מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, היה אמור להתמנות לתפקיד הפרויקטור האזרחי למלחמה, אלא שבמשרד האוצר לא הסכימו שיכהן במקביל הן כמנכ"ל חברת החשמל והן כפרויקטור. הבוקר (רביעי) הביע שפיגלר את כעסו על אנשי אגף התקציבים ורמז כי הם אלה שדאגו לסכל את המינוי שלו לתפקיד.

"מראש סיכמתי עם שר האוצר שזה יהיה במקביל להמשיך כהונתי כמנכ"ל חברת החשמל", סיפר שפיגלר, "חברת החשמל הינה חלק בלתי נפרד מהמערך הצבאי. עובדי חברת החשמל נמצאים בכל רגע נתון בשטח, כדי להחזיר את החשמל לכל התושבים. מדובר בחלק בלתי נפרד ממכונת המלחמה של צה"ל".

"סיכמתי את המתווה והפלטפורמה של העבודה עם שר האוצר, אבל ברגע שאמרו לי שמבחינתם זה לא יכול לצאת אל הפועל, שבעת ובעונה אחת אהיה גם בחברת החשמל וגם במסגרת תפקיד הפרויקטור, החלטתי שאשאר בחברת החשמל. שאלו: איך תוכל לעשות את שני הדברים ביחד? למי ששכח, הייתי בביטוח לאומי חמש שנים, גם בתקופת הקורונה. אני מכיר את ההיבטים של רגישות, חמלה, נתינה, הזדהות, סבלנות, סובלנות - אותם הדברים שאמורים להיות הבסיס גם בפעילות הנוכחית, אני לא צריך ללמוד את זה".

יכול להיות שמדיניות "הארנק הפתוח" שאתה דוגל בה, הרתיעה את אנשי אגף התקציבים?
"זה לא סוד שהם ניסו לתדרך נגדי. הייתה לזה סיבה. הם יודעים שבמקום שבו אני נמצא, הם לא אדונים והשאר לא משרתים. הם חלק מהמערכת. אין להם זכות וטו, הם לא נושאים באחריות. לא יעלה על הדעת, ואני אומר את זה על כל צעד ושעל בנושאים מקצועיים ובהחלטות מקצועיות, שאנשי אגף התקציבים יקבעו מה מלאי הציוד שחברת החשמל צריכה להצטייד בו במחסנים שלה כדי לתת מענה למערכה למקרה שתיפתח בצפון. על זה הוויכוח. לאגף התקציבים אין שום מושג. הם נמצאים במגדל השן שלהם, תחת נורות פלורסנט או לדים, וקובעים איזה ציוד נרכוש לטובת שעת השי"ן? כשחס וחלילה יקרה אסון, הם הראשונים שיברחו. הם לא נושאים באחריות, אנחנו כן".

האם בעקבות המלחמה אתה צופה עלייה במחירי החשמל?
"אני מאמין שהתעריף לא יעלה. אני רוצה שהציבור יידע שחברת החשמל לא קובעת את תעריף החשמל, אלא רשות החשמל. חברת החשמל, במסגרת הגיוסים שעושה מדי פעם, יוצאת לציבור הרחב, בעיקר לגופים המוסדיים, ומגייסת כספים לטובת הפעילות השוטפת שלה. אנחנו צריכים להצטייד כדי שבשעות הצורך כולם יקבלו חשמל".

אם היית נכנס לתפקיד הפרויקטור, מהם הצעדים הראשונים שהיית עושה?
"משנה את האופן שבו מתייחסים אל נתינה. מספיק עם הסטגנציה והקיבעון המחשבתי. אנחנו לא נמצאים בעת שגרה, אלא בזמן מלחמה. אנשים איבדו את כל מה שהיה להם, גם מבחינה משפחתית, גם מבחינה סביבתית. עובדים גילו שהמצב שלהם השתנה מהקצה לקצה, ללא התרעה מוקדמת. לא יכול להיות שהגוף שפוסק לא יודע מה קורה בשטח. זה כואב לי. זה גם מה שקרה בתקופת הקורונה. אנשי אגף התקציבים מקבלים החלטות במקום שבו הם נמצאים, עם מקלדת, בכל מיני טבלאות אקסל, אבל יש בני אדם, משפחות, עובדים שנושלו מהעבודה שלהם, עסקים שמתרסקים. צריכים לתת להם קשב ומענה".

מה עוד היית עושה כפרויקטור?
"בוחן על בסיס ירידה לשטח מה הדברים הכי משמעותיים שצריך לתת להם מענה עכשיו ומיד, לא מחר. יש אלף ואחת ישיבות שדנים בהן בהכל, אבל אין החלטות. צריכים לקבל החלטות מיד, גם אם הן שגויות. לא יקרה שום דבר, המדינה לא מתפרקת. גם אם מישהו קיבל משהו שבדיעבד הסתבר שלא הגיע לו, זה בסדר גמור. אנחנו במצב מלחמה, קודם תתנו, אחר כך אם מישהו קיבל מעבר למה שהגיע לו, תלכו ותתחשבנו איתו בצורה זהירה ומתחשבת. קודם תסייעו. לאנשים אין זמן, צריך לסייע להם. אם לא עכשיו, אימתי? זה לא כסף של המדינה או אגף התקציבים, זה הכסף של האזרחים. זה צריך לחזור אליהם, בפרט בעת הזו".

זה כל כך מובן מאליו, למה זה לא קורה?
"אני לא יכול לשפוט את מקבלי ההחלטות כי אני לא נמצא במקומם, אבל זה היה צריך לקרות מיד. עובדי חברת החשמל התכנסו מיד בכל מרכזי הביצוע ויצאו לשטח תחת מטחי טילים. לא נדרשנו לארגן אותם, הבנו במה דברים אמורים, הבנו את גודל השעה".

תושבים רבים פונו מבתיהם. האם הם ישלמו חשבונות חשמל על התקופה הזו?
"עוד בשביעי לחודש, כשהבנו את המצב, התקבלו מיד החלטות. לא נגבה כסף מיישובי עוטף עזה, לא נבצע פעולות אכיפה. אפתיע אתכם בקרוב על עוד החלטה שתתקבל בנוגע למה שחברת החשמל עושה, בעניין התשלומים. נהיה רגישים מאוד בכל הנוגע לאותם חשבונות של תושבים שפונו, בייחוד מאזור עוטף עזה, כתוצאה מהמאורעות האיומים והנוראיים שפקדו אותם. כמו כן, חיברנו את כל חדרי המדרגות והמקלטים שבחלק מהמקומות היו מנותקים מחשמל במשך עשרות שנים, ללא קשר לחובות שלהם. עשינו מעשה, הבנו שאנחנו צריכים לשרת את הציבור".