מכירת קייט פארמה לענקית הפארמה האמריקאית גילעד (Gilead) תמורת 11.9 מיליארד דולר צריכה ליצור תחושת החמצה במכון ויצמן ובענף הביוטק הישראלי. קייט התחילה את דרכה במכון ויצמן, אבל סיימה את דרכה כחברה אמריקאית שרשומה בדלאוור, פועלת מקליפורניה, שבה היא מעסיקה 447 עובדים, ומרבית בעלי מניותיה הם קרנות אמריקאיות.

בעל השליטה והיזם ד"ר אריה בלדגרין הוא אמנם ישראלי לשעבר, אבל שלטונות המס בישראל לא יזכו בנתח משמעותי מהעסקה, אם בכלל, וגם מכון ויצמן, שבו פותחה הטכנולוגיה של קייט פארמה - לא ייהנה ממרבית התמלוגים ממנה.

פרופ' זליג אשחר מהמחלקה לאימונולוגיה בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן וזוכה פרס ישראל למדעי החיים ל–2015, הוא האיש שפיתח את הטכנולוגיה של קייט פארמה לטיפול בסרטן הדם. חברת קברט ביוטק שבבעלותו של אשחר מכרה בדצמבר 2013 את הזכויות לשימוש בטכנולוגיה לבלדגרין, ותיהנה מתמלוגים אם וכאשר תאושר התרופה לשימוש.

קברט ביוטק אמנם תחלוק את התמלוגים האלה עם מכון ויצמן, אך ככל הנראה מרבית הזכויות על הפטנטים שבבסיס הטכנולוגיה של קייט פארמה עברו בהסכם לידי קברט ביוטק, שבבעלותו המלאה של אשחר. כחלק ממלאכת איסוף הקניין הרוחני ששימש את קייט פארמה, חתם בלדגרין, היזם שהקים אותה, על הסכם עם קברט בדצמבר 2013, שלפיו קיבל אשחר סכום חד־פעמי של 375 אלף דולר.

קייט תשלם לאשחר סכום של 3.9 מיליון דולר בעבור כל אחד משני המוצרים הראשונים בצנרת הפיתוח של קייט, ותידרש עמידה באבני דרך של פיתוח ואישור בארה"ב ובמדינה אירופית מובילה. כל מוצר נוסף יזכה לתשלומים בעבור אבני דרך של 2.7 מיליון דולר. קברט של אשחר תזכה גם לתמלוגים של 5% מהמכירות של כל אחד מהמוצרים שנכללו בהסכם הרישוי בין קברט לקייט. אשחר יקבל גם חלק מכל הסכם רישוי משנה עליו תחתום קייט, כך שייתכן שגם מכירת קייט עצמה תזכה את אשחר בתשלום.

סעיף אחר בהסכם מזכה את אשחר בתשלום חד־פעמי של 135 אלף דולר בעבור הנפקה ציבורית של החברה או מכירתה, המוקדמת בין השתיים. אשחר גם מקבל דמי ייעוץ של 50 אלף דולר לשנה, ובנוסף קיבל הקצאה של 403 אלף אופציות למניות החברה במחיר מימוש של 70 סנט, ששוויין הנוכחי, אם אשחר בחר לא לממש אותן עד עתה, מגיע ל–72 מיליון דולר. על פי הערכות, קברט מחויבת לשלם חלק מהתמלוגים שתקבל למכון ויצמן.

אריה בלדגרין (צילום: TheMarker)
אריה בלדגרין | צילום: TheMarker

אפשר לראות את קייט פארמה כהחמצה מזווית נוספת: אך סמלי הוא שקייט פארמה נמכרת ביום שבו טבע, החב­רה שבלדגרין שימש בה דירקטור עד פברואר 2017, מגיעה למחיר שפל של 15.8 דולר למניה, שמשקף שווי חברה של 16 מיליארד דולר - לא רחוק מהשווי שלפיו נמכרת קייט, ונמוך לראשונה משווייה של המתחרה המושבעת מיילן.

אילו טבע השכילה לשים את ידה על הידע של אשחר, ייתכן שהיום היה מצבה שונה. מצד שני, אם היה הידע הזה בידי טבע, רוב הסיכויים שהטכנולוגיה פורצת הדרך לא היתה מגיעה לשוק במהירות וביעילות שבה קידם אותה בלדגרין.

בלדגרין מתחרה ראש בראש בנוברטיס

בלדגרין, 67, יליד ישראל שעבר ללוס אנג'לס, הוא אורולוג בעל התמחות באונקולוגיה. הוא בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, עשה את הפוסט דוקטורט שלו באימונולוגיה במכון ויצמן והיה חוקר ב–NIH לצדו של רוזנברג.

הוא היה חבר דירקטוריון בטבע, והגיש את התפטרותו בפברואר בטענה כי ברצונו להתמקד בעסקיה של קייט פארמה והביע את ביטחונו בעתידה המזהיר של טבע. מכירת החברה, שמסבירה במה הוא רצה להתמקד, היא הישג יוצא דופן בקריירה של אחד היזמים הבולטים בשוק הביוטק בשנים האחרונות.

בלדגרין הוא אמנם בעל ידע רפואי נרחב וקריירה אקדמית באוניברסיטת UCLA, אבל מעל לכל הוא יזם. בעשור האחרון הוא מכר לא פחות משלוש חברות. בנובמבר 2007 הוא הוביל את מכירת Agensys שהקים, שפיתחה טיפול מבוסס נוגדן לסרטן, לחברת Astellas תמורת 537 מיליון דולר. שנה וחצי אחר כך נמכרה חברה נוספת שבלדגרין עמד בראשה, Cougar, שפיתחה תרופות לסרטן הערמונית, סרטן השד ומיאלומה לחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 1.0 מיליארד דולר.

מכירת קייט פארמה מסיימת מהלך מורכב ומתוחכם שהחל כאשר בלדגרין השכיל לרכוש את זכויות הפיתוח מארבעה גורמים שונים, ובהם החברה הפרטית של אשחר ו–NIH. בלדגרין ידע למכור לשוק ההון האמריקאי את הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה פורצת הדרך של קייט פארמה ולגייס לה 1.1 מיליארד דולר בארבע הנפקות בתוך פחות משלוש שנים — כולל גיוס של 410 מיליון דולר ימים ספורים לאחר פרסום ההצלחה בניסוי הקליני המכריע.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
הסטארט־אפ שמתכנן להפוך את המפעלים בישראל ליעילים יותר
עלי אקספרס: שבוע הנחות ענק - עם משלוחים מהירים