על רקע המהפכה המשפטית והמחאות שבאו בעקבותיה, מנהלי הבנקים הגדולים הזהירו את ראש הממשלה ממשיכת פיקדונות והעברת כספים מישראל. עד כמה התופעה הזו אכן רווחת, והאם מדובר בהחלטה רציונלית או היסטרית?
"זו לא החלטה שמקבלים ברגע אחד. אם יש משהו שראינו עד היום זה שהשקל הוא מטבע שמתפקד יותר טוב ממטבעות אחרים רבים. אבל ברגע שראיתי שהממשלה מתחילה לפזר כסף כאילו אין מחר ורוצה לשנות את מערכת המשפט, המוסד היחיד שאמור לחסום אותם אם הם חורגים מהתקציב, היה לי ברור שיגיע המועד שדירוג האשראי של ישראל ירד", מספר רועי טוויטו (42), הד האנטר וכלכלן בהשכלתו, שהחליט לאחרונה למשוך את הכספים שלו מישראל ולהעביר אותם לחשבון בנק באנגליה.
את ההחלטה הוא קיבל בעקבות הפגישה של מנהלי הבנקים עם ראש הממשלה בסוף השבוע האחרון. "הם לא באו לארוחת ערב או לשתות כוס קפה, הם באו להזהיר אותו כי הם רואים שמשקיעים גדולים מזיזים את הכסף, אחרת לא היו אומרים כלום. הם בנקים, הם רוצים לעשות כסף וזו העבודה שלהם. אם הבנקים בסכנה – כולנו בסכנה", אומר טוויטו.
לדבריו, ההחלטה לא הייתה פזיזה. "זה לא החלטה שנובעת מכך שראיתי עדר ושכולם רצים למשוך כספים. זה הגיע מהסתכלות קדימה - התחזית היא שאין לישראל יכולת לתפקד טוב בתנאים כאלו", הוא אומר. "בן אדם אחד אולי יכול להיות היסטרי אבל כשכלכלנים בכירים וחברות הייטק בעצמן אומרות זאת, זה כבר אחרת. אני לא היחיד ויש לי עוד חברים שהעבירו כספים. יש הרבה אנשים שלא ישנים בשקט בלילה".
"כולם ירגישו את הורדת דירוג האשראי"
איתי זגורי, בן 26 מתל אביב, התחיל למשוך את הכסף שלו מהחשבונות כבר לפני חצי שנה. עכשיו הוא מגביר את הקצב. את ניירות הערך והכסף שהפקיד בבנק ישראלי הוא העביר לברוקר אמריקאי, ואת השקל המיר לדולר.
"לצערי הממשלה הנוכחית מרגישה כמו פתיח לקראת מה שיהיה פה בעתיד. ממשלה קיצונית, דתית וחשוכה שמעבירה כסף מאנשים עובדים לאנשים שלא עובדים מבחירה. אי אפשר לקיים כלכלת עולם ראשון כשמגזרים שלמים מתומרצים לזנוח, לא לרכוש השכלה בסיסית ולא לעבוד. אם חשבנו שתהליך ההידרדרות ייקח שנים רבות, התוכניות להרוס את בית המשפט תוך חודשים ספורים הבהירו שזה קרוב יותר", הוא אומר.
לא רק משקיעים "צעירים" מושכים את הכספים, אלא גם משקיעים ותיקים שראו משבר או שניים בחיי המדינה. עבור רונן (שם בדוי), סוחר אופציות ומניות מקצועי, זו הפעם הראשונה מזה 30 שנה שהוא לא מחזיק באף מניה בישראל. "בתקופת חומת מגן קניתי אג"ח של ישראל והתשואה קפצה וקניתי גם במשבר ב-2008. תמיד ניצלתי כל משבר וכל מבצע ובזמן ששווקים ירדו קניתי מניות ישראליות. עכשיו, זו הפעם הראשונה שאני לא מחזיק במניות בישראל", הוא משתף.
