אהוד אולמרט (תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2)
אין סיבה לדאגה. אולמרט | תמונת AVI: חדשות1 ערוץ 2

שר האוצר רוני בר-און וראש הממשלה אהוד אולמרט נפגשו הבוקר (א') ודנו במשבר הכלכלי העולמי ובהשלכותיו האפשריות על כלכלת ישראל. אחרי פגישתם פירסם משרד האוצר הודעה לציבור, שבה נאמר: "ממשלת ישראל, מתוך דאגה לציבור, תדאג למערכת הפיננסית. יחד עם בנק ישראל נצא מהמשבר הזה ונעשה הכל כדי לעמוד מאחורי יציבות המערכת הפיננסית". בהודעה לא נאמר דבר על כוונה להתערב באופן פעיל בשוק עוד היום.

בישיבת הממשלה אמר שר האוצר: "המשבר הפיננסי העולמי עדיין בעיצומו, אך כבר עתה ברור כי מדובר באירוע בקנה מידה היסטורי. בנקודת זמן זו ישנה עדיין רמה גבוהה של אי ודאות באשר לכיווני ההתפתחות של המשבר והיקפו - משך הזמן ומידת האפקטיביות של הצעדים שנקטו הממשלות השונות בכדי להביא לפתרונו".

רה"מ אולמרט: "אין סיבה לחרדה ואין סיבה לפעול שלא מתוך שיקול דעת"

בפתח ישיבת הממשלה הביע ראש הממשלה ביטחון כי המשק הישראלי יצליח להתגבר על השפעות המשבר העולמי. "אין סיבה לחרדה ואין סיבה לפעול שלא מתוך שיקול דעת", אמר אולמרט, והחמיא גם לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל. אולמרט אמר כי הצעדים המרכזיים שנועדו להגן על המשק הישראלי ננקטו כבר לפני זמן רב על ידי בר-און ופישר.

שר האוצר בר-און אמר: "נקודת אור משמעותית שעולה בימים האחרונים נוגעת להתלכדות של המנהיגות הכלכלית העולמית לבלימת המשבר ולייצוב המערכות הפיננסיות. המדינות המפותחות נחושות לפעול ב"תוכנית פעולה" משותפת ומתואמת על מנת להבטיח חזרה מהירה של אמון הציבור במערכת הפיננסית".

בר-און הוסיף: "המציאות הכלכלית והפיננסית בישראל היא שונה: המערכת הפיננסית, ובפרט המערכת הבנקאית, פעלה בדרך שמרנית יותר. זו מערכת שכמעט ולא אימצה את אותם מכשירים פיננסיים מתוחכמים שמהם סובלות כעת מערכות אחרות; וזו גם מערכת אשר שמרה, באמצעות פיקוח הדוק של הרגולטורים, על הלימות גבוהה של הון ועל רמות גבוהות של שקיפות וגילוי. בפועל - אנו מצויים במצב שבו רמת החשיפות של המערכות הפיננסיות מוגבלת יחסית".

בר-און: "לא התפתחה בישראל בועת נדל"ן"

"נתוני המאקרו בישראל טובים בהרבה בהיבט של שמירה על מדיניות תקציבית אחראית; עודף במאזן התשלומים וירידה ברמת החוב הציבורי, וחמש שנים של צמיחה גבוהה.
אין בישראל בנקים להשקעות במתכונת האמריקנית. לא התפתחה בישראל בועת נדל"ן", אמר בר-און.

"אנו ערים לסכנות הגלומות במשבר הגלובלי לכלכלה הישראלית, מבין הסכנות הללו ניתן למנות את הגדלת החשיפה של הבנקים הישראליים למחיקת הנכסים המושקעים בחו"ל, התפתחויות במישור הפסיכולוגי הקשור באמון הציבור במערכות הכלכליות בציפיותיהם ובתחושת העושר שלהם. בין היתר, חשש מפני התנהגות עדרית אשר יכולה לאיים על יציבותם של מוסדות פיננסיים בלא שתהא לכך הצדקה כלכלית", הוסיף.

"ממשלות ישראל הוכיחו בעבר, משך 60 שנה, את מחויבותן לכך ואת יכולתן לפעול, ואנו נדע לפעול כך יחד עם בנק ישראל, ככל שיידרש, גם בעתיד. במשך 60 שנה לא היתה פגיעה במחזיקי הפיקדונות וכך תנהג הממשלה גם בעתיד", אמר בר-און.

