זה היה אמור להיות סוף שבוע מהחלומות עבור נורברטו (טיטו) ואיבון בוכנר. הם טסו למדריד לחגוג את יום הנישואים הארבעים שלהם אחרי שנה לא קלה בה סעדו את הוריהם. מצד שני, שני תינוקות חדשים צפויים להצטרף למשפחה, ובני הזוג הרגישו שהם חייבים לאגור כוחות.
ביום הרביעי של חופשתם שמעו השניים על השריפות בחיפה. שעתיים לאחר מכן החלו התמונות לעלות ברשתות החברתיות, ובני הזוג בוכנר הבינו שהשכונה שבה הם גרים עולה באש. כשקרוב משפחה שגר בשכונה מספר להם שביתו נשרף עד היסוד מפלס החרדה מתחיל לעלות, אבל מכרים בישראל טענו: "זה לא כמו שזה בטלויזיה, השכונה בסדר, אולי כמה רכבים".
ואז, ברגע של תשומת לב הם רואים - הבית שלהם עולה בלהבות. לא ליד, לא קרוב – האש בוערת בסלון ביתם.
דניאל בוכנר, הבן הצעיר, התעדכן בתמונות מהשטח והתלבט מה לעשות. בעצה אחת עם אחיו הגדול הם עלו לחיפה והבינו שהבית אכן נשרף. "עוד לפני שהגענו למקום עודכנו שהבית הלך. התקרה קרסה ולא נותר דבר. כשהגענו למקום חשבנו שהיינו מוכנים אבל הריח וההרס היממו אותנו. אפילו עם פנס מקצועי, לא כזה של פלאפון, לא הצלחנו לראות הרבה. מה שנותר הוא חצי חדר עם תרופות ומכונת תפירה נותר מושלם", אומר דניאל.
ביום שישי חזרו ההורים לארץ והבינו שאחרי 40 שנים כל מה שנותר מרכושם הוא שתי מזוודות איתם חזרו לארץ. הם הצליחו לסדר לעצמם מקום ללון בו. הבעיה היא שאין במה למלא את הבית, המרוהט חלקי.
"כשעדכנתי בפייסבוק על המקרה וביקשתי עזרה, לא תיארתי שאקבל מאות תגובות בפרק זמן כה קצר." מספר דניאל בהתרגשות. "כולם איתנו ופתאום, לא נעים כי כבר הודיתי לחמישה אנשים שנתנו מיקרוגל ולעוד עשרה שביקשו להעביר שולחן למחשב. בעיקר מה שחסר הוא ידע. לא ברור לנו מה קורה עכשיו? מי נגד מי? איזה מידע הוא קריטי? מי משלם כאן ועכשיו על השכרת הדירה? קיים חשש עז מהביורוקרטיה. כל כך הרבה סיפורים, כל כך הרבה תגובות שאומרות 'קחו נשימה כי זה ייקח הרבה זמן עד שתראו כסף'".
דניאל מודה שהוריו והוא לא רגישים למעמד החדש. "אבל גילינו שאם רק מבקשים אנשים מוכנים לעזור בכל, ומציעים לינה, עזרה, בגדים, ועוד. הלב נרגש", הוא אומר.
"הכבאי לא נתן לי להתקדם אל הבית שנשרף"
יאיר גלבוע בלכסן (43) הוזעק לביתו ברחוב שז"ר בחיפה ביום חמישי, שעה לאחר שהגיע לעבודה. "אני משמש כיו"ר ועד ההורים בכל אחת ממסגרות החינוך של שלושת בנותי. בערך בשעה עשר וחצי צלצלו אלי המורות והגננת בבקשה להודיע לכל ההורים שהאש מתקרבת ויש לבוא ולקחת את הילדים", סיפר.
יאיר ואשתו מיהרו לקחת את בנותיהן ורגע לאחר שהופקדו למשמרת אצל סבן וסבתן – רצו לנסות ולהציל משהו לפני שהבית נשרף. "ברגע שהגענו כבר היה מאוחר מידי ולא נתנו לנו להיכנס לשכונה עם המכוניות. המשכנו ברגל לכיוון הרחוב ובכניסה לבניין כבאי הניח עלי את ידו ולא נתן לי להתקדם הלאה".
בממדי ההרס צפו יאיר ואשתו בטלוויזיה לאחר שזיהו את ביתם שנשרף. "הגג קרס ושרף את הקומה העליונה. שני המפלסים התחתונים מפויחים, כולל הרהיטים והבגדים שלנו ושל הבנות. כל חוטי החשמל נשרפו ואנשי חברת החשמל שבאו לעזור לחבר את החשמל התחילו לצחוק ואמרו שארון החשמל נשרף כולו ואין עם מה לעבוד", הוא אומר.
