"המשבר הזה הוא קשה, אנחנו נצא ממנו חסונים בריאים והכלכלה הישראלית תצא ממנו תחרותית יותר ביחס לעולם" - כך אמר היום (ד') שר האוצר, יובל שטייניץ, בנאומו בפורום קיסריה ה-17 להתוויית מדיניות כלכלית לאומית המתקיים השנה באילת.
"אנו בוחנים את הדרכים לחזק את עוצמתה של ישראל תוך ניצול היתרונות היחסיים שלנו. אין אופוריה - אנו בעיצומו של המשבר. גם האינדיקטורים החיוביים שהתקבלו לאחרונה הם קטנים מדי ומעטים מדי, אני נמצאים עדיין במהלך המשבר והדרך לצאת ממנו עוד ארוכה. בעולם אנו רואים חרדה של ממש ואיום ממשי על הכלכלות המובילות בעולם. יש חרדה של ממש לגורם המבנה הכלכלי במדינות כגון ארה"ב יפן, סין ואירופה ואנו חשים את המשבר גם אצלנו. יש לנו צמיחה שלילית יש לנו עלייה באבטלה אנו חווים ירידה קשה בייצוא, ובמדינה בה יותר מ-40% מהתמ"ג מבוסס על ייצוא זוהי מכה קשה, ואנו חווים ירידה דרמטית בהכנסות המדינה - מה שמשאיר אותנו עם בור של 70 מיליארד", אמר.
השר הוסיף: "יחד עם זאת דווקא בין חברי הממשלה וחברי הכנסת ישנה איזושהי שאננות, התעלמות והרגשה כאילו הימים הם כתיקונם. אנו חווים בכנסת את אותם ויכוחים רגילים, סקטוריאליים, אישיים, כאילו סדר העדיפויות הברור והחד משמעי בעולם כולו - כלכלה, הגנה על התעסוקה, שמירה על העסקים ושוב כלכלה. דווקא בממשלה ובכנסת בישראל נראה כאילו זה אינו הדבר המרכזי. כל הנושאים הם חשובים - אך מרכז תשומת הלב צריכה להיות על הכלכלה".
עוד אמר בנאומו: "חשוב לציין את היחודיות של ישראל ביחס לרוב העולם המפותח, המערבי. למשבר הזה הגענו לאחר ארבע חמש שנות צמיחה ושגשוג, אבל לא היה ברור לנו עד הסוף עד כמה הצמיחה היא בת קיימא, האם מדובר בצמיחה מבוססת או שמא זו תופעה שמזכירה את הנמרים האסיאתיים שלאחר תקופה של צמיחה מואצת חוו זעזוע קשה. בריאות וחוסן נבחנים בעיתות משבר, והן קיימים בישראל. פה לא ראינו את אותה תגובת שרשרת בכלכלה, המערכת הבנקאית נישארה יציבה ומתפקדת, לא חווינו קריסה של חברות ביטוח, אם כי חלה האטה ממשית, אלו הן נקודות כוח של המשק הישראלי".
"הממשלה תומכת במגזר הפיננסי כאשר היא מאפשרת לו ערבויות נרחבות. אמשיך ואומר כי החוסן בא לידי ביטוי גם בקרב המגזר העסקי והחברות הישראליות עומדות במשבר ללא קריסות כפי שהיו ברחבי העולם, גם מגזר הנדל"ן בישראל יציב בהרבה מזה שמעבר לים. האוצר והממשלה לא נגררו לפאניקה ששרתה במהלך התקופה הקשה הזו".
"אנו יכולים להסתכל בסיפוק וגאווה בכך שהכלכלה הישראלים הפגינה חוסן ובריאות במהלך המשבר, רק בחודש האחרון קיבלנו 3 אינדיקציות לכך מהעולם: מורגן סטנלי שהחליט להוסיף את ישראל לרשימת המדינות המפותחות, גם הסיכום עם ה-OECD שתאריך היעד להצטרפות ישראל לארגון יהיו באפריל 2010 והסימן השלישי הוא ההחלטה האמריקנית להעניק לישראל את האפשרות לשימוש בערבויות בהיקף של 4 מיליארד דולר, וזאת לאחר שנבחנו הפרמטרים הכלכליים, לשנים 2010 ו-2011. זוהי למעשה הערכת תוקף הערבויות בהתבסס על חוסנה של ישראל".
השר אף ציין כי "התוכנית הכלכלית שגיבשנו מיועדת לבלימה חילוץ ויציאה מהמשבר - יש בה דברים דומים ושונים מתוכניות אחרות בעולם. דגש משמעותי מציין שטיינץ לגבי הכוונה לפעול להקטנת כמות העובדים הזרים בישראל. הייחוד של התוכנית הישראלית היא העובדה של אא נאלצנו להשקיע תשומות גדולות בהצלת המגזרים השונים, מה שמאפשר לנו להסתכל קדימה, כך שעם יציאה מהמשבר ישראל תשמור על כוח התחרות שלה ואולי אף תעצמם אותו".
"לשאלת ייצוא והיי-טק, כאשר מנוע הצמיחה של המשק הישראלי חווה צניחה של 24% בייצוא, הפיתרון הרגיל היה יכול להיות שהביקושים המקומיים יפצו על הירידה בייצוא, אך הייצוא הישראלי נעדר כמעט לחלוטין יצוא של מוצרי צריכה, אנו מתמחים במוצרים שהשוק הישראלי לא צורך באופן שוטף. על מנת לטפל בבעיה זו הרחיבה הממשלה את הערבויות שהיא נותנת לאשראי לייצואנים בעבור סיכוני סחר חוץ שעומד כיום על 6 מיליארד שקל ואני שוקל להכפיל את הסכום הזה ל-12 מיליארד שקל".
