קריית משה נמצאת בפאתי רחובות במערב,  מרוחקת ומופרדת ממרכז העיר ומשכונות המגורים הוותיקות, בין היתר על ידי מושב גיבתון וקבוצת שילר והשטחים החקלאיים שלהם.

היא הוקמה בשנות השישים של המאה הקודמת על שטח הכפר הערבי זרנוגה שפונה ב-1948. בדרום השכונה נמצא המסגד של זרנוגה - השריד האחרון של הכפר הערבי ששכן במקום.

בשנות ה-90 הגיעו לשכונה עולים מאתיופיה, ועד היום רוב תושבי השכונה הם עולים ותיקים מאתיופיה, ובמקביל  אושרה הרחבה דרומית של השכונה, שכוללת 165 בתים צמודי קרקע.

בשכונה מתגוררים כ-6,500 תושבים, ובעוד שאוכלוסיית יתר שכונות העיר צמחה בעשור האחרון, או בחלקן לפחות נשארה יציבה, קרית משה היא השכונה היחידה שאוכלוסייתה הצטמצמה - בין 2008 ל-2018 אוכלוסיית השכונה צנחה בכ-10 אחוזים. התרחבות השכונה בשנים הקרובות צפויה לא רק להגדיל את מספר משקי הבית בשכונה, אלא גם למשוך אליה משפחות צעירות רבות שיאפשרו גידול טבעי.

בנייה

ב-2019 אושרה תכנית מועדפת לדיור (תמ"ל) עבור כל שטחי השכונה ואזור התעשייה הצמוד, במסגרתה השכונה צפויה לעבור התחדשות עירונית משמעותית, והרחבת הבנייה על חשבון השטחים החקלאיים שבין בתי השכונה לכביש 411. עבודות הפיתוח להרחבת השכונה החלו ב-2021, בד בבד עם פרסום מכרזים לשיווק קרקעות. 

ממזרח לשכונה הוקמו בעשור האחרון שכונות המגדלים 'חצרות המושבה' ו-'רחובות הצעירה', וביניהן נמצאת שכונת הקוטג'ים הוותיקה סלע.

בגלל הגיל הרב של הבניינים, מצבם התחזוקתי הירוד, והמצב החברתי הרעוע בשכונה, קרית משה מושכת עניין רב כמוקד פוטנציאלי להתחדשות עירונית. עם זאת, ניסיונות רבים במשך השנים לקידום פרויקטים לא צלחו מאחר ולא הייתה לכך היתכנות כלכלית. בימים אלה, עם התחלת שיווק של קרקעות חדשות בשכונה ובסביבתה, נעשים ניסיונות חדשים לקידום התחדשות עירונית, וזאת על ידי פיילוט של משרדי האוצר והשיכון ורשות מקרקעי ישראל. במסגרת הפיילוט, חלק מכספי המכירה של הקרקעות ייכנסו לקרן ייעודית שתשמש למימון חלקי של פרויקטים של פינוי בינוי בשכונה ויהפכו אותם לכדאיים כלכלית ליזמים. עם זאת, הפיילוט נמצא בשלבים ראשוניים ומוקדם מדי להגיד אם הוא יצליח לקדם את התחדשות השכונה.

כבר עכשיו מבוצעות מספר תכנית פינוי בינוי ובראשן התוכנית הכוללת להתחדשות השכונה שאושרה בשנת 2019. התכנית מגדירה 8 מתחמי פינוי בינוי ומציעה תכנון מפורט לשיקומם והתחדשותם. הבינוי כולל בנייה חדשה על שטחים ריקים במרכז ומערב השכונה, וכן התחדשות מבני השיכון הקיימים. בסך הכל מוצעים קרוב ל-10,000 דירות, כולל 300 חדרי מעונות סטודנטים ו-350 יחידות דיור מוגן, וזאת בהשוואה לכ-2,000 דירות מאושרות כיום.

בנוסף התקבל היתר בתנאים פינוי בינוי רחוב גבריאלוב 31-33- הריסת בניין שיכון בן 4 קומות עם 32 דירות, והקמת שני מגדלי מגורים בגובה 20 קומות מעל 5 קומות מסד למסחר, גני ילדים, ושימושי ציבור נוספים, עם 186 דירות.

גם תוכנית 414-016032 רח/53/ד/4/א אמטל רחובות אושרה והחלה בה בנייה.  התכנית מאפשרת בניית 4 מגדלי מגורים בני 18 קומות עם 250 דירות על שטח מגרש החנייה (בבנייה), ומגדל משרדים בן 18 קומות מעל למבנה הסופרמרקט הקיים. בין המגדלים יוקמו מבנה ציבור וגן ציבורי.

מחירים

 על פי נתוני אתר madlan, בעשור האחרון עלו המחירים בשכונה בכ-226 אחוזים, וזאת בהשוואה לעלייה של כ-98 אחוזים, ברחובות, וכ-61 אחוזים בישראל. קפיצה משמעותית במחירים ניתן לראות בשנתיים האחרונות, עת החלו להימכר בשכונה דירות חדשות במסגרת פרויקט בכניסה הצפונית לשכונה, בסמוך לשכונת חצרות המושבה. עם זאת, מחירים גבוהים למ"ר ניתן לראות בשנה האחרונה גם במכירות יד שנייה במבני השיכון של השכונה, כך שזינוק המחירים רלוונטי לא רק לפרויקטים חדשים. 

