לספק בקניית דירה לפחות מחניה אחת לדירה.

בתקופה הזו תופסות תאוצה החניות הרובוטיות – אותן חניות בהן אנחנו נדרשים בסך הכול להכניס את הרכב למעלית מיוחדת, והחניון דואג להעלות אותה לחניה בעצמו ולמשוך אותה משם כשתזדקקו לה.

כשאין מקום – אבל לא רק

חניה רובוטית אוטומטית היא פתרון למגוון רחב של בעיות. "בחניון קונבנציונלי צריך רמפות גישה לרכב, לחנות את הרכבים במרווח לפתיחת דלתות, גובה לאדם לצאת באופן זקוף ועוד", אומר מיקי מילר, שותף ובעלים בחברת החניונים הרובוטיים "פארקומות". "את הדברים האלה חוסך החניון האוטומטי בכך שמאפשר לכמעט פי 2.5 יותר מכוניות לחנות באותו המקום – והוא גם מפחית את הסיכון לגניבת הרכב, שריטות ודפיקות".

בפרויקט "יאפא" של חברת "צברים" בונה כיום חברת פרומוט חניון בן 141 מקומות לפרויקט הדיור, חניון הנחשב לגדול בישראל לפרויקט דיור. רוני צברי, מנכ"ל "צברים", אומר כי לא ראה אפשרות אחרת מלבד הענקת כמות חניות גדולה יותר לרוכשי הדירות. "החניה הרובוטית היא ערך מוסף גדול לרוכש, במיוחד אחרי שעיריית תל אביב הורידה את תקן החניה. התעקשתי לתכנן חניון גדול גם אם זה כרוך בעלויות גבוהות ובאתגר הנדסי".

הדייר הסקרן נתקע במתקן

חניון רובוטי על פניו עובד באופן פשוט, כשהחניון לוקח את הרכב ויודע להסיע אותו למקום החניה הפנוי, ולהחזיר אותו כשצריך. יש אפשרות גם להטעין רכבים חשמליים בתאים מיוחדים. "החניונים שלנו מתאימים לכל סוגי המכוניות", אומר אודי דרזנר, מנכ"ל חברת פרומוט, "והרכב יוצא תוך כ-2.5 דקות. בחניון שלנו בפרויקט 'יאפא' יש 3 מעליות, כך ש-3 דיירים יכולים להוציא את הרכב שלהם במקביל, ולרוב אין בעיות של תורים".

ומה לגבי הבטיחות? "ישראל אימצה את תקן הבטיחות האירופי לחניונים אוטומטיים, המחמיר מאוד בנוגע לאופן הפעולה – אך הוא אינו תקן מחייב, לכן כדאי לבדוק שהחברה איתה אתם עובדים עומדת בתקן", אומר אודי דרזנר, מנכ"ל פרומוט.

. "יש מגוון רחב של אמצעים שהתקן האירופי מחייב", אומר מילר, "לדוגמא – נעילה של הפלטה עליה יושבת המכונית בעמדת הקרקע כדי שלא יקרה משהו לאדם שעומד עליה, ורשת של חיישנים בתוך המתקן שעוצרים את פעולתו במידה ומזהים תזוזה".

מילר מספר שבבניין הראשון בו הם התקינו חניון רובוטי, הסקרנות כמעט פגעה בחתול. "אחד הלקוחות שלנו ממש רצה לראות איך המתקן עובד מבפנים, אז הוא החליט להישאר ברכב במהלך פעולתו. אחרי שהרכב נכנס לחניה הוא יצא ממנו וניסה לטייל במתקן, אבל החיישן גילה אותו ולכן הוא ננעל בתוך המתקן – והיינו צריכים לחלץ אותו".

אגב חילוצים, החניונים הרובוטיים לא חפים מתקלות – ולכן כמו במעליות, חשוב לבדוק את השירות. חברות רבות מציעות מוקד שירות, חלק גם כזה העובד 24 שעות ביממה לאורך השבוע, ונענות באופן מיידי לקריאות מהדיירים.

עבודות על חניון רובוטי בפרויקט יאפא ביפו (צילום: יוסי שוורץ, יחסי ציבור)
חפירות במתחם יאפא | צילום: יוסי שוורץ, יחסי ציבור

עלויות גבוהות

עם זאת, חניון רובוטי הוא לא עסק פשוט כלכלית – מחירי בניית החניות גבוהים מאוד. אודי דרזנר, מנכ"ל פרומוט, מספר שהחניון שנבנה כעת בפרויקט "יאפא" יעלה כ-11 מיליון שקלים וייקח כשנתיים להתקינו ולהשמישו בשטח. בנוסף, גורמים בשוק מספרים שבניית חניה כזו עולה בין 20-40 אלף אירו לחניה.

אך עלויות החניה הרובוטית לא נגמרות בהתקנה, מבהיר דרזנר. התחזוקה השוטפת חשובה מאוד לעבודה תקינה של החניון וגם תקלות עלולות לקרות. על כן, החניה הרובוטית תאלץ את הדיירים להוסיף בין 80-200 שקלים בחודש לדמי הניהול עבור אחזקה ותיקון החניון.

"במקום בו אפשר לבצע חניון קונבנציונלי תמיד אמליץ על חניון כזה", מספר מילר, "בחניון רגיל אין תשלום לתחזוקה ואין תקלות. אבל הפתרון הזה נועד למקומות שבהם חייבים למקסם את שטח החניה".

אז האם החניון האוטומטי הוא הפתרון בשבילכם? במידה והשטח המוקצה לכם לחניה קטן מדי כדי לאכלס את כל החניות שאמורות להיות בו, אז ההשקעה והתחזוקה יכולות להשתלם. במידה ויש אפשרות לחניון רגיל או פתרונות חניה אחרים – יכול להיות שהם יעשו עבודה טובה וזולה יותר.