תחנת הכוח רדינג (צילום: עודד קרני)
אין ניצול מספק של אנרגיות מתחדשות. תחנת הכוח רדינג | צילום: עודד קרני

דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על ההיערכות לטיפול במחסור בחשמל במשק בשנים הקרובות. הדו"ח קובע כי היערכות לקויה של משרד התשתיות, חברת החשמל והרשות לחשמל גרמה לנזקים של מיליארדי שקלים למשק ולאיכות הסביבה. המבקר מציין כי הנזק עשוי להיות חמור יותר במידה ויתאמתו התחזיות למחסור בחשמל בשנים הקרובות. "אף שמדובר במוצר חיוני לאזרחים ולמשק, עניין זה לא מקבל את העדיפות הראויה", נכתב.

מהדו"ח עולה כי בשנים 2003-2008 חל עיכוב משמעותי בהקמת תחנות כוח על ידי חברת החשמל, כאשר לא ננקטו הפעולות הדרושות למימוש תוכנית הפיתוח במקטע הייצור שאישר שר התשתיות בעניין.

הדו"ח קובע, בין היתר, כי העיכוב בהקמת תחנות כוח על בסיס גז טבעי גרם למשק נזק כספי בסך של כ-2.4 מיליארד דולר כתוצאה מהפעלת יחידות הייצור במזוט ובסולר במקום בגז. אם לוקחים בחשבון את העלות הסביבתית בגין המשך השימוש בדלקים מזהמים, מדובר על הפסד נוסף של כ-770 מיליון שקל. המבקר מציין לרעה גם את העיכוב במעבר לגז טבעי בתחנת הכוח בחיפה שגרם להפסד כספי של כ-477 מיליון שקל והגביר את זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה, שהוא גם כך מהמזוהמים בארץ.

המבקר מותח ביקורת גם על העיכוב בהקמת תחנת הכוח הפחמית (פרויקט D) ומציין כי "לתחנה זו חשיבות רבה בהתמודדות עם המחסור במשק החשמל ומשמעות אסטרטגית במניעה של הסתמכות יתר על חשמל המיוצר באמצעות גז טבעי בשנים הקרובות".

הדו"ח קובע עוד כי משרד התשתיות לא הפיק את הלקחים מהפסקות החשמל הגדולות ביוני 2006 שגרמו לנזק של 700 מיליון שקל, ולא יישם במלואן את המלצות הוועדה שבדקה את הגורמים להפסקות החשמל.

מהדו"ח עולה כי שרי התשתיות לא קבעו את שיעור העתודה (רזרבה) הדרוש גם לאחר המלצות שהתקבלו מיועצים חיצוניים. כמו כן, וכפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", המשרד התבסס על אומדנים מוטים כלפי מטה בחישוב העלויות האלטרנטיביות למשק של אי אספקת חשמל.

המבקר קובע כצפוי כי היעדר כניסתם של יצרנים פרטיים והפיגור בהקמת תחנות כוח על ידי חברת החשמל עלול ליצור מחסור בחשמל בשנים הקרובות. לדבריו, למרות המחסור הצפוי בחשמל, משרד התשתיות גיבש את תוכנית החירום למשק החשמל באיחור רב ורק באוגוסט 2008 הביא אותה לאישור הממשלה.

גם התוכנית עצמה בעייתית. לוחות הזמנים שנקבעו בתוכנית החירום קצרים ואינם ריאליים והחלטת הרשות לחשמל הטילה על הצרכנים את עלות מימון תוכנית החירום בסך של כ-2 מיליארד שקל. כזכור, הרשות אישרה באוקטובר 2008 העלאת תעריפים בשיעור של כ-5% למשך שנתיים למימון תוכנית החירום.

אין ניצול מספק של אנרגיות מתחדשות

למרות המחסור הצפוי בחשמל, הדו"ח קובע כי משרד התשתיות והרשות לחשמל לא פעלו מספיק על מנת לעודד צרכנים להקטין את הביקושים בשעות השיא ולהצטרף להסדרים לצמצום הצריכה. מהדו"ח עולה כי גיבוש התוכנית להתייעלות אנרגטית התעכבה במשך ארבע שנים (2004-2007) ואושרה על ידי הממשלה רק בספטמבר 2008. כמו כן, המשרד לא נקט צעדים מספיקים לשימור אנרגיה ולא השתמש בתקנות המאפשרות לו לקנוס מפעלים שלא דיווחו על צריכת האנרגיה.

הדו"ח מותח ביקורת גם על היעדר ניצול מספק של אנרגיות מתחדשות (אנרגיה סולרית, רוח ומים), זאת למרות תוכנית פיתוח שאושרה בנושא כבר ב-2002. היקף הייצור מאנרגיות מתחדשות עמד בתקופת הדו"ח על כ-0.2% בלבד לעומת יעד של כ-2% מיכולת הייצור.

יחד עם זאת, המבקר מציין לחיוב כי "הפעולות בהן נקטה הרשויות והממשלה בשנת 2008 (בהם הגדלת היעד ל-10%, ל.ב) קידמו יותר מבעבר את ההתייעלות האנרגטית ואת הטיפול בהקמתם של מתקני ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות".

מחברת החשמל נמסר כי "אנו מתריעים כבר שנים על המחסור ברזרבה בישראל. החברה רואה בפרסום דו"ח המבקר מסמך המהווה תמרור אזהרה לאומי, המצביע על הקשיים הרבים עמם מתמודדת החברה בניסיונותיה הרבים לקדם תוכניות פיתוח למשק החשמל".