סעודיה, מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות ניתקו הבוקר את רוב הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים עם קטאר – בצעד ענישה חסר תקדים – בעקבות קשריה עם אירן וקבוצות אסלאמיות אחרות באזור.

מחיר הנפט זינק במהלך המסחר עד 1.6%, לאחר ההודעה כי ארבע המדינות, שאליהן הצטרפה גם תימן, ישעו את הכניסה לקטאר דרך האוויר והים. סעודיה – שלה הגבול היבשתי היחיד של קטאר – הודיעה כי תסגור את המעברים היבשתיים לאמירות, צעד שעלול לשבש קשות את היבוא למדינה. מדד בורסת קטאר צנח ב-7.2%. אחר הצהריים נודע כי סעודיה סגרה את משרדי אל ג'זירה במדינה - צעד משמעותי ראשון במסגרת ניתוק הקשרים.

האמירות הקטנה, שפונה למפרץ הפרסי, משתרעת על שטח של 11.5 אלף קמ"ר בלבד (לצורך השוואה, שטחה של ישראל הוא כ-20.7 אלף קמ"ר), וחיים בה כ-2.3 מיליון איש. קטאר היא אחת המדינות העשירות בעולם, עם תמ"ג לנפש (במונחי שווי כח קנייה) של 137 אלף דולר; קטאר היא יצרנית הגז הטבעי הגדולה בעולם וברשותה אחת מקרנות ההשקעה הממשלתיות הגדולות בעולם, עם הון של 335 מיליארד דולר.

שוק וואקיף בדוחא קטאר (צילום: Gettyimages IL)
שוק וואקיף בדוחא | צילום: Gettyimages IL

קטאר מפורסמת בעולם בעקבות רשת הטלוויזיה הבינלאומית שלה, אל ג'זירה; בחברת התעופה שלה קטאר איירווייס, שנחשבת אחת המובילות בעולם; ובעקבות זכייתה השנויה במחלוקת כמארחת המונדיאל ב-2022. קטאר איירווייז היתה בעבר נותנת החסות לאחת מקבוצות הכדורגל הידועות בעולם, ברצלונה, שספגה אש בעקבות החתימה על עסקת החסות. בדוחא, בירת קטאר, נמצאות נציגויות של חברות בינלאומיות, שיצטרכו לבחון כעת את ההשלכות של ההצהרה על העסקים במדינה.

סעודיה והקואליציה שלה שאבו ככל הנראה עידוד מביקורו של דונלד טראמפ בממלכה בחודש שעבר, שבמהלכו החליטו הצדדים כי יחתמו על עסקות נשק שיגיעו לסכומים של מאות מיליארדי דולרים. הביקור חיזק את מעמדה של סעודיה, והבהיר את עמדתו השלילית של הנשיא טראמפ לגבי אירן. ההסלמה באזור לא צפויה לפגוע ביצוא הנפט של מדינות המפרץ, אבל השלכותיה על קטאר עשויות להיות מרחיקות לכת, ואולי להוות בעיה נוספת עבור הנשיא האמריקאי, שלא צפה את הצעד הדרמטי.

"יהיו השלכות על תושבי האזור, מבקריו ועל אנשי עסקים", אמר לבלומברג טארק פדלאללה, מנכ"ל נומורה ניהול נכסים במזרח התיכון. "אבל מאחר שמדובר בצעד בלתי צפוי, קשה לאמוד את ההשפעות שלו כרגע".

אתיחאד איירווייז, חברת התעופה של אבו דאבי שנמצאת בבעלות המדינה, הודיעה כי תעצור את כל הטיסות מדוחא החל מיום שלישי בבוקר. לחברה ארבע טיסות יומיות שיוצאות מבירת קטאר. חברות תעופה אחרות צפויות ללכת בעקבותיה.

