יום אחד של גשם אינטנסיבי הספיק לעיר היקרה ביותר בעולם, ורחובות מרכזיים הוצפו. בעקבות כמויות הגשם הגדולות שירדו בעיר ביממה האחרונה, כ-45 מ"מ במהלך 12 שעות, הוצפו רחובות שונים בעיר, ביניהם הטיילת שלאורך הים, רחוב אחד העם ועוד. על פי העירייה 30 מ"מ גשם ירדו במהלך שעה אחת בלבד.

התל אביבים ידועים בביקורתיות שלהם, אולם נראה שהפעם יש צדק בטענות, בעיקר לאור השיפוצים הנרחבים בעיר בשנים האחרונות. כבר לפני יומיים הודיעה העירייה שתפעל לנקות אלפי תעלות ניקוז חסומות מלכלוך ועלים. אולם רק הבוקר (ג') נעשו הפעולות הדרושות כדי למנוע את ההצפות ברחובות המרכזיים בעיר.

"למה לא התכוננתם מראש?", כתבו תושבים בעמוד הפייסבוק של העירייה, בעודם משבחים את העובדים שממשיכים לפתור בעיות בגשם, ויוצאים כנגד התכנון שהוביל להצפות הצפויות. "בכל שנה יש את אותה הודעה על מזג אוויר חריג", כתב אחד הגולשים. "בכל מקום נורמלי זה נקרא הערכות רגילה, אתם נכשלתם ברגע שאתם מצאתם את עצמכם מגיעים למצב שאתם קוראים למצב הזה היערכות מיוחדת", כתב גולש אחר.

"בעת ירידת גשמים הנגר הזורם מכלל שטחי העיר- כבישים, מדרכות וחצרות בניינים, סוחף עמו חומר אורגני, עלים ואשפה הסותמים את פתחי הניקוז וגורמים לשלוליות או הצפות", הגיבה העירייה לגולשים. "זוהי תופעה המתרחשת מדי שנה לאחר גשמים חזקים היורדים לאחר הפוגה ארוכה ובכמות רבה בזמן קצר. נוסיף כי כחלק מהפעולות שמבצעת העירייה על מנת להיערך לעונת החורף, נוקו אלפי קולטנים ברחובות העיר ונשטפו תעלות ניקוז והמוצאים לים".

בתל אביב ירדו מתחילת סופת "כרמל" כ-67 מ"מ גשם, על פי נתוני חברת "מטאו טק". ב-12 השעות האחרונות ירדו בתל אביב 45 מ"מ גשם, שיא ארצי לבוקר הזה.

בירושלים ירדו מתחילת המערכת 46 מ"מ. השיא מתחילת הסופה נרשם בזיכרון יעקב, שם ירדו 81 מ"מ גשם על פי נתוני מטאו טק. עם זאת, בשירות המטאורולוגי טוענים שהשיא שייך דווקא למושב עמיקם, במערב רמות מנשה, שם ירדו 99 מ"מ גשם. ביער בן שמן ירדו 80 מ"מ גשם. בצפון הגולן ירדו 75 מ"מ גשם בכנרת ירדו 56 מ"מ גשם.

מי שלא חוו כלל את הסופה ביומיים האחרונים הם תושבי הדרום. בבאר ירדו רק 0.7 מ"מ גשם ובשדרות 0.1 מ"מ בלבד. השיא הדרומי שייך לקיבוץ נגבה שם ירדו 7.8 מ"מ גשם, על פי נתוני השירות המטאורולוגי.

מרשות המים נמס שמפלס הכנרת עלה בשני סנטימטרים מאתמול, והוא עומד על 210.755- מטרים - רחוק 1.955 מ' מהקו האדום העליון. נחלי הצפון התעוררו בשעות האחרונות והחלו לזרום לראשונה השנה באופן משמעותי. לאחר שהאדמה היבשה התמלאה במים התחילו הזרימות, והספיקה בנהר הירדן כרגע עומדת על 14 קוב לשנייה, כאשר מדי שנה בשיא עונת החורף היא עשויה להגיע עד ל-120 קוב לשנייה.

בחרמון נערמו עד כה 25 סנטימטרים לבנים במפלס התחתון, מה שיאפשר את פתיחת האתר ככל הנראה כבר מחר. עם זאת, מי שמתכנן לגלוש כדאי שיידע כי לתנאי סקי יש צורך בכמות כפולה מזו, כך שהגולשים ייאלצו להמתין עוד בינתיים.

