בעוד המלחמה בדרום ובצפון ישראל נמשכת, המאבק הכלכלי רק מתחיל. משרד האוצר חשף אתמול (חמישי) כי 30 מיליארד שקלים כבר הוקצו לטובת הוצאות הלחימה. הגירעון צפוי להגיע לארבעה אחוזים, פי ארבעה מהתכנון שהוגדר בזמן אישור תקציב המדינה לפני חמישה חודשים. מתוך הסכום הזה, כ-20 מיליארד שקלים הועברו לצה"ל, חמישה מיליארד שקלים הוקצו לסיוע ממשלתי לגורמים אזרחיים – כולל פינוי תושבים, וכ-4.5 מיליארד שקלים הוקצו למתווה הפיצויים הראשון שהוצע על ידי האוצר וזכה לביקורות קשות. עלות המתווה החדש שעדיין לא אושר סופית, עשויה להגיע לשמונה מיליארד שקלים. בעלויות האלה לא נכללים אובדן הכנסות ממסים בשל הירידה בצריכה ובענפים שונים כמו ענף הבנייה.
סקירה כלכלית שערך מרכז מאקרו לכלכלה מדינית עבור לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (לה"ב), מעריכה שהעלות הכוללת של המלחמה תעמוד על כ-80 מיליארד שקלים, שהם כארבעה אחוזים מהתמ"ג. הגירעון צפוי לזנק ל-4.3% ב-2023 ול-5.7% ב-2024. הנתונים האלה רחוקים מאוד מתחזית בנק ישראל מיולי האחרון, שהעריך כי הגירעון יגיע ל-1.3% ב-2023 ול-1.5% ב-2024.
פעילות עסקית: חשש מהוצאה המונית לחל"ת
לצד הגידול העצום בהוצאות, ניכרת האטה משמעותית בפעילות העסקית בשל היעדרות עובדים. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי דיווחי מנהלים ב-1,680 חברות, חשף כי 37% מהעסקים בישראל הגיעו לכדי עצירה כמעט מוחלטת בפעילות העסקית. ב-24% מהעסקים נרשמה פגיעה מתונה בפעילות וכ-80% מכוח האדם טרום המלחמה עדיין מועסקים.
מתווה הפיצויים המתוקן לעסקים, שאושר ביום רביעי בממשלה ויובא לאישור הכנסת בתחילת השבוע, נתקל גם הוא בביקורת קשה. "זהו מתווה לא ראוי, שמחד מפצה אחוז חלקי מהנפגעים, אך מאידך מפקיר מאות אלפי עובדים שיישארו ללא שכר דווקא בתקופה קשה זו", נכתב בהודעה מטעם ארגון נשיאות המעסיקים והעסקים. "המתווה פגום מוסרית וכלכלית בכך שלא ימנע הוצאת עובדים לחל״ת, ואף עלול לעודד חל״ת בגלל מבנה כלכלי שגוי. נדרש פיצוי שכר גורף, כפי שהיה עד כה בכל סבב לחימה, ובטח בעת מלחמה של ממש וכן מודל חל״ת גמיש, שיאפשר לשמור על גמישות תעסוקתית תוך כדי שמירת הקשר בין המעסיקים לעובדים".
תעסוקה: כ-760 אלף שכירים מושבתים מעבודה
על פי נתונים שפרסם משרד העבודה, 46,004 עובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו מאז תחילת המלחמה (כ-70% יצאו לחל"ת). מלבדם, עובדים רבים לא נמצאים במקום העבודה שלהם בגלל סיבות שונות, כמו שירות במילואים או פינוי מביתם בעקבות המלחמה. בסה"כ, לפי הערכות משרד העבודה, כ-760 אלף איש מושבתים בשבוע זה.
צריכה: התאוששות קלה בפעילות בכרטיסי אשראי
בשבוע השלישי למלחמה נמשכה מגמת ההתאוששות בפעילות המשק, כך על פי חברת שב"א, המפתחת ומנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי. סך ההוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי הגיע בשבוע שעבר ל–7.512 מיליארד שקל, עלייה של 8.3% לעומת ההוצאות בשבוע השני של המלחמה.
