הממשל האמריקאי  טוען כי האשרה ניתנת בקלות רבה מדי, רק כדי להביא כוח עבודה זול יותר מחו"ל. מה גובה השכר שמשולם כיום לעובדים זרים בתחומי התכנות בארה"ב?

החוק האמריקאי קובע כי השכר שישולם למומחה זר לא יפחת מ"השכר הנוהג" כלומר השכר אותו נהוג  לשלם למומחה מקומי באותו תפקיד  ובאותו באזור. כך למשל, מומחה הודי שיועסק כמתכנת בניו יורק ירוויח 5,000-6,000 דולר לחודש בעוד מקבילו שעובד בטקסס ירוויח רק כ-4,000  דולר לחודש. נכון להיום טרם פורסמו הוראות קונקרטיות בנוגע להעלאת גובה השכר שישולם אך הממשל יכול למשל לקבוע כי מעתה והלאה השכר המינימאלי שישולם למומחה זר יהיה גבוה באחוז מסוים מהשכר שישולם למומחה מקומי. בכך יוריד הממשל את כדאיות העסקה של מומחה זר אשר כבר סובלת מזמן ארוך בין מועד הצעת העבודה למועד תחילת העבודה בפועל.

אחד מהשינויים האפשריים הוא ייקור משמעותי של כלל האגרות הנדרשות להגשת בקשה עבור עובד זר, כדי לגרום לחברות להוציא כסף רק על עובדים יקרים. מה הסכום שמשלמות כיום החברות עבור דמי הבקשה?

גובה האגרה שמשולמת כיום בגין דמי הגשת בקשה עבור האשרה עומד בממוצע על מעל  3,000 דולר. לכאורה, אף אם הסכום יועלה ב 1,000 או 2,000 דולר, מדובר על מכה קטנה בכנף עבור החברות, אולם היות ושיעור ניכר מהמומחים נשלחים לארה"ב על ידי חברות הודיות ששולחות אלפי עובדים כל אחת  ולעיתים גם עשרות אלפים, מדובר על תשלום נוסף בגובה של מיליוני דולרים. סביר להניח כי ככל שאכן הממשל יבחר לייקר את האשרה, צפויות החברות לגלגל את הסכום הנוסף שיידרשו לשלם על גבי מזמינות העבודה.

טראמפ אמר כי "נכון לעכשיו, הוויזות ניתנות בצורה אקראית לחלוטין וזו טעות. במקום זה, הן צריכות להינתן למועמדים הכי מוכשרים ואסור שייעשה בהן שימוש כדי להחליף עובדים אמריקאים". כיצד עובד כיום מנגנון קבלת האשרה?

מידי שנה מוגשות בין 180-200 אלף בקשות, כאשר שיעור ניכר מהן מוגש על ידי חברות ענק הודיות. קיימת מכסה שנתית של 65 אלף אשרות שנתנות באמצעות הגרלה, בלא קשר לרמת המומחיות של העובד או למידת הוותק של או אף לייחודיות העיסוק שלו. די שהעובד יוכיח כי הוא בעל השכלה רלוונטית בתחום על מנת שיוכל לעמוד בתנאי הסף. לפיכך, לרשות הממשל עומדת האפשרות לשנות את תנאי הקבלה ולקבוע כי מינימום של שנות וותק או לחייב את החברה להוכיח כי  נחיצות העובד הזר נובעת ממומחיות וניסיון יחודיים כך  שהוא מחזיק בידע שאינו נמצא אצל מומחה מקומי.


טראמפ מנסה בשורה התחתונה להקשות ככל שניתן על הבאת  מומחה זר כך שלחברה האמרקאית ישתלם הרבה יותר להעסיק עובד מקומי. באילו עוד דרכים יכול הממשל להקשות על החברות הזרות?

כיום, ההגרלה נערכת באחד באפריל וכעבור חצי שנה, העובד יכול להתחיל לעבוד בארה"ב. הממשל האמריקאי יכול בנוסף להעלאת האגרות ודרישות המומחיות גם להאריך משמעותית את משך הזמן עד לתחילת העבודה  ובכך להשאיר יותר עובדים "תלויים באוויר" ללא ידיעה האם הם אכן ישלחו בסופו של דבר לארה"ב – מהלך אשר צפוי לגרום לרבים מהם לוותר על הצעת העבודה ולקבל עבודה במקום מושבם. לחילופין או בנוסף לכך, הממשל יכול לקבוע תקרה מכח העבודה של החברה להעסקת מומחים זרים, בין אם תקרה כמותית או באחוזים.

האם לחברות ההייטק בישראל יש סיבה להיות בלחץ? כיצד הן תושפענה משינוי גישת הממשל האמריקאי?

מבחינת עובדי ההייטק הישראלי – זו עשויה להיות דווקא בשורה טובה, שכן החברות בישראל שולחות בדרך כלל עובדים בודדים בעלי ידע או ניסיון נדרשים או בעלי רקע יחודיים. לכן העלאת עלות הרילוקיישן על ידי יקור האגרות, או העלאת השכר, אכן יכבידו אך לא עד כדי ביטול הרילוקיישן. אם מספר המבקשים יקטן, עד כדי ביטול הצורך בהגרלות, יכולה הוודאות של ההעסקה לאזן את העלות הנוספת.

כיצד תשפיע מדיניות טראמפ על המהלך של הנשיא אובמה להעניק לישראלים ויזת עסקים בתנאים משופרים? ( אשרת 2- 

אכן לאחרונה אישרה ממשלת ישראל את ההסכם ההדדי עם ארה"ב, במסגרתו תתאפשר כניסת ישראל לקבוצת המדינות הזכאיות לוויזה המיוחדת המאפשרת כניסה של ישראלים לעבודה בארה"ב ללא דרישה מהמבקש להראות כי ביצע בעבר סחר ממשי, או להוכיח ותק של שנה בעבודה.

הנשיא טראמפ לא מאמין בהשפעת האדם על ההתח (צילום: חדשות)
מנסה ליצור העדפה של עובדים מקומיים. טראמפ | צילום: חדשות

 

להערכתי הסיכוי לביטול אשרה זו  נמוך שכן מדובר על חוק שעבר בסנאט ובקונגרס של ארה"ב כבר בשנת 2012 ואושר בחתימת הנשיא,  ולא על ידי צו נשיאותי. על מנת לבטל זאת נדרש לבצע מהלך בקונגרס. כמו כן, על פי מחקרים שנעשו בארה"ב גורם ענף ההייטק הישראלי לייצור מקומות עבודה בארה"ב בהיקפים משמעותיים,  והעובדה הזו לא נסתרת מעיניו של הנשיא.

טראמפ הודיע כי הוא מעוניין להשקיע מאות מליארדים בתחום התשתיות והתחבורה. האם החברות בישראל צפויות להנות מכך?

ישנן חברות ישראליות רבות שעוסקות בתחום פיתוח מערכות טכנולוגיות לשימושים תחבורתיים. למעשה, רק לאחרונה התבטאה בכירה במגזר העסקי בארה"ב ואמרה כי הנשיא מגלה עניין רב באימוץ חדשנות בתחומים רלוונטיים לענף. לפיכך, בהחלט צפוי  כי חברות וקרנות בישראל יוכלו לנצל את תעדוף ההשקעות בארה"ב, על ידי גיום הון, ביצוע משותף של פרויקטים וכו'.

עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים, יו"ר ועדת האשרות בלשכת המסחר ישראל ארה"ב, שותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו