משרד האוצר, המעסיקים וההסתדרות הגיעו להסכמות בנושא מתווה הסיוע והפיצויים בעקבות המלחמה. לפי המתווה, עסקים עד להיקף מחזור שנתי בסך 100 מיליון שקלים יוכלו לדרוש החזרי הוצאות ותשלום עבור עובדיהם שהוצאו לחופשה עד לסכום 600 אלף שקלים. לעסקים עם מחזורים שנעים בין 100 מיליון שקלים ל-300 מיליון שקלים, תקרת סכום הפיצוי תועלה בצורה הדרגתית עד ל- 1.2 מיליון שקלים. מי שהפסידו לפחות 25% מהמחזור יוכלו להגיש תביעה לפיצוי והמענק להשתתפות בהוצאות שכר העובדים יועלה ל-75%.
שחר תורג'מן, יושב ראש התאגדות רשתות המסחר ויושב ראש קבוצת בריל, בירך על המתווה החדש והמתוקן אך התריע כי אינו מספק מענה ראוי לעסקים הגדולים. "במתווה במתוקן טיפלנו בצרכים של העסקים הקטנים והבינוניים בצורה מיטבית, זה מתווה סביר, הבעיה שזה צריך לעבור אישור ועדת כספים וחקיקה בכנסת. מדובר בתהליך שייקח לפחות שבוע-שבועיים, כשיעבור למעלה מחודש עד שהכסף יגיע".
"הפער הכי גדול במתווה זה שהעסקים גדולים עם מחזור של למעלה מ-400 מיליון שקלים, הופקרו במתווה הזה. אין להם שום מענה: לא בהלוואות, לא במענקים, לא בפטור מארנונה. כלום. אלה עסקים, גם נדל"ן, גם תעשייה וגם מסחר, שמעסיקים עשרות אלפי עובדים. יש תפיסה שרווחת גם בציבור, שלעסק גדול יש אורך נשימה טוב יותר. התפיסה הזאת ממש לא נכונה. למעט קבוצות בודדות שהאיתנות הפיננסית שלהן פנטסטית, כל שאר החברות במחזורים של למעלה מ-400 מיליון שקלים רוצות בסך הכל לשרוד".
מה באשר לחל"ת?
"בחל"ת זה עושה דבר אפילו יותר חמור. הוא מאיץ בחברות הגדולות, בגלל שלא קיבלו סיוע, להוציא כמות גדולה יותר של עובדים לחל"ת. החברות הבינוניות והקטנות מקבלות סיוע ולכן יישמרו על העובדים שלהן, בעוד שלחברות הגדולות אין שום מתווה סיוע ולכן ייאלצו להאיץ את תהליך היציאה לחל"ת. לא רצינו להוציא לחל"ת, אבל כנראה שאין מנוס. חברה גדולה שיש לה אלפי עובדים ושנטל השכירות כבד מנשוא, לא יכולה לשרוד למשך תקופה ארוכה. אני מתריע. כולנו כועסים על יוקר המחיה, רותחים מזעם על מה שקורה בענף המזון, אומרים שיש שם כשל שוק, שאין תחרות. ענף האופנה ענף בריא עם תחרות בריאה. ביום שאחרי אנחנו רוצים שהחברות הקטנות, הבינוניות והגדולות תשרודנה, כדי שתהיה תחרות בריאה ולא נמצא ענף עם כשל תחרותי. המדינה צריכה לעזור בנושא הזה".
מה הדרישה שלכם ממשרד האוצר?
"אנחנו לא מחפשים להרוויח. אם נרוויח בתקופה הזאת, נחזיר את הסיוע הממשלתי עד השקל האחרון. אנחנו באים ואומרים בצורה הגונה שבקורונה, אף אחד מאיתנו לא צפה שזה מה שיקרה. לא עברנו קורס נביאים. זעקנו זעקת שבר אמיתית ובסוף הרווחים היו סבירים ואפילו טובים. המדינה גם הרוויחה מזה. אנחנו אומרים: תירגעו, מדינת ישראל. אנחנו נחזיר את הסיוע עד השקל האחרון. זו אמירה בוגרת. רק ענף המסחר אומר את האמירה הזאת. גם הענפים האחרים היו צריכים להגיד את זה. המדינה צריכה להתנות סיוע בזה שהחברות שירוויחו רווחי יתר, יחזירו אותם. אמרנו מראש שנחזיר, אנחנו די הוגנים".
לדברי תורג'מן, "אנחנו רוצים לעודד צריכה מקומית, כמו עם העגבניות המקומיות. כרגע המדינה עדיין מתעדפת את המסחר בחוץ לארץ עם הפטור ממע"מ. אתה יכול לקנות ב-SHEIN, חברה סינית שהיא חלק מציר הרשע, דגל חמאס בהנחה באדיבות מדינת ישראל. לא נראה לי הגיוני שבתקופה הזו, כשהחברות משוועות לתזרים ולמכירות, לזה שציבור הלקוחות יבוא ויקנה, נעודד צריכה באתרים בינלאומיים של מדינות שהן חלק מציר הרשע. אני לא מצליח להבין את המדינה. גם את זה הצפנו ומקווה שיהיה קשב גם לזה. תזכרו שמסחר פעיל בישראל זה חלק מהמורל הלאומי. אם המסחר לא יתפקד, נהיה בבעיה".