הנהנים העיקריים מהעלייה בצריכה הם המכולות והסופרמרקטים, שחווים עלייה בפעילות על רקע החשש הציבורי מפני החרפה במצב הבטחוני. בנוסף, עד כה בתי ספר יסודיים פעלו רק בחלק מהערים ובמתכונת מצומצמת, כך שרוב בני המשפחה נמצאים בבתים לאורך רוב שעות היום ובכך מעלים את צריכת המזון הביתית על חשבון בתי קפה ומסעדות. מנגד, רכישות ספונטניות ורכישות פנאי פחתו באופן משמעותי בשל מצב הרוח הציבורי.
מסחר קמעונאי: אובדן הכנסות של כ-4.5 מיליארד שקל
לדברי תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBDi, "עם סיום של כשבועיים של לחימה, אנחנו מעריכים שאובדן ההכנסות במסחר הקמעונאי יסתכם בכ-4.5 מיליארדי שקלים. בין ענפי המסחר הקמעונאי שבהם חלה פגיעה משמעותית בפעילות ניתן לציין: אופנה והנעלה, רהיטים וכלי בית, מוצרי חשמל, ציוד משרדי ועוד.
נדל"ן: סכנת קריסה בשל מחסור חמור בכוח אדם
ענף הנדל"ן נכנס למלחמה במצב לא טוב מלכתחילה, עם ירידה של 40% במכירות וסימנים ראשונים לירידות במחירים בשל עליית הריבית והצמצום במשכנתאות חדשות. בדיקה מקיפה של התאחדות הקבלנים קבעה כי חלה ירידה של 85% בהיקפי הבנייה (לא רק מגורים) ועצירה כמעט מוחלטת במכירה של דירות חדשות. 75% מעובדי הענף בשגרה חסרים, בהם כ-84 אלף עובדים פלסטינים וכ-16 אלף עובדים זרים ש-6,000 מהם עזבו את ישראל מאז תחילת המלחמה. המשמעות היא שאתרי הבנייה משותקים ואין התחלות בנייה חדשות.
אף שהרשויות המקומיות נענו להוראת המדינה לפתוח אתרים שנסגרו בגלל חשש מנוכחות עובדים ערביים (גם אם הם אזרחי ישראל), רק אתרים שקרובים לטופס 4 – כלומר נמצאים בשלבים מתקדמים במיוחד – יכולים להתקדם ללא סיוע העובדים החסרים. ענפים משלימים שתלויים בענף, כמו קרמיקה, כלים סניטריים ומיזוג אוויר, סופגים אף הם פגיעה קשה בעקבות המשבר. מפעלים הקשורים לענף הבנייה (בטון, לבנים, ברזל ועוד), ובהם מועסקים כ-100 אלף עובדים, מדווחים על ירידה של 65% בהכנסות.
הקבלנים מזהירים שקריסה שלהם תביא לפגיעה ממשית בבנקים. היקף האשראי של ענף הבנייה עומד כיום על כ-667 מיליארד שקלים. "בקרוב נראה חברות שלא עומדות בהחזרים לבנקים כי הן יקרסו; כ-60%-70% מהענף הן חברות קטנות עם מחזור של עד 40 מיליון שקל בשנה, שעלולות להיסגר ראשונות. המדינה לא מפצה אותן ומסרבת להכניס את הקבלנים למתווה הפיצויים לעסקים", נמסר מההתאחדות.
עוד מציינים בהתאחדות, כי ענף הבנייה מייצר לממשלה הכנסות ישירות (עוד לפני מכירת הדירות) של כ-80 מיליארד שקל בשנה, בעיקר מרכישת קרקעות ומסי בנייה. ללא עסקאות חדשות צפויה המדינה לאבד תחום הכנסות משמעותי.
חקלאות: חשש ממחסור בגידולי חורף
חלק ניכר מהתוצרת החקלאית החקלאית בישראל מגיע מיישובי עוטף עזה, כך למשל 70% מהעגבניות ו-35% מתפוחי האדמה והגזרים מיוצרים באזור. החקלאים שלא נפגעו נעזרים במתנדבים בשל עזיבת העובדים הזרים, ומוכרים את התוצרת ישירות לצרכנים בעזרת גופים מתנדבים. הסיכון הבטחוני והוראות פיקוד העורף מקשות על החקלאים להגיע לשטחים של גידולי חורף כמו תפוחי אדמה וגזרים, וכן לזרוע גידולים חדשים. המשמעות עלולה להיות עליית מחירים בשל מחסור בירקות.
