שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט הציגו את תוכנית "מגויסים למילואים" שנועד לספק מעטפת למשרתי המילואים ומשפחותיהם. התוכנית מתוקצבת בתשעה מיליארד שקלים, מתוכם שני מיליארד מוקצים למתווה השיפוי למעסיקים. התוכנית כוללת מענקים מתמשכים מדי חודש, מענקים חד-פעמיים והטבות למשרתים מעל לתקופות של 30, 45 ו-60 יום.

המילואימניק ליאור מושייב שזעק את זעקת אנשי המילואים בכנסת ובעקבות כך התניע את המהלך לגיבוש מתווה חדש, אמר הבוקר: "זו הייתה הפעם הראשונה שלי בכנסת, פעם ראשונה מול חברי כנסת. נכנסתי לתוך ג'ונגל והתפרצתי. זה לא מה שתיכננתי להגיד. בהתחלה לא הקשיבו לי, לא התייחסו אליי. הקימו אותנו מהכיסאות בשביל שחברי כנסת יישבו. היה לי מוזר וקשה לראות את זה, קשה להבין מה באמת הולך שם. היינו כמו אוויר, עד שהכל יצא, הכל התפרץ החוצה".

"עצוב שצריך להגיע למצבים כאלה כדי שבאמת יקשיבו ויבינו שיש בעיה. אני מקווה שזה באמת יעשה את מה שצריך, לא רק בשבילי, יש אלפי עצמאיים שנלחמים. יש כאלה שלא יצאו 70-80 יום, שאין להם מושג מה קורה בחשבונות הבנק שלהם. יש לי סמג"ד כזה. אני מקווה שבאמת יעשו את מה שהבטיחו".

ספר על העסק שלך.
"יש לנו סופר שכונתי בבאר שבע, שכונה י"ד. אנחנו שם כבר שמונה שנים. זה עסק משפחתי: אני, אמא שלי, אח שלי, שגם הוא במילואים. השנה רכשנו שני בתי הארחה בבאר שבע, בעיר העתיקה: לופט 98 ומתחם הפטיו. זה סוג של חלום שהגשמתי לעצמי, שעכשיו די התפוצץ לי בפנים. אנחנו משפחה מאוד מגובשת, מאוד עוזרת. תומכים ודוחפים אחד את השני".

מה תעשה עכשיו עם העסקים?
"בתי ההארחה הם התקווה הקטנה שלי, אבל זה לא מספיק. יש עוד חוזה שרוצים לחתום, לפתוח משהו חדש. הסופר פתוח, אבל זה לא בר קיום מה שהולך שם. אין אספקה. אני הולך לסגור את הסופר, לא אמשיך. אין לי שום סיכוי שם".

מה קורה בעסקים שלך מאז שהתגייסת למילואים?
"לא היה לי מושג עד שיצאתי. הוקפצנו לשלושה שבועות של הכנות ואימונים ואחרי זה נכנסנו ללחימה בעזה. אחי הוקפץ לצפון וניסה טלפונית לנהל את המצב בחשבון. בכל פעם שהיה נכנס למארבים על הגדר אז הוא ניתק את הטלפונים להרבה מאוד שעות והרבה מאוד ימים. היה סוג של וואקום, אף אחד לא באמת תפס שליטה בחברה. זה עסק שאם אתה לא עם האצבע על הדופק, אתה יכול לפספס הכל".

כשיצאת החוצה מה גילית?
"שאנחנו בחריגות, עומדים לחרוג בחשבונות. אנחנו לא בטוחים שכל הצ'קים באמת יכובדו כמו שצריך. עסק שלא מכבדים לו צ'ק, זה הסוף. כשאתה נמצא בעזה הטלפון לא עליך. כשאתה יוצא, יש לך רק כמה שעות או כמה ימים להתחיל להריץ את הניידת. אין זמן, אתה רוצה גם להירגע קצת, לנוח קצת, להיות עם המשפחה והילדים שהתגעגעת אליהם מאוד. אני לא מבין גדול במתווים, לא כלכלן. לא באמת קיבלתי משהו. גם את העניין מביטוח לאומי קיבלתי מאוחר מאוד, באיחור חודש כמעט. לקבל כמה אלפים זה טוב, אבל לעומת החוב שתפח בחברה זו בדיחה".