טורקיה החליטה היום (חמישי) על הפסקת הסחר עם ישראל מבלי להודיע על כך באופן רשמי. אז איך זה נראה בשטח? מה היקפי הסחר? ומהן התגובות בישראל? עושים סדר.

אין הודעה רשמית, אז איך זה נראה בשטח?

האירוע התחיל לצבור תאוצה בשעות הבוקר. לפתע התגלה כי סחורות לא מועמסות לספינות שמיועדות לצאת לנמלי חיפה ואשדוד. מנגד, ספינות שכבר יצאו מישראל והגיעו לנמלי טורקיה במטרה לפרוק את תכולתן, מצאו את עצמן בסיטואציה הזויה שבה בלתי אפשרי לפרוק את הסחורה.

מה היקפי הסחר בין המדינות?

במסגרת הסחר בין ישראל לבין טורקיה, את חלק הארי תופס היבוא, שירד בשנה החולפת מכ־5.7 מיליארד דולר ב־2022 לכ־4.6 מיליארד. בסך הכל, לפי הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה, הסחר בין שתי המדינות הסתכם ב־6.8 מיליארד דולר בשנת 2023, מתוכם 76% היו יבוא מטורקיה.

תמהיל היבוא, לפי נתוני המחלקה הכלכלית של איגוד לשכות המסחר, כלל מתכות (27%), מכונות וציוד חשמלי (13%), פלסטיק וגומי (9%), אבן, גבס, זכוכית ומלט (8%), כלי רחב וחלפים לרכב (7%) ומינרלים (5%). מנגד, תמהיל היצוא כלל מוצרים כימיים (44%), מתכות (14%), פלסטיק וגומי (13%), מכונות וציוד חשמלי (10%).

מבדיקת התאחדות התעשיינים, עולה כי טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל. ישראל פיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט, ששם היבוא הטורקי היווה בשנה שעברה 29% מכלל היבוא. בתחום מוצרי הפלסטיק והגומי, חלקם של הטורקים ביבוא מגיע לכ־11%, ובמוצרי טקסטיל, לכ־10%.

5 מוצרים בולטים שטורקיה תפסיק לייצא לישראל

  1. מלט
  2. צינורות מתכת
  3. מערבלי בטון
  4. דחפורים
  5. שיש

עד שמשרד המסחר הטורקי הודיע באפריל על מגבלת היצוא הראשונית על 54 פריטים, רובם לענף הבנייה, חלה דווקא מגמה חיובית בסחר בין המדינות. בחודש מרץ, למשל, הגיע היצוא הטורקי לישראל לשיא מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" (437 מיליון דולר), והיבוא אף לשיא של שנה שלמה (167 מיליון דולר), כך לפי הלשכה הטורקית לסטטיסטיקה. אולם, נראה כי התבוסה ההיסטורית של מפלגת הצדק והפיתוח, בהנהגת הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן, בבחירות המקומיות בסוף מרץ, הביאה לפאניקה - ולהחלטה כי מתיישרים עם הדרישות האנטי־ישראליות של בסיס המצביעים שלו.

מה התגובות בישראל?

שר החוץ ישראל כ"ץ תקף את נשיא טורקיה  ארדואן, וציין כי הוא שובר כלים וחוסם את הנמלים ליצוא ויבוא תוצרת לישראל. "כך נוהג דיקטטור שרומס את האינטרסים של העם הטורקי ואנשי העסקים ומתעלם מהסכמי סחר בינ"ל. הנחיתי את מנכ"ל משרדי לקיים דיון מיידי עם כל הגורמים הנוגעים בדבר בממשלה כדי לייצר אלטרנטיבות לסחר עם טורקיה, ברמת הייצור המקומי והיבוא ממדינות אחרות. לישראל כלכלה חזקה ומעז יצא מתוק. We Win, and They Lose ".