הייטק: סכנה לסגירת חברות
יותר מ-70 אלף מתוך כ-400 אלף עובדי ענף ההייטק בישראל גויסו למלחמה. דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות, שביצעה סקר בקרב החברות טוען כי "האטת תהליכי גיוסי הכספים וגיוס המילואים עקב המלחמה, מהווים אתגר למספר משמעותי של חברות הייטק. היה לנו חשוב לבצע 'בדיקת דופק' מקרוב של התעשייה והבנו מיידית שהממצאים מחייבים פעולה. הם מצביעים על מספר משמעותי של חברות הייטק עם אופק שרידות (Runway) קצר, שמצב המלחמה עיכב או עצר את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שקיימות חברות שעומדות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים".
בגלל החשיבות הגדולה של ענף ההייטק, שמהווה חלק מרכזי בכלכלה הישראלית, עלולות להיות לפגיעה השלכות על הכלכלה בכלל. עם זאת, בחברת D&B סבורים שלטווח הארוך הענף חסין למדי, בגלל שעיקר הלקוחות והפעילות שלו נמצאים בחו"ל. רוב החברות כבר מתורגלות בעבודה היברידית מאז משבר הקורונה, כך שהחברות גמישות להמשיך את פעילותן גם כשחלק מהעבודה נעשית מחוץ למשרד.
שוק ההון: אי ודאות בתלויה במשך ותוצאות המלחמה
לדברי עורך הדין אלעד רשטיק, שותף במחלקת חברות ציבוריות במשרד ברנע ג'פה לנדה, קיימת תנודתיות גדולה בשוק מאז תחילת המלחמה. בימים הראשונים נרשמו ירידות חדות בשערי המניות ועלייה בתשואות אגרות החוב ושער הדולר זינק לשיאים של שנים, אך מאז השוק תיקן את עצמו וקשה לצפות איך המשך הלחימה תשפיע עליו.
"הסלמה לאזורים נוספים עשויה להוסיף עוד פרמיית סיכון לשוק התנודתי שלנו, שגם ככה כלל פרמיית סיכון של המצב הפוליטי בישראל", מסביר רשטיק, "ראינו גם עצירה עד גדי בלימה בגיוסים חדשים," הוא מציין.
מה ישפיע על שוק ההון לרעה/לטובה?
"אין ספק שהסלמה במצב או התמשכותה של המלחמה ישפיעו לרעה על המשק בכלל ועל סקטור מסוימים בפרט. מנגד, בכלכלת מלחמה תמיד יהיו מי ש"ייהנו" מצמיחה ואולי מחברות אלה יגיעו בשורות טובות" (למשל, חברות מתחומי המזון ומוצרי צריכה בסיסיים אחרים, תעשיות בטחוניות וכד'. ר.מ.).
"היציאה מהמשבר תלויה בניהול תזרים המדינה באופן נכון, תוך הזרמת הכספים למקומות הנכונים כך שייתנו מענה לאזרחים והעסקים הזקוקים לכך, ובהתאם יסייעו בשימור הכלכלה ואולי הסטתה לקווים חיוביים. במקביל, גם אם הגופים המוסדיים ישכילו לבצע אלוקציה (פיזור) של ההשקעות שלהם לתוך השוק המקומי, כמו גם לאגרות החוב של המדינה - זה עשוי להשפיע לטובה על השוק.
מה הצפי לשוק לתקופה שלאחר המלחמה?
"גם כאן, תלוי עד כמה המלחמה תשפיע עליו ועל משך התקיימותה. מבלי להתייחס לעובדה שעוד לפני אוקטובר השחור, שוק ההון היה בפיגור ביחס לשווקים בעולם, נראה שמחכים לנו עוד ימים לא פשוטים. נכון שכל מקרה וכל אירוע הוא שונה, ובטח כשאנחנו עוד בעיצומו של האירוע, אבל בעבר באירועים הקשים כמו יום כיפור, שוק ההון המשיך להיות שלילי גם כשנה לאחר סיום המלחמה. לדעתי, כל עוד אנחנו נמצאים בסביבת ריבית גבוהה ואין ערובה לכך שהריבית לא תרד, אז אולי דווקא עכשיו זה זמן נכון להשקיע באפיקי החוב שיש לשוק ההון להציע לנו".