לדבריו, כל הרשויות בכללן חברת החשמל, אנשי מס רכוש ואף חברות הביטוח פועלות במקום ביעילות אבל יש בעיה מרכזית אחת: כולם מחכים למוצא פיה של הממשלה שתחליט האם השריפה בשכונה שלהם היא אירוע טרור או לא.
"השר גלנט התראיין לטלוויזיה ואמר שמי שמבוטח על ידי חברות הביטוח יפוצה על ידן ומי שלא - המדינה תדאג לו. זה יוצר כמה בעיות. הראשונה היא שאם אכן הממשלה תקבע שזהו אירוע טרור חברות הביטוח לא יסכימו לבטח אותנו בגלל תת סעיף שאומר שבמקרה של פעילות חבלנית הן לא מחויבות לפצות. הבעיה השנייה היא שאנשי מס רכוש מחשבים כמה כסף לתת לפי הנפשות בבית ולא לפי שווים האמיתי של הדברים. אנשים יכולים לקבל אמנם פיצויים אבל לא יוכלו לשקם את הריסות חייהם", הוא אומר בדאגה.
"כרגע אף אחד לא יכול להתחיל לפעול. אנחנו למעשה הפכנו להיות שבויים של הביורוקרטיה. כל הסוכנים עובדים בשטח ומבקשים מאתנו לא לקחת כלום כדי להעריך את גודל הנזק. כרגע נותרנו ללא קורת גג והחשש הכי גדול שלנו, הוא מזג האוויר בסוף השבוע. מכיוון שכל צינורות המים התפוצצו יש כבר הצפות במרתף. לקראת סוף השבוע צפויים גשמים חזקים ואז כבר באמת לא יישאר מה להציל".
הממשלה מחייבת לשלם
ברשות שוק ההון ביטוח וחיסכון 500 מבוטחים כבר תבעו פיצוי על נזק שמוערך ב-22 מיליון שקל. אולם הסכומים הסופיים עדיין לא יודעים. הרשות הפיצה אתמול (א') מכתב לחברות הביטוח ובו היא דורשת לשלם למבוטחים את המגיע להם בביטוח המבנה ובביטוח התכולה ללא עיכובים.
הפיצוי שמתקבל מהמדינה בגין התכולה מוגבל על פי חוק ל-100 אלף שקל. כך, טוענות הרשויות, המבוטחים לא יינזקו וחברות הביטוח יוכלו לקבל החזר מהמדינה אם השריפות יוכרזו אירוע טרור. ואולם מי שיש לו ביטוח תכולה גבוה מ-100 אלף שקל - יינזק.
גם שר האוצר, משה כחלון, יצא אתמול (א') בהצהרות מעודדות על כך שהמדינה תפעל במהירות לפצות את נפגעי השריפות, שהוכרו כהצתות על רקע לאומני. "אני מבקש מכל הנוגעים בדבר לפעול לפי סולם הרגישות הגבוה ביותר של אנשים שמשתתפים במצוקה, מתוך הבנה לגודל השבר", אמר כחלון שלשום בישיבת חירום.
עוד הוסיף שר האוצר: "האנשים שיגיעו אליכם עברו אירוע קשה. הטיפול בנפגעים אינה מלאכה קלה, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה במקצועיות ובמהירות המירבית. זו חובתינו כלפי האזרחים הטובים האלה, שאנחנו יודעים לגבות מהם מסים במהלך השנה - עכשיו הם צריכים אותנו. אל תתנו להם לטבוע בניירות, לא לשלוח אותם ממשרד למשרד, לא לטרטר אותם".
בישיבה הוחלט כי כל מי שאינו יכול לשוב לביתו בעקבות השריפות ברחבי הארץ (כולל שוכרי דירות), יקבל מהמדינה פיצוי ראשוני של 2,500 שקל לאדם.
עם זאת, בהתנחלות נווה צוף, הסמוכה לנבי סאלח, לא מחכים לא לחברות הביטוח ולא להחלטת הממשלה. התושבים החליטו לגייס כספים ותרומות של בגדים לטובת תושבי המקום שאיבדו את ביתם.
"פתחנו בגיוס כספים דרך אתר projector מתוך ידיעה שגם אם הם יראו את הכסף יחסית מהר יעבור עוד זמן מה ואנחנו לא רוצים שלמשחות יחסר דבר בינתיים. אנשי מס רכוש אומנם כבר העריכו את שווים של הבתים ותכולתם אבל אני בספק אם אופניים של ילד נכללים בתחשיב. הכסף מיועד בדיוק למטרה כגון זו", אמר אופיר שטיינבאום, האחראי על הביטחון במקום.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il