במסגרת הסכם שנקבע מול הסתדרות המורים, החל משנת הלימודים הנוכחית מבוטלים ימי החופשה לתלמידים במועדי האסרו-חג, ל"ג בעומר ותענית אסתר. בתמורה, המורים צפויים לקבל "גשר" בין יום כיפור לסוכות, וכך למעשה החל מחגי תשרי 2023 – מערכת החינוך תצא לחופשה מרוכזת למשך שבועיים, מ-23 בספטמבר ועד 7 באוקטובר, כולל.
צורת ההתנהלות החדשה העלתה בקרב לא מעט עובדים שאלות ותהיות, כמו כיצד ישפיע ה"גשר" על שוק העבודה, והאם ימים אלו נחשבים כימי חופשה רגילים להורים? עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', מסבירה מה הם עיקרי הזכויות שעובדים צריכים לדעת לקראת חגי תשרי 2023:
ימי החג המזכים בתשלום
החגים היהודיים המזכים בתשלום הינם ראש השנה (יומיים), יום כיפור, סוכות (יומיים), פסח (יומיים), יום העצמאות וגם שבועות. כל עובד רשאי לבחור בתחילת העסקתו את סט החגים שבו ייצא לחופשה, על פי דתו: יהודיים, מוסלמיים, נוצריים ודרוזים.
עובדים שעתיים או יומיים אשר נעדרו מעבודתם עקב החג, זכאים לתשלום עבור תשעה ימי חג בשנה. התשלום מבוצע אם עמד העובד בתנאי הזכאות: השלמת שלושה חודשי העסקה במקום העבודה, עבודה ביום שבו חל החג, ביום שלפני החג וביום שלאחריו – אלא אם נעדר בהסכמת המעסיק. עובדים חודשיים זכאים להיעדר מעבודתם בכל תשעת ימי החג מבלי ששכרם החודשי יפגע.
ערבי החג – כמו יום שישי?
ערב חג הינו יום עבודה רגיל, אך מקוצר. במקומות עבודה שבהם עובדים שישה ימים בשבוע, העבודה בערב החג הינה עד 7 שעות בתשלום מלא. במקומות עבודה שבהם עובדים חמישה ימי עבודה בשבוע, העבודה בערב החג היא עד 8 שעות בתשלום מלא. ישנם ענפים מסוימים שבהם נקבעו הסדרים מיטיבים נוספים, כגון בענף הניקיון והמלונאות. עובדים שלא נקבע במקום עבודתם אחרת, מחמת הסכם קיבוצי או בשל נוהג, נדרשים להגיע לעבודתם בערב החג באופן רגיל.
עובדים המעוניינים בחופשה בערב החג, עליהם לדעת כי על פי הדין זהו יום חופש מלא – אלא אם קיים הסדר מיטיב אחר אצל המעסיק. אולם, את התנאי הזה כאמור קובע כל מקום עבודה, ואין חוק המחייב הסדר שכזה.
ה"גשר" המפורסם שבין יום כיפור לסוכות
הימים שבין יום כיפור לערב סוכות נחשבים כימי עבודה רגילים ומלאים. זאת אומרת, שמי שעובד חמישה ימי עבודה בשבוע, ויבקש "לגשר" בין החופשות – יאלץ לבקש ממעסיקו לצאת לשלושה ימי חופשה רציפים בשנה הנוכחית, אשר ינוכו מצבירת ימי החופשה הצבורה לו.
חוק חופשה שנתית מחייב את העובד, וגם את המעסיק, להודיע לפחות 14 יום מראש על חופשה בת למעלה משבעה ימים רצופים. אולם, גם במקרה של חופשה קצרה יותר, יש להודיע על כך בטווח זמן סביר והגיוני. זאת, במיוחד אם העובד מבקש להיעדר למשך כל תקופת החגים. יש לזכור כי על העובד לבדוק את חוזה העסקתו ו/או תנאי העסקתו והנהלים אצל המעסיק, בדבר הודעה על יציאה לחופשה.
ימי חול המועד בסוכות נחשבים כימי עבודה רגילים, ואין כל התייחסות מיוחדת בחוק לשעות העבודה בימים אלו. במקומות עבודה רבים נהוג להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד, או לעבוד ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא. ישנם מעסיקים שמתירים ימי חופשה בהסדר מיטיב – זאת אומרת שבמקום הפחתת יום חופשה מלא בחול המועד סוכות, יופחת חצי יום חופשה בלבד, אך הדבר אינו מחייב על פי חוק.
ישנם גם הסכמים קיבוציים שבהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומקום עבודה שחל עליו הסכם זה, חייב לפעול על פי הוראותיו.
חופשה מרוכזת כפויה בחול המועד – יש חיה כזאת?
גם ללא קשר לחול המועד, מעסיק יכול להוציא עובד לחופש בהתאם לימי החופשה הצבורים אצלו. ככל שמדובר בחופשה רציפה של שבוע ויותר, יש לתת לעובד הודעה על כך שבועיים מראש. זאת אומרת, שמעסיק רשאי להודיע על חופשות מרוכזות במקום העבודה – ועובד לא רשאי להתנגד לכך, כל עוד יש לו ימי חופשה צבורים, ויהיה עליו להתיישר עם בקשת המעסיק.
מעסיק לא רשאי לכפות על עובד שאין לו מספיק ימי חופשה צבורים לצאת לחופשה מרוכזת או כזו העולה על ימי החופשה הצבורים לו. רק אם עובד נתן את הסכמתו בכתב לצאת לחופשה, תוך מעבר ליתרה שלילית של ימי חופש – יוכל המעסיק להוציאו לחופש על חשבון ימי חופשה עתידיים.
אם עובד אינו מעוניין לצאת לחופשה "כפויה" או שאין לו ימי חופש צבורים, ולא ניתנה הסכמתו להיכנס ליתרה שלילית – המעסיק יאלץ לשלם לעובד שכר עבודה מלא בגין ימים אלו או לדרוש את עבודתו מרחוק או תוך הסדר שונה, גם אם מקום העבודה סגור לצורך חופשה מרוכזת. גם חופשה ללא תשלום דורשת הסכמה של העובד.