עדי אשכנזי אירוע פפסי מקס (צילום: עודד קרני)
בכלל רצתה להיות יבואנית של כלי בית | צילום: עודד קרני

היום זה נראה כמעט בלתי סביר, שעדי אשכנזי הייתה מוותרת על המקצוע והולכת להיות יבואנית של כלי בית. איזו אבידה זו הייתה יכולה להיות לעולם הבידור הישראלי. לפני שש שנים, זה דווקא נראה לאשכנזי כמו מהלך מתבקש, לאחר שלא הצליחה לפרוץ אל קדמת הבמה. אבל אז הגיעה הפינה בתוכנית של יאיר לפיד, הזניקה לאשכנזי את הקריירה והביאה לנו את אחת הסטנדאפיסטיות המוכשרות שנראו במחוזות ההומור בארץ. וזה כולל גם את הגברים, כמובן.

"רגע לפני שהתקבלתי לתוכנית של יאיר לפיד, הייתי על הסף של לפרוש מהמקצוע לחלוטין", היא אומרת. "באותה תקופה עבדתי בחנות לניירות מכתבים ותכננתי לפתוח עסק ליבוא דברים לעיצוב הבית. בניתי סביב זה אג'נדה שלמה, שהסבירה למה המקצוע של סטנדאפיסטית לא מתאים לי, ולמה לא כדאי לי להיות במקצוע. זה היה רגע של שבירה, אבל אז התקבלתי ליאיר לפיד".

למה יש כל כך מעט נשים בתחום, ובעיקר סטנדאפיסטיות? יכול להיות שנשים פשוט הרבה פחות מצחיקות מגברים?
"נשים לא פחות מצחיקות מגברים, ועובדה שבכל הרכב טלוויזיוני, בעבר ובהווה, וגם בארה"ב, נשים הן הקודקוד הכי מצחיק בחבורה. כמו קרן מור ב'החמישייה הקאמרית' וטינה פיי ואיימי פולר ב'סאטרדיי נייט לייב'. יחד עם זה, נכון שאין הרבה סטנדאפיסטיות. הרבה מתחילות את הדרך ולא נשארות עד הסוף, כי יש הרבה קשיים שגורמים לנשים לוותר על זה".

כמו מה למשל?
"זה מקצוע שדורש המון יוזמה. זה לא רק תלוי ליהוק. זה דורש ללכת להירשם למועדוני סטנד אפ, להופיע שוב ושוב בלי כסף. לגברים יש מנוע יותר חזק של אגו, שדוחף אותם להצליח ולא לוותר. הרבה נשים מתחילות את התהליך הזה ולא חוזרות. יש משהו מאוד משפיל ברגע הזה, של לנסות כל פעם מחדש, להיאבק ולעבור דרך ארוכה עד שאתה מצליח".

עד כמה הפרסונה הבימתית שלך שונה מהפרסונה האישית?
"כמעט בכלל לא. תוכנית הטלוויזיה והסטנד אפ הם מאוד אני והרגעים מאוד אמיתיים. הרבה פעמים אני מסתכלת על התוכנית ומרגישה שזה מאוד משקף אותי".

מה הדבר הראשון שהיית רוצה שאנשים יגידו עלייך כשהם שומעים את שמך?
"איזה הורסת היא. אפשר גם משגעת, אבל הורסת זה הכי".

איזה פידבק את מקבלת מהציבור שאת פוגשת? מה אומרים עלייך?
"אומרים שאני חמודה".

חמודה זה לא הורסת.
"נכון, אבל אני מקווה שישדרגו אותי בקרוב" (צוחקת).

יכול להיות שהקהל מתייחס בהערכה גדולה יותר לדרמה מאשר לקומדיה?
"דווקא, לתחושתי, הקהל לא מעריך יותר דרמה. איפה שזה נוגע - זה נוגע. אנשים מאוד מעריכים הומור שמצליח להצחיק אותם. כמו ב'ארץ נהדרת', שזוכה להערצה. אני מרגישה למשל, מהתגובות ברחוב, שאני מעוררת אצל אנשים הרבה אמוציות. במרבית המקרים מדובר ברגשות חיוביים, אנשים אומרים לי 'אנחנו אוהבים אותך', 'אנחנו רוצים שתהיי חברה שלנו', הרבה אומרים לי 'את היחידה שמצחיקה אותי'. מצד שני הלכתי ברחוב קינג ג'ורג' לפני כמה זמן ומישהו צעק לי: 'עדי אשכנזי אני שונא אותך' ומלא אנשים סובבו את הראש. הסתכלתי על הבחור הזה בהלם והוא אמר לי: 'מה אני יכול לעשות, זאת האמת'".

אין תמונה
להרבה נשים אין את האגו שדוחף אותם להמשיך ולנסות להופיע
מה היית משפרת בעצמך?
"הייתי רוצה לקחת יותר בקלות את החיים ואת העבודה שלי. הקריירה שלי מלווה בהרבה מתח, בעיקר כשמדובר ביומיום שלי, שזה דווקא מופעים חיים ולא טלוויזיה. זה נראה מבחוץ כמו פרפקציוניזם, אבל זו בעצם הטרדה עצמית".

את חרדה לפני הופעות?
"עדיין מאוד מאוד. יש לי כאבי בטן ודיכאון קל במשך יום ההופעה עד 10 דקות לתוך ההופעה, ואז זה עובר".

מתי המופע הבא?
"אני יוצאת החודש עם מופע חדש. לקחתי שנה חופש מהמופע הקודם, שבמהלכה כתבתי את ההצגה החדשה. הוא שונה לגמרי מהמופע הקודם, למרות שבאופן כללי הוא עוסק באותם נושאים כמו: זוגיות ודפוסי התנהגות, אבל הוא מתוחכם ומצחיק יותר".