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, מסר: "מדובר בחדשות מצערות מאוד, לאורך השנים הקפידו במגזר העסקי בשתי המדינות שלא לערב יחסים כלכליים עם התפתחויות פוליטיות וחבל שהרשויות בטורקיה לא שומרות על מסורת זו. המפסידים העיקריים מהמהלך של ארדואן הם הסוחרים הטורקיים ולא מדינת ישראל. כלכלת ישראל מספיק חזקה בשביל למצוא חלופות ליבוא מטורקיה וכך נעשה גם אנחנו בלשכת המסחר, נסייע לכל חברי הלשכה שמקיימים קשרים מסחריים עם התעשייה הטורקית לאתר יעדי יבוא חדשים. כולנו תקווה שגם המשבר הזה יחלוף במהרה ונחזור לעשות עסקים עם המגזר העסקי בטורקיה, אנחנו למודי משברים מול ארדואן והממשל הטורקי, ובטוחים שגם זה יעבור".

שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים: "הזהרנו פעם אחר פעם. ישראל חייבת להיות עצמאית בייצור מזון טרי ואסור לה להיות תלויה במדינות אחרות. מדיניות האוצר, לצערנו, הייתה ועודנה לעודד יבוא, מה שלא הוריד מחירים אלא פגע בחקלאות. ייבוא העגבניות מטורקיה פגע בחקלאי עוטף עזה, האחראים על גידול 70% מתוצרת העגבניות בישראל. ועכשיו זה. לא נעים לומר: הזהרנו אתכם!".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, ד"ר רון תומר מסר בתגובה לדיווח כי "כבר חודש וחצי שאנחנו בהתאחדות התעשיינים מתריעים שזהו הכיוון והנה עתה ארדואן יוצא בעצירה מלאה - אמברגו על ישראל". "לצערי ישראל מתנהלת בתסמונת 'האישה המוכה' - בהתחלה מתכחשת, אח"כ אומרת שזאת תאונה, ואז 'ברח לו', והאמת בסוף מתפוצצת לנו מול הפנים", הוסיף.

ד"ר תומר ביקר את מדיניות ישראל ואמר כי בעוד ארדואן עושה, ישראל מתרפסת. "כבר לפני חודש בקשנו ממשרדי האוצר והכלכלה להגיב באיום ואז ביצוע של הטלת מכסי מגן מול טורקיה של 100% כדי לאותת גם לארדואן וגם לעולם שישראל לא תשב בשקט על חרם נגדה. מעבר לרפיסות ואבדן הכבוד הלאומי - איבדנו מסר חשוב לכל מי שמבקש להחרים אותנו - שלא נקבל זאת וכל מחרים יוענש בחזרה".

נשיא ההתאחדות ציין כי "מוטב מאוחר מבכלל לא - צריך להטיל כבר כעת מכסי מגן של 100% לשלוש שנים על כל הייבוא מטורקיה ובמוצרים מסוימים לאסור לגמרי ייבוא משם. רק ככה יבין ארדואן שלא יכול לשחק איתנו ושצעד שלו גורר תגובה והיא ארוכת טווח. דבר זה גם יאפשר ללא מעט תעשיינים מקומיים שמוכנים להשקיע ולהקים קווי ייצור נוספים בישראל לשמור על העצמאות היצרנית כי יש עתיד לרכש מקומי מהם. כמו כן, זו העת לחזק את העצמאות היצרנית שלנו בתחום המזון והבנייה - על המדינה לעשות ככל שביכולתה בכדי לעודד הקמה והרחבה של מפעלי מזון ובנייה אשר יגדילו את היקף כמות המזון וחומרי הבנייה המיוצרים בישראל כדי להתנתק מהתלות בטורקיה".

אילו ענפים יושפעו במיוחד?

ענף הבנייה תלוי מאוד בטורקיה, כאשר כבר לאחר מגבלת היצוא של 54 פריטים - חברות ציבורית כמו חמת העוסקת ביבוא מוצרים לבית ופרידנזון העוסקת בלוגיסטיקה דיווחו על פגיעה אפשרית. המשמעות היא כמובן פנייה למדינות אחרות ובמיוחד מערביות, אך פנייה שכזו בהכרח תביא לעליות מחירים. בה בעת, חלק בלתי מבוטל מהמוצרים בסופרים הם מטורקיה, בהיקף שלעתים לא שמים לב אליו. חלק בלתי מבוטל מהמותג הפרטי מגיע מטורקיה.

האם המשמעות היא שלא נראה יותר מוצרים תוצרת טורקיה בקרוב?