עובד זר באתר בנייה בקטאר (צילום: Sean Gallup, GettyImages IL)
עובד זר באתר בנייה בקטאר | צילום: Sean Gallup, GettyImages IL

סעודיה, מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות סגרו את השמים שלהם לטיסות של קטאר איירווייז, שתהיה כנראה המפסידה הגדולה ביותר מהצעד, מבין החברות התעופה. בין השאר יימנע ממנה לטוס למקומות כמו אבו דאבי, ריאד או קהיר, והיא גם תיאלץ עכשיו למצוא נתיבי אוויר חלופיים שעלולים להפוך את הטיסות שלה לארוכות יותר – וליקרות יותר.

"אם טיסה לאירופה שארכה עד היום שש שעות תהפוך לטיסה של שמונה שעות, החברה תהיה פחות אטרקטיבית לנוסעים", אמר ל-BBC גאנם נוסייבה, מנהל בחברת הייעוץ קורנרסטון גלובל.

אחת הבעיות שקטאר תתמודד עמן בעקבות ניתוק הקשרים היא ביטחון תזונתי, כך העריך ה-BBC. מדי יום נכנסות לקטאר דרך הגבול היבשתי עם סעודיה מאות משאיות שנושאות בעיקר מוצרי מזון. כ-40% מהמזון של קטאר מגיע בדרך זו. כאשר מעבר הגבול ייסגר, קטאר תצטרך לארגן מחדש את יבוא המזון. זה עלול לקחת זמן, ולגרום באופן מיידי להתייקרות המזון במדינה.

סגירתו של מעבר הגבול ישפיע מאוד גם על עניי קטאר, שנוהגים לנסוע לסעודיה כדי לרכוש מזון במחירים נמוכים.

קטארים חוגגים את אירוח המונדיאל ב-2022 (צילום: ap)
קטארים חוגגים את אירוח המונדיאל ב-2022 | צילום: ap

גם תחום הבנייה בקטאר צפוי לספוג זעזוע: האמירות נמצאת בבולמוס בנייה, ובימים אלה מוקמים בה שמונה אצטדיונים לקראת המונדיאל, נמל חדש, מתחם רפואי ורכבת תחתית. חומרי גלם חשובים, כמו בטון ופלדה, מגיעים גם הם מסעודיה. סגירת הגבול עלולה להקפיץ מחיריהם, ולשבש את לוחות הזמנים המתוכננים עד 2022. חשדות בדבר שחיתות בקבלת ההחלטה לארח את המשחקים העיבו גם הם על הנסיכות.

דבר נוסף שעלול לשבש את לוח הזמנים הוא מחסור בעובדים. לאזרחי המדינות שניתקו את הקשרים עם קטאר יש 14 יום לעזוב את האמירות. לפי דו"ח של חברת הייעוץ Priya DSouza  שפורסם בפברואר, בקטאר חיים 200 אלף מצרים, רובם עובדים בבנייה, בהנדסה וברפואה.

קטאר, שרשמה במשך שנים עלייה עקבית בצמיחה הכלכלית, התחילה להראות בשנים האחרונות סימני האטה: ב-2014 צמח התמ"ג שלה ב-4%; ב-2015 צמחה הכלכלה ב-3.7%; וב-2016, לפי הערכות, התרחבה הכלכלה ב-2.6% בלבד.

ב-2016 הגיע היצוא של קטאר לכ-65 מיליארד דולר. המדינה ייצאה בעיקר גז טבעי נוזלי ומוצרי נפט; שנה קודם לכן היתה יפן היעד העיקרי ליצוא של קטאר, אליה הגיעה כ-25% ממנו. היבוא של המדינה הסתכם ב-34 מיליארד דולר ב-2016, בעיקר מסין (ב-12% מהיבוא) ומארה"ב  (כ-11%).

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:
מאות ישראלים נפלו בפח: הודעת הספאם שמודיעה על זכייה ב"כרטיסי טיסה חינם" מאל על
הצרות של שרונה: השוכרים נוטשים - הרווח נפל ב-70%