ברנרד מיידוף (צילום: רויטרס)
מיידוף. כנראה הצית להבה אנטישמית חדשה | צילום: רויטרס

יהדותו של ברנרד מיידוף קיבלה חשיפה תקשורתית משמעותית בשבועות שקדמו למעצרו ולמשפטו. בגלל סמיכות הזמנים של נפילת מיידוף לקריסה הפיננסית הגדולה בארה"ב ולביקורת הציבורית הגואה על פיננסרים תאבי בצע, הובעו חששות, בקהילה היהודית ומחוצה לה, שמיידוף הצית להבה אנטישמית חדשה.
האם החששות היו מוצדקים? סקר חדש, שערכו שני אקדמאים, עונה על השאלה בחיוב. השורה התחתונה שלו: קרוב ל-40% מהאמריקנים מטילים על "היהודים" מידה מסוימת של אחריות למשבר הפיננסי הנוכחי.

הסקר, שמתפרסם בגיליון מאי/יוני של ביטאון ההגות בוסטון ריוויו (www.bostonreview.net), נערך ע"י ניל מאלהורטה, מרצה בבית-הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד, ויותם מרגלית, מרצה למדע המדינה באוניברסיטת קולומביה. השאלות על "אחריות היהודים" היו חלק מסקר גדול יותר, שבדק נושאים אחרים, במדגם בן 2768 מבוגרים בארה"ב.

כדי לקבוע קיום קשר בין דעות אנטישמיות לבין ההידרדרות הפיננסית, הוצגה לנדגמים השאלה הבאה: "באיזו מידה אשמים היהודים במשבר הפיננסי?" הנדגמים יכלו לבחור באחת מחמש אופציות: במידה רבה מאוד, במידה רבה, במידה בינונית, במידה מעטה, בכלל לא. התוצאה המדהימה היתה, ש-24.6% מהנשאלים השיבו ש"היהודים", כקבוצה, אחראים למשבר במידה בינונית, במידה רבה או במידה רבה מאוד. 38.4% מהנשאלים מייחסים ל"יהודים" אחריות מסוימת למשבר, נתון שכולל את אלה שבחרו באחת מארבע האופציות הראשונות.

נתון מענין אחר: נשאלים שזיהו עצמם כדמוקרטים נטו להאשים את היהודים באחריות לקריסה יותר מאשר רפובליקנים. רק 18.4% מהנשאלים הרפובליקנים ייחסו ל"יהודים" לפחות אחריות במידה בינונית למשבר, בהשוואה ל-32% מהדמוקרטים. עורכי הסקר קובעים, כי הבדל כזה משמעותי מבחינה סטטיסטית.

הם מציינים, כי נטיית הדמוקרטים להאשים את היהודים מפתיעה מפני שדמוקרטים, המאופיינים בהשקפות ליברליות, נחשבים סובלנים יותר. נוסף לכך, יהודים הם אחד מגושי המצביעים החשובים בקואליציה האלקטוראלית של המפלגה הדמוקרטית.

הסקר מצא עוד, שיש קורלציה בין רמת החינוך לבין אנטישמיות. בקרב נשאלים בעלי תואר ראשון לפחות, רק 18.3% האשימו את היהודים באחריות בינונית, רבה או רבה מאוד למשבר, בהשוואה ל-27.3% בקרב נשאלים מחוסרי תואר אקדמאי.

עורכי הסקר ביקשו לבדוק גם באיזו מידה משפיעות דעות אנטישמיות על חשיבת הנדגמים לגבי פתרונות אפשריים למשבר. לפני שלוש קבוצות של נדגמים בסקר ארצי אחר הוצגו שלוש גרסאות כמעט זהות של משפט אחד, שכאילו נלקח מדיווח עיתונאי. לקבוצה הראשונה נאמר, שמיידוף הוא "משקיע אמריקני", שתרם ל"מוסדות חינוך". לקבוצה השניה נאמר, שמיידוף הוא "משקיע יהודי אמריקני" שתרם ל"מוסדות חינוך". בטקסט שהוצג לקבוצה השלישית נאמר, שמיידוף הוא "משקיע אמריקני" שתרם ל"מוסדות חינוך יהודיים". במילים אחרות: לקבצה הראשונה לא נמסר שום מידע על יהדותו של מיידוף. לקבוצה השניה נאמר במפורש שמיידוף הוא יהודי ואילו הקבוצה השלישית נרמזה שלמיידוף יש קשרים יהודיים.

בשאלת ההמשך, התבקשו שלוש הקבוצות להביע דעה על מתן הנחות במס לעסקים גדולים כדי לאפשר להם ליצור מקומות עבודה חדשים.

התגובות של חברי שלוש הקבוצות מאלפות ומטרידות, מציינים עורכי הסקר. נשאלים שקיבלו מידע מפורש על יהדותו של מיידוף התנגדו למתן הנחות מס לעסקים גדולים בשיעור גבוה בהרבה מנשאלים שלא היו מודעים ליהדותו. ההתנגדות עולה כל שעולה רמת המודעות: בקרב אלה שלא ידעו על יהדות מיידוף, רק 10% התנגדו למתן הטבות במס לעסקים. בקרב אלה שנרמזו על כך, הגיע שיעור המתנגדים להטבות המס ל-14%. בקרב אלה שקיבלו מידע מפורש על כך שמיידוף הוא יהודי, התנגדו 17% למתן ההטבות.

העמדות השליליות כלפי יהודים, שעליהן מדווח הסקר מסוכנות לא רק כשלעצמן, אלא יש להן גם השלכה על סוגיות של מדיניות לאומית", כותבים עורכי הסקר. אמצעי תקשורת חייבים לזכור זאת כאשר הם מסקרים שערוריות פיננסיות, כמו פרשת ההנאות של מיידוף. ברוב המקרים, לרקע הדתי והאתני של הנפשות הפועלות אין שום קשר לאירוע המסוקר עצמו, ולכן צריכה המדיה להימנע מפרסומים כאלה, בין אם באופן מפורש או ברמז.