לדוגמה, דירת 3 חדרים בגודל 63 מ"ר בקומה הראשונה ברחוב הרב נדב 3 נמכרה ב-2022 ב-1,680,000 שקלים, שמשקפים מחיר של 26,667 שקלים למ"ר. דירה דומה בקומה השלישית באותו בניין נמכרה ב-2015 ב-750,000 שקלים, שמשקפים מחיר של כ-11,719 שקלים למ"ר - עלייה של כ-127 אחוזים במחיר למ"ר.

דמוגרפיה

אוכלוסיית השכונה הצטמצמה בכ-9.6 אחוזים בין 2008-2018 - צניחה דרמטית יחסית לגידול של כ-27 אחוזים באוכלוסיית העיר באותה התקופה. באותה התקופה קבוצת הפעוטות (0-4) צנחה בכ-15 אחוזים, והילדים (0-19) בכ-32 אחוזים, בעוד שאוכלוסיית הגיל השלישי צמחה בכ-10.5 אחוזים, מה שמעיד שאוכלוסיית השכונה מזדקנת והיא לא מושכת משפחות צעירות.

כיום מונה אוכלוסיית הילדים בשכונה כ- 29 אחוזים ואוכלוסיית הגיל השלישי (60+) מונה  17.4 אחוזים, אך מאחר והשכונה נמצאת לקראת בנייה מסיבית במסגרת התרחבות והתחדשות עירונית, ניתן לצפות שהמגמות הדמוגרפיות העתידיות יכללו כניסה משמעותית של משפחות צעירות ואחוז הילדים יגדל.

אחוז בעלי הדירה בשכונה הוא גבוה יחסית: 73 אחוזים, אך עם זאת האוכלוסייה לא משכילה במיוחד: 71 ללא בגרות ורק 8 אחוזים אקדמאים, מה שאומר שרוב האוכלוסייה עובדת בעבודות צווארון כחול ו- 32 אחוזים מובטלים.

תחבורה

רכבת

תחנת הרכבת העירונית רחוקה מהשכונה, אך ישנה תכנית רעיונית להקמת תחנת נוספת בסמוך לפארק התעסוקה הורוביץ שתהיה קרובה יותר לשכונה. עם זאת, כרגע לא ידוע על תכניות קונקרטיות להקמת התחנה או לתקצובה, ובכל מקרה היא תהיה רחוקה מדי מהשכונה להגיע אליה בהליכה.

מטרו

קו מ1 של רשת הרכבות התחתיות של מטרופולין תל אביב מתוכנן לעבור במרכז העיר, אך הוא יהיה רחוק מדי מהשכונה, ובכל מקרה המקטע ברחובות לא צפוי להקמה בשלב הראשון של רשת המטרו.

הקו הכחול

קו אוטובוסים מהירים בנתיב בלעדי שיקשר בין צומת בילו לבין צומת חולון בתל אביב, ויעבור בדרך ברחובות, נס ציונה, ראשון לציון, אזור וחולון. הקו צפוי לפעול ב-2027, אך כרגע מתוכנן לעבור בציר הרצל במרכז העיר - רחוק מהשכונה. עם זאת, מאחר ומדובר בקו אוטובוסים, ניתן בקלות יחסית להוסיף שלוחה שתעבור גם במערב העיר.

אוטובוסים

בשכונה עוברים מספר קווי אוטובוס, אך מספר ומגוון היעדים אליהם ניתן להגיע מצומצם ולרוב היעדים נדרשת החלפת אוטובוס במרכז העיר.

אופניים

שביל אופניים חדש בכניסה לשכונה ולאורך חלק מדרך הים לא מתחבר לשבילים נוספים ולא מאפשר רכיבה רציפה לאף מוקד עניין. שביל חלקי נוסף נסלל לאורך חלק מרחוב ששת הימים, אך גם הוא לא מתחבר לשבילים נוספים. בעתיד מתוכננת רשת שבילים בתוך השכונה, אך לא ידוע מתי זה יקרה.

רכב פרטי

מצפון, מערב ודרום לשכונה עוברים שני כבישים ראשיים - דרך הים (כביש 410) וכביש 411, אך לשכונה יש שני חיבורים בודדים לדרך הים בצפון, ואף לא חיבור אחד לדרך 411. למרכז העיר השכונה מחוברת דרך רחובות צרים בין שדות חקלאיים, כך שהיא נותרה שכונת קצה מנותקת יחסית. לדוגמה, נסיעה לאזור המסחר 'בילו סנטר' או בית החולים קפלן, שעם חיבור ישיר לכביש 411 יכלה לארוך עד כ-7 דקות ברכב או רבע שעה באוטובוס, לוקחת פי שניים ברכב וכ-40 דקות באוטובוס.

בעתיד מתוכננים מספר חיבורים שלה לכביש 411 שיאפשרו לפזר את התנועה ולקצר זמני נסיעה למגוון יעדים, כמו אזורי תעסוקה קיימים ומתוכננים בצומת בילו, גדרה, ומזכרת בתיה.