יועצי תקשורת, עוזרים פרלמנטרים, מנכ"לי ארגונים חברתיים, ושורה ארוכה של יודעי דבר מגיעים מדי ערב לשדרות רוטשילד בתל אביב, מול כיכר הבימה, וחושפים לעשרות אנשים שמתגודדים סביבם במעגל את המנגנונים הממשלתיים, את המושכים בחוטים ואת השחיתות והסיאוב שמבעבעים בכנסת ובממשלת ישראל. מדי פעם, עוברי אורח סקרניים משתהים, עוצרים וממשיכים הלאה וחלקם נלכדים בלהט הדיבור ומצטרפים למעגל.

תומר אביטל, עיתונאי עצמאי, מוביל מיזם "100 ימים של שקיפות" הוא הרוח החיה והאקטיביסט החברתי שעומד מאחורי "האוניברסיטה העממית", כפי שהוא מכנה אותה. "אני מרגיש שאני עושה את מה שאני צריך לעשות", אומר אביטל. ואולי כולנו צריכים לקוות שהסיבה היחידה שבגללה יוכל להוריד את הרגל מדוושת הגז היא כי השיג את מטרותיו שהן מטרותינו בעצם, בינתיים נראה שהדרך ארוכה.

עוד ב-mako כסף:

לאחר שישן לא ישן במשך שלושה שבועות ברוטשילד, החליט אביטל להמיר את מחאת קומץ האוהלים בהרצאות ובשיתופי מידע בנושאי שקיפות ושחיתות שמתקיימים מדי ערב. "אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לחשוף אנשים למנגנון, מזמינים אנשים שעובדים בתוך המערכת והם מספרים לנו מה חולה בשיטה ואיך ניתן לרפא אותה, אנו מייצרים חשיפה לארגונים שמחוללים שינוי לטובת אזרחי המדינה כמו הסדנא לידע ציבורי, ויוצרים פה מעין מחאה או מהפכת מידע", מספר אביטל.

לדבריו, חלק מהנושאים לא נכנסים למגרות הידועות של שמאל וימין בישראל, אלא מרחפים מעליהם: מונופולים, סוד כוחם של הבנקים והקשר ליוקר המחיה, המאגר הביומטרי, שוק הדיור ולאן הולך הכסף שלנו הם חלק מהנושאים המדוברים בערבים אלו.  

"לא הצלחתי להירדם, אז חזרתי הביתה"

אחד הטקסים שמתקיימים שם מדי ערב הוא לשלוח סמסים לנבחרי ציבור ולברר את האינטרסים שלהם, כמו לדוגמא לשלוח מסרונים לחבר כנסת מישראל ביתנו ולשאול בנימוס למה הפסיק לקדם חוקי שקיפות בנוגע לנכסי הנבחרים יום לאחר שנכנס לקואליציה. "אנחנו זוכים לתגובות רק מהח"כים שאנחנו מפרגנים להם כמו שרון השכל שחושפת הצהרת הון, ומנסה לקדם את החוקים בעניין. אין ספק שקשה לקדם שקיפות בכנסת", מוסיף אביטל.

תומר אביטל לאחר מפגש של האוניברסיטה העממית (צילום: מירב דוסטר)
אחרי המפגש. אביטל מודה שהיה רוצה שיגיעו יותר אנשים | צילום: מירב דוסטר

למה דווקא אוהל ברוטשילד?
"המחאה שלי התחילה כשהרגשתי שהודגשה הסאה שלי משחיתות, משרים שהורשעו ויושבים בכנסת, ומכך שהנבחרים עובדים עלינו ואומרים לנו בפנים שהם משרתים את עצמם. החיים פה הפכו להיות קשים מכפי שהם אמורים להיות. אז אמרתי לעצמי שנמאס כבר לפתוח שק"שים בפייסבוק ואני רוצה לתרגם את הלייקים למחאה עממית. לא הזמנו אף אחד, פשוט התחלנו. יצא שאף פעם לא ישנתי לבד, תמיד נשארו איתי אנשים זרים אבל לא ממש הצלחתי להירדם ובבוקר חזרתי הביתה והלכתי לישון. כך יצא שהפסדתי את כל התחקירים והכתבות ובגלל שזה לא התרומם מספיק החלטתי להמשיך באוניברסיטה עממית".

