לשכת עורכי הדין מקשיחה תנאים. אילוסטרציה | צילום:
ShutterStock
נדמה שכבר אין מחלוקת שריבוי מספר עורכי הדין בישראל (42 אלף) והעלייה המתמדת במספר המוסמכים מדי שנה (כ-3,500), החריגים בכל קנה-מידה ביחס למדינות העולם, גרמו להצפת מקצוע עריכת הדין ולפגיעה באיכותו ובמעמדו. שתי ועדות שמינו גופים שונים בלשכת עורכי הדין ישבו על המדוכה והגישו את המלצותיהן לפתרון הבעיה.
ככלל ניתן לומר כי שתי הוועדות תומכות בהארכת ההתמחות לשנתיים, בהגברת הפיקוח על ביצועה, בשינוי מתכונת בחינות ההסמכה ובהוספת בחינה אחת לפחות ובהוספת חובת לימודים מעשיים במקביל להתמחות. רוב הגזירות טעונות תיקוני חקיקה, ואם יוחלט להחיל את חלקן או כולן על מי שכבר לומד משפטים - צפויות נגדן עתירות לבג"ץ, מה שיעכב את יישומן בחודשים ארוכים.
ועדה אחת הוקמה על-ידי ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, שעמד בראשה. השנייה הוקמה על-ידי יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז, עו"ד דורון ברזילי, שאף הוא עמד בראשה. שתי הוועדות תמימות-דעים שהצפת המקצוע וירידת ערכו אינן עוד דאגה של עורכי הדין בלבד, אלא של הציבור כולו.
"אנו חייבים להבטיח לציבור שירות משפטי טוב יותר וזו מטרתנו הרחבה", אמר היום (ג') גיא-רון בעת הצגת תוכניתו בפני עיתונאים. "אין ספק שהמקצוע נמצא בהידרדרות מתמשכת ולא פשוטה. אני חש מחוייבות עמוקה להשיב את הכבוד ואת איכות המקצוע".
תואר שני כתנאי לרישיון
הוועדות דנו בעניין ריבוי המכללות והפקולטות למשפטים, תנאי קבלה, רמת הלימודים, כללי פיקוח ותוכניות לימודים. ועדת ברזילי סברה כי אין להתערב בנושאים אלה, משום שיש להפריד בין לימודי משפטים שהם מבורכים, לבין תהליך ההסמכה לעריכת דין ושימת דגש על כשירות עורכי הדין לעסוק במקצוע.
ועדת גיא-רון, לעומת זאת, מבקשת להקים צוות משותף עם המועצה להשכלה גבוהה לבחינת לימודי המשפטים. "הצוות ילבן רעיונות שונים בתחום לימודי המשפטים, ובכללם הרעיון להנהגת תואר שני במשפטים כתנאי סף לרכישת הרישיון" (ועדת ברזילי מתנגדת לכך). בנוסף, הלשכה מבקשת להקים ועדת איכות מקצועית, שתהווה "ועדת מידרוג של הלשכה למוסדות האקדמאיים בהם לומדים משפטים".
"התנגדתי לקביעת מכסה לקבלת סטודנטים למשפטים, למרות שזה היה יכול לפתור בקלות את הבעיה", אומר גיא-רון. "לדעתי גם צריך לקבוע חובת תואר שני כדי לקבל רישיון עורך דין, אבל אני פרגמטי".
בית-ספר למתמחים
שתי הוועדות תומכות ביישום דו"ח ועדת גרסטל משנת 2002, בו הומלץ להאריך את ההתמחות ולשנות את אופי בחינות ההסמכה. מעבר להארכת ההתמחות והגברת הפיקוח עליה, ועדת ברזילי מציעה לאסור כליל על מתמחים לעבוד בעבודה נוספת. ועדת גיא-רון מסתפקת בהחמרת הקריטריונים לקבלת היתר לעבודה כזו.
ועדת גיא-רון מציעה להקים בית-ספר למתמחים. הלימודים ייערכו במהלך ההתמחות (טרם הוחלט אם לאורך כל השנתיים) בימים שלישי אחר-הצהריים ושישי. בין היתר, יעסוק בית הספר בהקניית כלים ראשוניים להופעה בבית משפט, לימוד על בוריו של תחום האתיקה בעבודת עורכי הדין ובהתנהלותם מול גורמי ממשל ורשות, ניסוח מסמכים, ביצוע עסקאות במקרקעין ועוד. הדעות בוועדה חלוקות באשר לצורך בבחינות כניסה להתמחות.
