לפני כשמונה חודשים, ר' תושבת השרון, הגיעה לחנות בגדים גדולה בחדרה כדי לקנות כמה חולצות. היא נכנסה לחנות כשבידה שקית ניילון שהכילה וילון והחלה לבחון את פרטי הלבוש בחנות. כשלא מצאה את את מה שחיפשה עשתה את דרכה החוצה ואז נכונה לה הפתעה. בעל החנות מנע ממנה לצאת החוצה ועצר אותה לעיני כל הלקוחות.
"הוא דרש ממני לפתוח את השקית שהייתה לי ביד. הוא איים עליי שיביא לי משטרה כדי לדווח שגנבתי בגדים בחנות", טענה ר', "הייתי בהלם. הנחתי את השקית על הרצפה וביקשתי ממנו שיתקשר למשטרה".
לדבריה, בעל החנות עשה הצגה כאילו הוא מתקשר למשטרה, פתח את השקית מבלי לקבל את רשותה, ולאחר שנחרד לגלות שלא גנבה דבר גירש אותה מהחנות בצעקות רמות.
ר' החליטה לא לעבור לסדר היום, והגישה נגד בעל החנות תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, שם דרשה פיצוי על כך שהשפיל אותה בפני לקוחות שהיו במקום. "מרוב הבושה שהוא גרם לי אני מתביישת להסתובב בעיר שלא יצביעו עליי כגנבת", ציינה בתביעה.
בעל החנות הגיש כתב הגנה ואף הגיש תביעה נגדית נגד ר', על כך שפרסמה פוסט נגדו בדף הפייסבוק שלה שבו השמיצה אותו ופגעה בשמו הטוב ובמוניטין של החנות שלו, ואף הזהירה שאנשים לא להתקרב אליה ולקנות בה. לטענתו, עובדי החנות היו אלה שחשדו ב-ר' ולכן הוא ביקש לראות את תוכן השקית שבידה.
"היא החלה להשתולל ולצעוק ולכנות את עובדי החנות: 'גנבים' ושהם צריכים להתבייש", הסביר בעל החנות שדרש לדחות את תביעתה של ר'.
הרשמת הבכירה, טלי מירום, שדנה בתביעה הביעה תמיהה מדוע בעל החנות לא הציג בפניה סרטונים התומכים בגרסתו. כשנשאל על כך על ידה טען שהמצלמות לא מכסות את האזור בו שהתה ר'. היא ציינה בפסק הדין כי בשקית של ר' לא נמצא שום פריט של החנות, אך יחד זאת קבעה שבעת המקרה היא יכולה הייתה להתנהג באיפוק ולא לצעוק.
הרשמת קיבלה את תביעתה של ר', למרות שציינה בפסק הדין שהיה עליה לנהוג באיפוק. הרשמת גם דחתה את תביעתו של בעל החנות, שכן הדברים שפרסמה ר' נגדו בפייסבוק - יש בהם משום ביקורת ולא לשון הרע, וזכותה להזהיר את הציבור.לבסוף השופטת פסקה כי בעל החנות ישלם ללקוחה סכום של 4,500 שקלים.