וושינגטון (צילום: Joel Carillet, Istock)
הבכירים יגיעו באוטובוסים ורכבות. הקונגרס | צילום: Joel Carillet, Istock

הם יגיעו מקרוב ומרחוק - מקליפורניה וממנהטן - אך הטיטאנים הפיננסיים שיבואו ביום ד' השבוע לוושינגטון לשימוע קשה בקונגרס, ישאירו את המטוסים הפרטיים בהאנגרים שלהם.

אחרי שהפכו ל"מצורעים" המושמצים ביותר של החברה האמריקנית בגלל אורח החיים הנהנתני שלהם, כאשר משלם המסים מממן את חילוץ המוסדות שהם מנהלים, הבכירים הללו, שכונו בעבר "אדוני היקום", מעדיפים כעת לחוות מיד ראשונה את ההתפוררות של תשתיות התחבורה בארה"ב.

עומדים בתור עם כולם

כל השמות הגדולים שאמורים להופיע בפני ועדת השירותים הפיננסיים בבית הנבחרים בעוד שלושה ימים יגיעו לוושינגטון הבירה ברכבת או בטיסות מסחריות רגילות. נוסעים מרוטי-עצבים שיעמדו בתורים בנמל התעופה לה-גווארדיה בניו יורק ביום ג' בלילה או ביום ד' בבוקר לא צריכים להיות מופתעים אם הם יראו לצידם טיפוסים כמו לויד בלנקפיין מגולדמן זאקס, או ג'ון מק, הבוס של מורגן סטנלי .

גם מנכ"ל סיטיגרופ , ויקרם פנדיט, צפוי להיות אחד הנוסעים, אחרי שמשרד האוצר מתח ביקורת חריפה על סיטי בגלל החלטתו לשלם 50 מיליון דולר תמורת מטוס פרטי חדש לבנק, החלטה שנגנזה בינתיים. לאף אחד בסיטי אין מצב רוח לנסיעות בזבזניות שירגיזו עוד יותר את ציבור משלמי המסים.

גם מקורביו של ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס , מסרו כי הוא יגיע לשימוע ב"תחבורה ציבורית". הם לא ציינו באיזה אמצעי תחבורה. אפילו ג'וזף סטאמפ, מנכ"ל בנק וולס פארגו מסן פרנסיסקו, צפוי לעמוד בתור לבדיקות הביטחוניות כאחד האדם לפני שיעלה על טיסתו המסחרית הארוכה.

מומחי הספינים של הבנקים טוענים שטיסות מסחריות הן במקרים רבים הברירה המועדפת על מנכ"ליהם בניו יורק, בגלל התדירות הגבוהה של הטיסות מניו יורק לוושינגטון.

מוכר שלושה מטוסים ומסוק

קן לואיס, מנכ"ל בנק אוף אמריקה , שמנסה כעת למכור שלושה מטוסים ומסוק אחד של הבנק שהוא קיבל כשלל מהשתלטותו על בנק ההשקעות מריל לינץ' , יעשה את הדרך בת 640 הקילומטרים משרלוט בצפון-קרוליינה לוושינגטון ברכבת, יחד עם הנוסעים הרגילים.

החלטתו של המאיון העליון של האלפיון העליון בארה"ב להדק את החגורות, או לכל הפחות להדק את חגורות המושבים, באה לאחר שהנשיא ברק אובמה כינה את ההחלטה של הבנקים לחלק בונוסים של 18 מיליארד דולר בעיצומו של המשבר הפיננסי הגדול ביותר זה עשרות שנים, "חרפה".

בימים אלה, שבהם בעלי מניות, עובדים ולקוחות מלקקים את פצעיהם, ופוליטיקאים עדיין רותחים על חוצפתם של ראשי יצרניות הרכב להופיע לשימוע הראשון בקונגרס בטיסות במטוסים פרטיים, לוול סטריט חודרת ההכרה שלפי שעה, זול זה יפה.

הבונוסים של הבנקאים - שאלות ותשובות

בארה"ב ובאירופה, הזעם הציבורי על גודל הבונוסים שמקבלים הבנקים הגיע לנקודת רתיחה. התוכנית של ממשל אובמה לקבוע תקרה של חצי מיליון דולר בשנה לשכר הבסיס בבנקים האמריקניים שמקבלים סיוע גדול מכספי משלם המסים מעודדת ממשלות נוספות לשקול צעדים דומים.

למרות הפסדי העתק שלהם, רבים מהבנקים המובילים בעולם, ביניהם כאלו שקיבלו עזרה ממשלתית, עדיין מתכננים בשבועות הקרובים לחלק בונוסים לעובדיהם המצטיינים, אם כי ברמה מופחתת.