מעיריית תל אביב - יפו נמסר בתגובה: עיריית תל-אביב-יפו נערכה כמידי שנה לקראת החורף ונותנת עדיפות עליונה למניעת הצפות מי גשמים בעונה זו. במשך השנים האחרונות בוצעו עבודות לשדרוג מערכת הניקוז העירונית ומערכת הביוב על ידי הוספה של קווי ניקוז ונקודות קליטה של מי גשם. כמו כן מבוצעות פעולות לניקוי אלפי קולטנים ברחובות העיר ונשטפו תעלות ניקוז והמוצאים לים. העירייה השקיעה מיליוני שקלים בסדרת פרוייקטים ברחבי העיר לשיפור ופיתוח מערכת התיעול למניעת הצפות כתוצאה ממי גשם, עם דגש מיוחד על יפו ושכונות דרום העיר ומזרחה. השנה הורחבה הערכות העירייה מעבר לעבודות השוטפות ובוצעו פרויקטים נקודתיים אשר יקלו את העומס על תשתיות העיר במצבי גשם קיצוניים.

עם זאת, יש לזכור כי בעת ירידת גשמים, הנגר הזורם מכלל שטחי העיר- כבישים, מדרכות וחצרות בניינים, סוחף עמו חומר אורגני, עלים ואשפה הסותמים את פתחי הניקוז וגורמים לשלוליות או הצפות. זוהי תופעה המתרחשת לאחר גשמים חזקים היורדים בכמות רבה בזמן קצר, כך שלא ניתן למנוע באופן מוחלט את ההצפות במקרים של עוצמת גשם חזקה מאוד בזמן קצר. 

באשר להצפות היום- במקומות שונים בעיר ירדו עשרות מ"מ של גשם בזמן קצר. מדובר בכמות גדולה מאוד, שאינה מאפשרת את קליטת כל המים בבת אחת. צוותי העירייה פרוסים בכל רחבי העיר ומטפלים באופן מיידי בכל המקומות בהם נוצרו הצפות, כך שזמן קצר לאחר מכן הכבישים יבשים ומנוקזים. כך לדוגמא בטיילת- צוותי העירייה הגיעו לשטח וטיפלו במהירות בפתיחת הקולטנים ותוך פחות משעה כבר הכביש היה יבש.

ראובן לדיאנסקי סגן ראש עיריית תל אביב-יפו וממונה על תחום איכות הסביבה, קיימות ושפ"ע: משבר האקלים זה לא רק מזג אוויר חם באופן קיצוני זה גם גשמים כבדים, רוחות חזקות והצפות הערים. מתחילת השבוע יורדים, במקומות שונים בגוש דן ובתל אביב, גשמים שגרמו לשיבושים והצפות.

כדי להתמודד עם סוגיית ההצפות יש לדאוג למעבר לאנרגיות מתחדשות, לבנייה ירוקה שמבוססת גם על חומרים ידידותיים לסביבה, לחידוש, טיפול וניקוי מערכות התיעול והקולטנים, להתקנת גגות ירוקים וגגות כחולים להשהיית מי גשם ולמתן אפשרות אמיתית של חילחול מי נגר לאדמה וזאת על ידי השארת שטחי אדמה פנויים - לא בנויים, לא מבוטנים ולא מרוצפים. אנחנו בעיריית תל אביב עוסקים במרבית מהנושאים הללו וכל הזמן צריכים לשפר ולהשתפר.

אני גם פועל לשינוי ההנחיות בתחום התכנון והבנייה בת"א שכיום קובעות השארת 15% שטח פנוי מבנייה בפרויקטים של בינוי. זה מעט מדי ויש להגדיל את השטח הפנוי לחלחול ל-25%. יש להימנע מהתקנת דשא סינטטי במרחב הציבורי - מדובר בחומר אטום שמונע חלחול וכן לא לאפשר לבניינים משותפים לרצף חצרות באופן שמצמצם משמעותית או מבטל את שטחי הקרקע החשופים בגינות הבניינים - מדובר בתופעה מטרידה שמתרחשת בעיקר באזור הצפון הישן ומרכז העיר.