"אני מודע לחששות של הציבור על רקע הירידה בתשואות של כספי חסכונותיהם לטווח הארוך. עם זאת חשוב לדעת: שוק החיסכון הישראלי מגוון, וחלקו כלל אינו חשוף לירידות השערים; חלקו מוגן מבחינת התשואה על ידי הממשלה. ירידת התשואות בחלק מהתיק מגיעה אחרי שנים של תשואות חיוביות. לא נכון לפעול מהבטן בהקשרים של חיסכון ארוך טווח וחיסכון פנסיוני. הדבר הנכון לעשות הוא לשקול ולהתייעץ", הוסיף שר האוצר.

רוני בר-און (צילום: חדשות)
שמרנו על מדיניות תקציבית אחראית. בר-און | צילום: חדשות

"קיים לחץ ציבורי גדול על הממשלה להכריז על כלי פעולתה ואף לפעול לאלתר ולהתערב בשווקים. אינני שולל התערבות. זהו חלק מחובתה של הממשלה גם במשטר של שוק חופשי. אולם - התערבות מוקדמת חמורה לא פחות מהתערבות מאוחרת. לא אנקוט בצעדים מיותרים שיכולים לחולל משבר, לשעבד את העתיד ולהרע את נתוני היסוד של הכלכלה הישראלית. הניסיון בעולם מלמד שלא כל כלי שמופעל באמת מסייע, וכי ישנם כלים שמופעלים ורק מרעים את המצב. אנו לומדים את כלי הפעולה שהפעילו מדינות אחרות ולא שוללים שום אופציה, אך חלק מיתרוננו הוא ביכולתנו גם להפיק לקחים מניסיונם של אחרים. חשוב לדעת שההתערבויות בעולם עד כה היו, בעיקרן, על רקע כשלים וקשיים שהתגלו במערכת הבנקאית. לא נכון לשאוף להתערבויות כאלו כשאנחנו לא נמצאים באותו מצב שבו הם מצויים", אמר בר-און.

"הציבור הישראלי הוכיח את בגרותו במשברים דומים בעבר. הכלכלה הישראלית הוכיחה כי היא מסוגלת להתמודד עם תקופות משבר. המשבר הנוכחי הוא משבר מיובא, ואנחנו נכנסים אליו בתנאי פתיחה משופרים יחסית. אם נעשה את הדברים הנכונים, נימנע משגיאות", הוסיף השר.

בכיר במשרד האוצר ל"גלובס": נכון לעכשיו אין כוונה להזרים כספים

בכיר במשרד האוצר אמר ל"גלובס": "נכון לעכשיו אין כוונה להזרים כספים, אך חשוב להבהיר את התחייבות הממשלה וכוונותיה לעמוד מאחורי המפקידים ולהגיב לכל אירוע שיסכן את הפקדונות. נכון לרגע זה, כל מה שיש לנו להגיד בא לידי ביטוי בהודעה. אין מעבר לזה שום דבר נוסף" מסר הבכיר.

כפי שדווח בעבר, הצוותים המשותפים לבנק ישראל ולמשרד האוצר גיבשו ועידכנו תוכניות מגירה על מנת להתמודד עם אירוע חיצוני שיסכן את יציבות המערכת הפיננסית, אך כאמור, ולפי שעה, אין כל כוונה להפעיל אותן.

במשרדים בירושלים מסרבים להתייחס לתוכניות פעולה עתידיות וטוענים כל הזמן כי התוכניות "לתרחישים השונים" קיימות, אך מבלי לפרט את הפעולות ואת הכלים המיועדים לטיפול במצבים הללו.

בכירים בשוק ההון: "האוצר יכריז על הקמת רשת ביטחון עוד היום"

נזכיר כי ביום שלישי האחרון הפחית נגיד בנק ישראל את הריבית ב-0.5% באופן מפתיע. בכירים בשוק ההון מסכימים היום כי אין בעיה קשה של נזילות אך מנגד, יש סכנה מסויימת לפנסיה וגמל של האזרחים ובעקבות כך לא יהיה מנוס למשרד האוצר ולבנק ישראל, אפילו ברמה ההצהרתית, להכריז על הקמת רשת ביטחון פנסיונית.

"זה עבד יופי בשנת 1996. אז היתה בעיה עם אג''ח ממשלתי והתוכנית הצליחה. היום הבעיה היא עם אג''ח קונצרני, והדבר מקשה על גיבוש ויישום תוכנית. אך שוק ההון ישתכלל ולממשלה לא יהיה מנוס מלהכריז על כך, ואין צורך לחכות. אני חושב שלא ימתינו, ויכריזו על כך עוד היום" הסביר הבכיר.