איך התפתחה המחלוקת על הבונוסים?
הנשיא אובמה הציב אותם בשבוע שעבר באור הזרקורים כאשר הוא הגדיר את הבונוסים בסך 18 מיליארד דולר שחולקו בוול סטריט לשנת 2008 כ"חרפה".

כאשר הבנקים האירופיים נערכים לדיווחים על תוצאותיהם השנתיות בחורף הקרוב, ההתמקדות עוברת אל המוסדות הללו, שחלק מהם קיבל סיוע ממשלתי משמעותי. בממשלות באירופה תוהים כמה הם מתכוונים לשלם בונוסים לעובדיהם.

האם יש הצדקה כלשהי לתשלומים הללו?
הבונוסים נוטים להיות קשורים לרמת הרווח שמניב בנקאי או סוחר. עליית תפקידם של הנגזרים הפיננסיים יצרה מלחמה על טאלנטים בקרב הקבוצה המצומצמת של סוחרים שהם בעלי הכישורים והניסיון לבנות מכשירים מורכבים יותר ויותר.

מחנק האשראי הראה שחלק גדול מהרווחים שנבעו מהמכשירים המורכבים הללו היה אשליה. למרות המשבר, פעילויות כמו מסחר במט"ח המשיכו להיות רווחיות מאוד. עובדים בתחומים כאלו יכולים לצפות להשתתפות ברווחים שהם הניבו.

באיזו מידה גרמו הבונוסים למשבר הבנקאי הנוכחי?
הליקוי העיקרי בתרבות הבונוסים הקיימת הוא, שהבנקאים והסוחרים שותפים לחלק מהרווחים שהם הניבו, אך הם לא משתתפים בהפסדים. מצב א-סימטרי זה עודד נטילה מופרזת של סיכונים בוול סטריט ובסיטי של לונדון, יחד עם התחרות העזה על הטאלנטים.

עם זאת, התגמול של רוב הבנקאים היה קשור למניות של המוסדות שבהם הם עובדים. להם היה תמריץ להימנע מפעולות שעלולות להביא לקריסת המוסדות שמעסיקים אותם. העובדה שהם לא יכלו לעשות זאת, אומרת שהבונוסים לא היו הסיבה היחידה למשבר.

מזוודת דולרים (צילום: Kenneth C. Zirkel, Istock)
הבעיה עם שיטת הבונוסים: הבנקים שותפים רק לרווחים, לא להפסדים | צילום: Kenneth C. Zirkel, Istock
איך פועלת שיטת הבונוסים?
הבנקאים והסוחרים מקבלים בדרך כלל אחוז מסוים מהתגמול שלהם בשכר חודשי ובבונוס מיוחד, שמחולק פעם בשנה. ככל שהעובד בכיר יותר, היחס בין הבונוס לשכר גבוה יותר, כמו גם היחס בין ערך המניות החסומות שהוא מקבל ביחס לשכר הבסיס. בנקי ההשקעות הגדולים ביותר משלמים בממוצע מחצית מהכנסותיהם כתגמול לעובדים.

מדוע בנקאי ההשקעות מתוגמלים באופן שונה מרוב העובדים האחרים?
בנקאי השקעות עובדים שעות ארוכות תחת לחץ גדול, ומקבלים תגמול לפי העסקים שהם מביאים לפירמה. אפשר לפטרם בכל רגע, אם הם לא משיגים ביצועים טובים. במובן זה הם דומים לאנשי מכירות בכירים, שמרוויחים עמלה על כל מכירה או מסחר שהם מבצעים. הסיבה שהם משתכרים כך היא שההכנסות קשורות ישירות לביצועים שלהם.

האם הבנקים והממשלה יכולים, ואולי צריכים, להפסיק את הבונוסים?
ממשלות יכולות אמנם להגביל את התגמול של בכירים בבנקים שמקבלים מימון ממשלתי, אך הן ניצבות בפני מגבלות משפטיות ומעשיות אם הן רוצות להטיל איסור כולל על בונוסים.

לכמה עובדים יש חוזים אישיים שיהיה קשה להפר. ממשלות צריכות גם להביא בחשבון את הסיכון שהבנקים שבשליטתן יאבדו את הטאלנטים שלהם כאשר השוק יתאושש.

האם הבונוסים לבנקאים יתבטלו בהדרגה בסופו של דבר?
בשוק חופשי של טאלנטים, נראה לא סביר שתשלום שקשור לביצועים יחלוף מהעולם לחלוטין. במקום להתבטל, הבונוסים צפויים לעבור שינוי. הבנק השווייצרי UBS, למשל, בחר בדרך חדשה לתשלום בונוסים: הוא מבטיח לדרוש אותם חזרה אם בעתיד יירשמו הפסדים.