התשובה היא לא. לא רק בגלל שייקח זמן עד שהסחורות הקיימות יסתיימו, אלא כי כבר בשבועות האחרונים התנסו בנתיבים עוקפים. כפי שפורסם, החלו לשלוח סחורות מרשימת 54 הפריטים הראשונית לנמלי קופר או לובליאנה בסלובניה, ומשם העברה לישראל. כיצד זה מתאפשר? אם על גבי שטר המטען של אותם פריטים, ובהם למשל מלט, שיש, פלדה ואלומיניום, מופיע נמל יעד (Port of Delivery) בישראל - המשלוח אומנם ייחסם. אבל על העברת כספים בין המדינות אין עדיין שום מגבלה.

במקרה של טורקיה וישראל, נתיב הכסף אינו סבוך, אבל נתיבי הניירת וההובלה הם המסבכים את המצב. אם מופיע בניירת כנמל יעד קופר שבסלובניה, גם המכס הטורקי, שנחשב לאחד הקשים ביותר בעולם, לא יוכל להצליח לתחקר לעומק את היעד הסופי בפועל. אין להם היכולת לעמוד בעומס שבו יוכלו לבדוק מהיכן הגיע התשלום עבור כל סחורה שהיא בין 54 הפריטים שהוגבלו ביצוא לישראל, אבל מיוצאים כדבר שבשגרה למדינות רבות ברחבי העולם.

הסיבה שבגינה הישראלים בוחנים את האפשרות הסלובנית היא שקפריסין, שאומנם קרובה יותר, אינה עובדת עם טורקיה. מנגד, המכס בעיר קופר בסלובניה נחשב לנוח. ברגע שהסחורה מגיעה לעיר הסלובנית או לכל נמל במדינה שלישית אחרת, מורידים את הסחורה לרציף, בין שמדובר במכולה שלמה ובין שמדובר בסחורה שמילאה רק חלק ממנה, ומבצעים הליך שנקרא שטעון. בשלב זה מסבירים למכס המקומי שהסחורה אינה נכנסת למדינה. בנמל מחליפים את שטרי המטען, מעמיסים לאונייה אחרת - ומשם ליעד הסופי.

ההליך הזה עלול להכפיל ואף יותר מכך את עלויות השילוח, בגלל שבימים כתיקונם, אוניות סוחר נעות בקו טורקיה־ישראל באופן שגרתי. ספינות המכולות לא נעות מנקודה לנקודה, אלא פועלות בשיטה של "קו מאסף". זה תלוי בסוג הקו, אבל יש ספינות שמגיעות מטורקיה לישראל ביממה ויש כאלה בשבוע. אך, בכל זאת, כאשר יש ספקים טורקים שמסוגלים לייצר את הסחורה אבל לא לספק אותה ישירות, זה פתרון סביר. הניסיון ליצור כאן נתיב יצירתי כולל שרשרת אספקה שמתארכת לשלושה שבועות, בשל ההגעה לסלובניה, פריקה, טעינה ושליחה מחודשת.

האם היו סימנים מוקדמים ולמה דווקא עכשיו?

הסימן המוקדם המשמעותי ביותר היה התבוסה ההיסטורית בבחירות המקומיות בטורקיה בסוף מרץ, שבהן מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) הפסידו בכל הערים הגדולות. כמו כן, מפלגת "הרווחה החדשה" (YRP) הקטנטנה, ניצחה בשני מחוזות שנחשבים למוקדי קולות של ארדואן - על בסיס מצע של קריאה להפסקת הסחר עם ישראל. לפני כשבוע וחצי, קיים ארדואן מסיבת עיתונאית משותפת עם מקבילו הגרמני, פרנק־וולטר שטיינמאייר, בה טען: "אנחנו כבר לא מקיימים קשרים מסחריים הדוקים עם ישראל, זה נגמר". ייתכן שבאומרו כי "זה נגמר", ארדואן אכן התכוון לדבריו. היום נועד ארדואן באנקרה עם יו"ר מפלגת העם הרפובליקנית (CHP) ומנהיג האופוזיציה הטורקית, אוזגור אוזל, ולא מן הנמנע עדכן אותו בהתפתחויות - לאחר שאוזל בעצמו קרא לנקיטת צעדים שכאלו.

הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"