ועדת ברזילי מציעה להקים בית-ספר גבוה למשפט מעשי, בו ילמדו המתמחים כשנה תכנים פרקטיים כגון פרוצדורה מעשית, דיני ראיות, אתיקה מקצועית, ניסוח מסמכים משפטיים ועוד, שיביאו לשיפור כישוריהם הביצועיים. כן מוצע לערוך בחינות כניסה וסיום לבית-הספר, שיחוברו בשיתוף עם הפקולטות.
למרות ההצפה - לא רוצים להגביל את מס' הסטודנטים למשפטים | צילום:
החדשות 2
מבחן מהותי
שתי הוועדות תמימות-דעים באשר לצורך בשינוי המתכונת והמהות של בחינות ההסמכה הנוכחיות, ובצורך שמבחן סוף ההתמחות יהיה מבחן מהותי של הערכת ביצוע, שיכלול ניתוח משפטי של "קייס", פתרון בעיות, הסקת מסקנות, כושר התבטאות וניסוח ועוד. בהצעת גיא-רון, מבחן הרב-ברירה הנוכחי יוקדם לסוף שנת ההתמחות הראשונה.
ראש הלשכה מודע לכך שהאוניברסיטאות והמכללות צפויות להתנגד לגזירות, שירתיעו רבים מללמוד משפטים. "אני בהחלט רוצה שיהיה פחות סטודנטים למשפטים. הלוואי שיכלו להיות 3,500 עורכי דין טובים מדי שנה", אמר.
גיא-רון: הסיכוי לרפורמה השתפר
ראש הלשכה, יורי גיא-רון, אומר כי הלשכה תקצה משאבים לניהול מסע הסברה ציבורי ותפנה למקבלי ההחלטות במערכות הציבוריות כדי לממש את הרפורמה המוצעת. "הסיכוי להעברת החקיקה השתפר מאוד ביחס לעבר. השיח הציבורי בנושא כבר חרג מהביצה המשפטית, יש חברי כנסת שמבינים את משמעות הנושא. אם יהיה שר משפטים שבא משורות המקצוע, כמו יעקב נאמן, אז אני יודע ומצפה שהוא יהיה קשוב יותר מבעבר", ציין.
אבל סיכויי ההצלחה יהיו תלויים לא מעט בוועד המרכזי, שיידרש להכריע בחילוקי הדעות שהיו בוועדה בנוגע לתחולת הרפורמה על מי שכבר לומד משפטים. גיא-רון סבור כי לא ניתן להאריך התמחות למי שכבר החל ללמוד משפטים ותכנן מסלול חיים, אולם "ייתכן כי חלק מהנושאים ניתנים ליישום מיידי, כמו שינוי מתכונת הבחינה, והם אינם פוגעים באינטרס ההסתמכות של הסטודנטים".
בוועד מחוז תל-אביב מסבירים את היוזמה הפרטית בה נקטו בכך שהלשכה שקטה על שמריה במשך שנים ולא פעלה למנוע את הצפת המקצוע. לדבריהם, ח"כ רונית תירוש (קדימה) ליוותה את עבודת הוועדה ואמורה להגיש בימים הקרובים הצעת חוק פרטית בנושא. כן בונים שם על תמיכה מצד יו"ר ועדת החוקה המסתמן, ח"כ דוד רותם.
אין סיבה ששתי ההצעות לא יידונו בוועדת השרים לענייני חקיקה, שאולי תאחד אותן ותהפוך אותן להצעת חוק ממשלתית. גם אם לא, בוועדת החוקה ידונו בשתי ההצעות. בוועד מחוז ת"א, אגב, לא מתנגדים לאיחוד שכזה ובלבד שליבת המלצותיהם תישאר.
בוועדת גיא-רון היו חברים עוה"ד ד"ר משה וינברג, רחל בן-ארי, אורן פרסקי, ינון היימן, יניב דרי, ארנה לין, משה גולדבלט, מוטי בניאן, פיני רובינשטיין, יוסי הוד, עזריאל רוטמן, סיגל שלימוף, עדי אברונין ופרופ' ברוך נבו.
בוועדת ברזילי היו חברים השופט חנן אפרתי, השופטת בדימוס שרה פריש, ד"ר אורנה דויטש ועוה"ד ציון אמיר, גדעון פישר, טל לויטס, אפי נוה, צבי יוגב, יורם חג'בי ורני שוורץ.
