כמה עובדים נכנסו למעגל האבטלה מאז פרוץ המלחמה?
"יש כ-10,000 עובדים בחל"ת ועוד 18,000 שנכנסו למעגל האבטלה. יש כרגע 168 אלף אנשים שנמצאים בתקופת חל"ת פעילה. לא רואים כרגע עלייה דרסטית בחל"ת ובאבטלה, אבל בהחלט רואים מגמה. אם בתחילת התקופה היינו עם 200 איש ביום, היום אנחנו רואים 1,000 איש ביום. אם זה יימשך, מעסיקים יוציאו עוד ועוד אנשים לחל"ת וצריך למצוא לזה פתרון. אנשים צריכים לדעת לאורך התקופה הזאת שיש להם ביטחון כלכלי. הרבה אנשים לא יודעים מה יקרה מחר. אנחנו לא יודעים באיזו תקופה מדובר".
"היום, כשאתה יוצא לחל"ת, אתה צריך 30 יום ולנצל את ימי החופשה כדי להיות זכאי לדמי אבטלה. תקופת ההכשרה, התקופה שבה אתה צריך להמתין, הפכה לארוכה יותר. בתקופת הקורונה קיצרנו את התקופה הזאת והיה אפשר לקבל אבטלה מוקדם יותר. מזכירה שעוד לא חלפו ארבע שנים מהקורונה. ככל שאתה מנצל יותר תקופות אבטלה, מספר הימים להם אתה זכאי והסכום לו אתה זכאי הוא יותר נמוך. זה אומר שאנשים שיוצאו לחל"ת כרגע, במתווה הקיים, ייצאו בתנאים פחות טובים, יצטרכו לנצל את ימי החופשה שלהם ולקבל שכר נמוך יותר משכרם".
מהן התקרות בדמי האבטלה שיקבלו מי שיוצאו לחל"ת?
"ככל שהמשכורת יותר נמוכה, לדוגמה 5,000 שקלים, זה קרוב יותר ל-70% - ובלבד שלא היית בתקופות אבטלה קודמות. ככל שהמשכורת עולה יותר, זה יכול להגיע גם ל-50-60% ואפילו פחות. התקרות זה לפי המקסימום".
שכיר שהוצא לחל"ת בגלל שפיקוד העורף לא מאפשר את עבודתו, למה הוא זכאי?
"שכיר שנמצא בעוטף והוצא לחל"ת יהיה זכאי למלוא התנאים. שכיר שהוצא לחל"ת ואינו מהעוטף, לא באזור שהאוצר הגדיר כזכאי לאבטלה, יצטרך לנצל את ימי החופשה ואת 30 ימי החל"ת ורק אחר כך יהיה זכאי לאבטלה. בעוטף יש מענה, בשאר הארץ יצטרכו לעמוד בתנאי דמי האבטלה שהם משלמים היום".
איך הביטוח הלאומי מסייע למשפחות הנעדרים והחטופים?
"ברגע שהחדשות התחילו לצוף הבנו את גודל האסון. בהתחלה מעמד הנעדרים והחטופים לא היה מוסדר בחוק. ביום ראשון עברה בוועדת הרווחה חקיקה שמאפשרת לנו לתת לחטופים ולנעדרים הטבות מרחיקות לכת. זה אומר גמלה בין 8,000 ל-11,000 אלף שקלים. העברנו כבר מענק ראשוני ביום שני. משפחות החטופים קיבלו 10,000 שקלים מענק ראשוני. במשפחות הנעדרים אנחנו מטפלים עכשיו. קיבלנו רשימה חלקית, 34 שמות. נעביר במיידי את הכסף גם למשפחות הנעדרים. זה טיפול רחב, מאפשרים גם קבלת טיפול נפשי ופסיכולוגי, שמרטפות, סיעוד אם צריך - כל הדברים הנלווים כדי להבטיח קיום טוב".
מה באשר לתושבים שחוו את הטראומה בעוטף עזה?
"אנחנו מטפלים קודם במי שחוו את האירוע והיו בתוך האירוע. הגענו לכל הפצועים בבתי החולים, נתנו כבר מקדמות, הצענו טיפול פסיכולוגי. אנחנו מציעים מעטפת. אנשים חווים אירוע כל אחד בצורה שונה, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו, לתפור חליפה לבן אדם. אנחנו מציעים לכל אחד 12 טיפולים, אחר כך עוד 12 טיפולים ואחר כך עוד שישה טיפולים במרכזי החוסן. כשזה מסתיים והאדם עדיין לא במצב טוב, ניתן אם צריך גמלה, כי הוא לא יכול לחזור לעבודה. חלק מהאנשים מתאוששים וחזורים לעבודה ולחיים פעילים, חלק מתקשים. אנחנו נצטרך לתת להם גמלה ובמקביל טיפול פסיכולוגי קבוע רציף לאורך כל התקופה, עד שירגישו שהתגברו על זה".
מה באשר למעגלים היותר רחבים? זו טראומה לאומית.
"אפשר להגיד שכל מי שראה טלוויזיה נמצא בטראומה. זה כבר עובר בחינה אישית. נצטרך לבחון את המקרים לגופם. זה לא דומה לאנשים שהיו בלב האירוע. לטיפול נפשי כולם זכאים, לגשת למרכזי החוסן כולם זכאים. אנחנו קוראים לאנשים לגשת למרכזי החוסן. פתחנו מרכז חוסן ארצי כדי לתת מענה לכל הארץ. יש לנו כרגע 250 עובדים סוציאליים, אנחנו נצטרך להרחיב את זה. אנחנו עושים עכשיו גיוסים".