אוניות בתעלת סואץ (צילום: רויטרס)
מצפים לירידה של 10% בהכנסות. תעלת סואץ | צילום: רויטרס

תעלת סואץ, המשמשת קיצור דרך לספינות, מזרימה כספים רבים לעיר סואץ, לבתי החולים, לבתי הספר ובכלל לכלכלה המצרית. הכסף מהתעלה, שגרסא מוקדמת שלה נבנתה על ידי הפרעונים כבר לפני 3,000 שנה, עוזר למצרים, שממילא נושאת בתואר של האומה הערבית המאוכלסת ביותר, לשמור על שיעור ילודה גבוה. היא סיפקה 3.3% מסך כל התוצר של הכלכלה המקומית בשנה החולפת.

שורה של נסיבות כגון התגברות המסחר עם הודו וסין, עומס בתעלת פנמה ועליית מחירי הדלק שאילצה ספינות להשתמש בקיצור דרך שמספקת התעלה בת 190 הקילומטרים, העלו את קרנה של תעלת סואץ. גורמים אלו עזרו להעלות בעקביות את רווחי התעלה, ובחודש אוגוסט האחרון רשמו שם שיא רווחי של 504.5 מיליון דולר.

סמאח עפאפאה יוסוף בת ה-28, עו"ד באחת מחברות הבת של התעלה וחברה במועצה של איסמעליה, מגלה כי המשכורת השנתית שלה שולשה לסכום של 1,500 לירות מצריות, בעקבות הרווחים שהניבה התעלה. "זוהי התקופה היפה ביותר שלנו", אומרת יוסוף, שאביה קיבל לאחרונה פרס על 25 שנות עבודה בתעלה.

למרות זאת, רבים מאמינים שזמנים קשים נמצאים בפתח. בנק EFG הרמס טוען שלמרות שתעלת סואץ עשויה לסיים את השנה ברווח שיא של 6.1 מיליארד דולר, המהווים עלייה של 18%, הוא צופה ירידה של 10% ברווחי התעלה בשנה שלאחר מכן. זאת משום שהצפי לביקוש סחורות מאירופה עשוי לרדת.

"אמנם התרחבות המסחר והעלייה במחירי הדלק העלו את הרווחים שלנו", אומר אחמד פאדל, יו"ר תעלת סואץ, "אך המצב הכלכלי הנוכחי ישפיע ודאי על המסחר הימי וגם עלינו".


צמיחה מהירה


הממשלה המצרית הודיעה החודש כי היא מצפה לצמיחה במשק בשיעור של 6-7 אחוזים השנה. בשנה שעברה עמדה הצמיחה על 7.2%. בנוסף להשפעה של המשבר הכלכלי העולמי על מצרים, המדינה סובלת גם מאינפלציה גבוהה, שהגיעה בחודש שעבר ל-21.5% באזורים עירונים.

ראש הממשלה, אחמד נאזיף, אמר כי המשבר הכלכלי עשוי לפגוע לא רק בתעלה אלא גם בתיירות ובייצוא – כולם ענפים חשובים המשמשים להכנסת מטבע חוץ למדינה.


רוב הספינות שעברו בתעלה נשאו מוצריי צרכנות שונים למדינות הנמצאות סביב היום השחור, כמו טורקיה ורוסיה, ומכוניות אסייתיות למדינות אירופה, אומר מארק פייג', יו"ר חברת הספנות הבריטית דרוארי. ארצות הברית, צרכנית האנרגיה המובילה בעולם, ייבאה בשנה שעברה כמות שיא של 738 מיליארד פיט מעוקב של גז טבעי. המשלוח עבר מקטר דרך תעלת סואץ. וכמובן שעליית מחירי הדלק המריצה ספנים לבחור בנמל סואץ שמקצר את הדרך משמעותית.


אולם העברת משאות דרך הים הבלטי פגעה בכלכלה המצרית. בשל החשש של מדינות הים הבלטי ממיתון, ירדו מחירי ההובלה דרך הים הבלטי לשפל של חמש שנים. "הסחר הימי כבר החל לסבול ממיתון ומירידת מחירים דרמטית", מספרת אמילי קומין, הדוברת של לשכת המסחר הימי בלונדון. "הירידה במחירי הסחורות והפחתת הביקוש לפחם וברזל בסין מובילות לירידה במחירי התעבורה הימית. כמובן שגם תעלת סואץ תסבול מכך".