למה דווקא עכשיו הוא בחר למשוך? "פרמיית הסיכון של ישראל עלתה בצורה דרסטית. ברגע שהממשלה נבחרה הבנתי שהם הולכים לשנות את התקציב בצורה חריגה והבנתי שהם לא יעמדו במסגרת התקציב ויפרצו את יעד הגירעון. אנחנו הולכים לקטסטרופה. לכל זאת הצטרפה המהפכה המשפטית של לוין. בעבור אנשים שמנהלים כספים זה מטריד מאוד, כי זכות הקניין נפגעת ולא יהיה בית משפט לפנות אליו".
הוא מסביר שגם אם המצב הכלכלי של ישראל יציב מזה שנים, לא לעולם חוסן: "אנשים אומרים שהמצב שלנו מצוין ונהדר, אבל זה לא עובד ככה. לא צריך שתפרוץ שרפה בבניין - מספיק שמישהו יצעק 'שריפה' וכולם ירוצו במכה. רואה את זה כבר עכשיו בחוזי ביטוח במדינה שעלו משמעות כי פרמיית הסיכון עלתה. רואים את זה בשער שקל דולר כשהדולר עולה ואנשים לוקחים חסכונות בשקלים וקונים דולרים".
רונן מכר את רוב האחזקות שלו בארץ עם פרסום תוצאות הבחירות, ולאחר הפרסום של תכנית לוין למערכת המשפט מכר הכל. "זו הפעם ראשונה בחיי שאני חושב שיש סכנה אמיתית לכסף של אנשים בישראל. אם הממשלה תלך עם התוכניות שלה עד הסוף אנחנו הולכים לקטסטרופה כלכלית שלא ראינו בחיים כי דירוג האשראי ירד וכולם ירגישו את זה מיידית: באוברדרפט, בתשלומי משכנתא, בלקיחת הלוואה לאוטו ועוד. אנחנו ניקלע למיתון מאוד עמוק. ברגע שאנשים מבינים ונופל המטבע, כולם עושים את הצעד במכה ואם אתה אחרון אתה נדפק. אי אפשר לעצור את זה".
חלק מהאנשים להם הוא מספר על הבחירה חושבים שהוא מגזים. "יש אנשים שבטוחים שאני פנטזיונר, שאני מגזים, שזה לא נכון, שנתניהו בשליטה וכו׳. הם לא יורדים לפרטי פרטים לגבי מה הפירוש האמיתי של המהפכה הזו", הוא אומר. וישנם גם אנשים רבים שפונים אליו כדי להתייעץ איך נכון למשוך את הכספים. מה הוא ממליץ? "אני ממליץ למכור את כל האחזקות בישראל, לפתוח חשבון בחו"ל ולפחות חלק מהכסף להעביר לשם עם כרטיס אשראי בינלאומי".
"קשה להאמין שהמדינה תלאים נכסים"
"כרגע זו רק ההתחלה ואנחנו לא רואים תופעה נרחבת או גדולה, אבל בסיטואציות מהסוג הזה התופעה יכולה להתרחב", אומרת ד"ר גלי אינגבר, מרצה בפקולטה למנהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל, "אם באמת יחששו בעקבות הרפורמה המשפטית מפגיעה בדמוקרטיה או פגיעה בעצמאות בית המשפט התופעה עלולה להיות מקיפה יותר, כי זה דבר שקיים גם במקומות אחרים בעולם שדברים כאלו קרו בהם בעבר".
האם זו החלטה רציונלית? "השאלה אם זה מעשה רציונלי תלויה במה זה נובע - מה הלך המחשבה של המשקיעים שרוצים להוציא את הכסף, מה מבהיל אותם, ואם המחשבה הזו נובעת מחשש שבעתיד לא תהיה להם הגנה משפטית בחילוקי דעות בינם לבין השלטון. קשה להאמין שהמדינה תלאים נכסים והשקעות, כי אנחנו מדינה שמעודדת הפרטות. אם זה החשש, אני לא חושבת שיש רציונל להוציא את הכסף. אם הסיבה היא כי הם חוששים מהרפורמה המשפטית, מפגיעה בדמוקרטיה, בעצמאות בית המשפט ובזכויות אזרח ואדם, יש רציונל מתוך מחשבה של אנשים ליברלים שחוששים שדברים אלו ייפגעו במדינות שבהם הם משקיעים. במצב כזה, קיים רציונל למשיכת הכסף".