אביטל מודה שלא מגיעים מספיק אנשים, לפחות לא בכמות שהיה רוצה שיגיעו, אך לפעילות שלו יש עדיין אדוות חיוביות. "אפילו אם אני אהיה שם לבד אבל אמשיך לדבר ולכתוב על השקיפות והשחיתות, יהיה לזה תוצר. אי אפשר לדעת איזה חיבור קורה שם ואיך דברים מתגלגלים, בעקבות המפגשים אנשים התפקדו למפלגות כמו העבודה והליכוד כדי להשפיע מבפנים, יועצים של ראש הממשלה סיפרו שהם צפו בזה, מה שאומר שיש לזה הד דיגיטלי לכל הפחות. בחלק הזה ניצחנו".  

אתה מצליח להתמקד במטרה שלך, או שעוברי אורח תופסים עליך טרמפ?
"כל אחד שנמצא שם תופס טרמפ, יש 10 דעות איך להוריד את מחירי הדיור אבל כשמתחילים לדבר על שקיפות ושחיתות יש דעה אחת. אין ספק לכולם שצריך להעלות פה את הסטנדרטים. לא ייתכן שדרעי וליברמן לא חושפים את ההון שלהם, זה הבסיס הרחב ביותר שצריך להילחם עליו. גם העוברים ושבים שהם בעד ביבי או המדיניות הקיימת מסכימים עם כל עניין המונופולים, השקיפות והשחיתות".

מה היעד הבא?
"לא יודע, אני עדיין חושב על זה. נערוך ישיבה בקרוב ונחליט אם ממשיכים או משנים את המתכונת".

איך אתה מצליח להתקיים בינתיים?
"אני מתפרנס מהרצאות, כתבות ותרומות של 100 ימי שקיפות. עד חודש שעבר הרווחתי שכר מינימום מהתורמים, ולפני חודש שלחתי שאילתא לתורמים ושאלתי אותם כמה הם חושבים שאני צריך להרוויח. כל אחד הצביע על גובה השכר שהוא חושב שמגיע לי, למעשה הציבור שתרם יקבע כמה אני מרוויח מהמיזם. בסיכום הכללי, הפסדתי הרבה מאוד כסף בשנה האחרונה". 

מה מניע אותך?

"ההשתאות שלי מהמצב הקיים ומכך שאנו ממשיכים להשאיר את הראש מפרפר ומחרחר מעל המים מקום להיאבק פעם אחת, לשנות את המנגנון לשקוף ומחובר ולשכב כמו שצריך על מזרן ים. יכול להיות פה יותר טוב ואני לא מבין למה המנוע הזה לא משותף לכולם ומדוע אנשים לא מתקוממים".

אולי הם מרגישים שהמחאה של קיץ 2011 לא שינתה הרבה? 

"המחאה שינתה פה הכול ועוד אחת כזו תהפוך את המדינה. כחלון לא היה מצליח להטיל מס על משקיעים ללא הגב של הציבור. רק השבוע בוטלה עמלת הנפטרים בבנקים, דברים קטנים קורים כל הזמן. כמובן שברגע שישנים שום דבר לא זז, ואם נמשיך לישון תהיה פה קטסטרופה. המחאה כאן היא להסביר לאנשים איך השיטה עובדת ואיך אנחנו יכולים לגרום לחברי הכנסת לעבוד בשבילנו. גם אם המחאה לא תהיה בשדרות רוטשילד אני אמשיך אותה בכל הערוצים שיתאפשר לי". 

יודעים מה הסיפור הבא שלנו? כתבו אלינו money@mako.co.il