הבוקר נכנס לתוקף חוק הגנת השכר – תלושי שכר (תיקון 24 לחוק הגנת השכר) שחוקקה ח"כ שלי יחימוביץ'.
החוק משנה כליל את תלושי השכר של כל העובדים במשק ויוצר שינויים דרמטיים ביחסי עובד-מעביד, בעיקר במקומות העבודה הלא–מאורגנים.
החוק מחייב להנפיק לעובדים תלושי שכר במילים מובנות וברורות. מהיום, חובה לכלול פירוט של כל רכיב אפשרי בשכר, כל זכות, כל הטבה וכל הורדה שנעשית בשכרו של העובד.
בין היתר חייבים להיכלל מעתה בתלוש: מספר השעות שהעובד עבד בפועל לרבות שעות נוספות, הפרשות לפנסיה, לקרן השתלמות, לביטוח מנהלים וכדומה, ניכויים שונים (מס הכנסה, ביטוח לאומי), נקודות זיכוי במס, ימי חופשה, הבראה, מחלה, פרטים מדויקים על זהות המעביד, נסיעות, זכויות סוציאליות, כמה חסך העובד עד היום, על בסיס איזה שכר מחושבות זכויותיו, ועוד סעיפים רבים אשר יבהירו לעובד מה מצבו.
בתלוש יצוינו גם שכר המינימום החודשי והשעתי, הן למבוגרים והן לבני נוער, הנהוגים במשק. כך יוכל העובד לבדוק אם מעבידו מקיים את חוק שכר מינימום.
מעסיקים שלא יעמדו בחוק צפויים לסנקציות פליליות ולקנסות ההולכים וגדלים ככל שהעברה חוזרת על עצמה.
בתחום התביעות בבתי דין לעבודה יוצר החוק מהפכה של ממש: כשיגיע עובד לבית משפט ויטען כי עבד יותר שעות בפועל ממה ששולם לו, או יבוא בכל תביעה אחרת למעבידו – חובת ההוכחה תחול מעתה על המעביד. עד היום היה זה העובד שעליו הוטל להביא הוכחות לטענותיו. למעסיקים נתנה חצי שנה להיערך לחוק, אשר הסתיימה היום.
העבודה על החוק נמשכה שנתיים וחצי של דיונים מקיפים בהשתתפות המעסיקים, ההסתדרות, האוצר, התמ"ת, משרד המשפטים, הפורום לאכיפת זכויות עובדים, ועוד גורמים רבים.
יחימוביץ': "החוק רחב-היקף והוא משנה כליל את תלושי השכר של כל העובדים במשק ויוצר שינויים דרמטיים ביחסי עובד-מעביד.
ידענו שלמעסיקים רציניים לא תהיה בעיה לקיים את החוק, והוא כוון בעיקר כלפי מעסיקים נצלנים וקבלני כוח אדם, אבל כעת אנחנו מוצפים בפניות של מעסיקים ששואלים, חלקם בתמימות ואחרים בפחות תמימות – מה עושים עם מי שמקבל שכר גלובלי, שאמור לכלול שעות נוספות.
מדובר במקומות עבודה של מעמד הביניים אשר בהם גילינו ניצול עצום דרך השכר הגלובלי – ועובדים המועסקים סביב השעון בשכר שאם אתה מחלק אותו לשעות אתה מגלה שהוא נמוך משכר המינימום, עבריינות לשמה.
אני מזכירה למעסיקים אלה ששכר גלובלי נועד לתגמל עובדים ולא לעשוק אותם".