יצוא הזהב מישראל לקוריאה הצפונית הסתכם בשנים האחרונות בכ–400 אלף דולר; הזהב נשלח בניגוד להחלטת האו"ם, וישראל נדרשה לתת הסברים - כך התברר אתמול בוועדת הכלכלה. הוועדה אישרה את צו היבוא והיצוא, המסדיר את הפיקוח על יצוא טובין לקוריאה הצפונית ואוסר על יצוא מוצרי יוקרה למדינה, כפי שנקבע בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם ב–2006.

עוד ב-mako כסף:

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), מתח ביקורת על העיכוב בהגשת הצו לאישור הוועדה, ותהה אם בסוגיה יחסית פשוטה היה עיכוב כל כך גדול - מה יקרה בנושאים משמעותיים יותר. "אולי לראש הממשלה (המשמש גם כשר הכלכלה) לא היה זמן לחתום", אמר.

נציגת הלשכה המשפטית של משרד הכלכלה, דלית רנרט, הציגה את הצו ואמרה כי הוא נועד לאפשר פיקוח על היצוא לקוריאה הצפונית ולקבוע כי היצוא יתאפשר רק ברישיון. כמו כן קובע הצו את רשימת מוצרי היוקרה שאסור לייצא למדינה הזאת. לדבריה, קדמה לכך ועדה בין־משרדית בראשות משרד החוץ, שפעלה בשלוש השנים האחרונות להביא ליישום הסנקציות של מועצת הביטחון, המחייבות גם את ישראל.

כבל ביקש לדעת אם היה יצוא לקוריאה הצפונית. מנהל תחום היצוא ברשות המסים, דוד חורי, אמר כי "לצערי היה יצוא של זהב, ולצערי גם עלו על זה ונדרשנו לתת הסברים". כבל העיר כי ברור שהזהב לא מגיע לאזרחים, שאין להם מה לאכול, אלא לסביבת חצר השלטון. חורי הוסיף כי נוסף על הזהב נשלחו ספרים ושתלים דנטליים, אך פרט לאלה לא היה יצוא לקוריאה הצפונית. לדבריו, הצו נועד ליישר קו עם מדינות העולם. הוא סיפר כי עצר ניסיונות נוספים לייצא זהב, "מכיוון שהדבר מבזה את ישראל". רנרט ציינה כי ב–2014 לא היה יצוא לקוריאה הצפונית כלל.

בשלב זה ביקש כבל להבין מדוע התעכב משרד הכלכלה בהגשת הצו לוועדה, מאז החלטת האו"ם ב–2006 ועד היום. רנרט הזכירה שוב כי היתה ועדה בין־משרדית שעסקה בעניין וכי היה צורך לכנס משרדי ממשלה רבים. כבל התעקש ואמר כי בכל זאת מ-2006 חלפו כמעט עשר שנים, ודרש לדעת אם מדובר בעיכוב מכוון. רנרט הודתה כי לא היתה סיבה לעיכוב, אך ציינה כי הסנקציות מתחדשות בכל שנתיים.

  ועדת הכלכלה אישרה את הצו, והוא ייכנס לתוקף חודשיים מיום פרסומו. לפי הצו, המוצרים שיצואם ייאסר כוללים: יינות; משקאות חריפים מכל סוג; מוצרי טבק; קוויאר; סרטנים וכל סוגי הלובסטרים; שבלולים; רכיכות וחסרי חוליות תת־ימיים; מכוניות וכל סוגי כלי הרכב; יאכטות וסירות תענוגות; בשמים ומי טואלט; כל מוצרי הקוסמטיקה; פרוות; מתכות יקרות, כולל זהב וכסף; תכשיטים; אבנים יקרות וחצי יקרות, כולל יהלומים ופנינים; כוסות משקה (בעיקר קריסטלים); עבודות וחפצי אמנות; עטי נובע; שעונים מכל הסוגים; שטיחים; מוצרי עור הקשורים במוצרי נסיעה, אופנה ולבוש; אלקטרוניקה צרכנית (טלוויזיות, וידיאו, DVD, טאבלטים, לפטופים, נגני MP3 וכיוצא באלה); ציוד צילום; ציוד בידור אלקטרוני ותוכנות לציוד בידור אלקטרוני; וציוד ספורט.

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
העולה החדשה מקנדה השלימה גיוס של 180 מיליון שקל