המלחמה בין שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי לבין מישאל וקנין, יו"ר הדירקטוריון של חברת דואר ישראל, מגיעה היום (א') לשיאה. במכתב לפני שימוע שנשלח ליו"ר מגולל שר התקשורת את טענותיו על תפקודו הלקוי לכאורה של וקנין, המסביר בין השאר מדוע החליט לעצור את ההפרטה, ומדוע הוא מתעקש על פיטוריו, בניגוד לעמדת בכירי משרד האוצר ובראשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ומנהלת רשות החברות.

במכתב שהגיע לידי mako, מדגיש שר התקשורת כי מסוף מרץ אשתקד, עת נכנס וקנין לתפקיד, ועד מרץ השנה, לא נמצאו החלטות או תוכניות של דואר ישראל לשפר את השירות הניתן לציבור, ובפרט לא כאלה הנוגעות לאופן הטיפול בפניות ובתלונות הציבור, משך העברת מכתב, זמני המתנה, זמינות תורים ביחידות הדואר, סגירת מוקדי שירות מבלי לבחון את ההשפעה על אופן חלוקת הדואר באזור – או לחלופה הולמת. אף שדואר ישראל היה אמור להחיל מתן שירותים חדשים לצרכן – בפועל לא נרשמו כאלה.

"על פי נתוני החברה, שלוש מאות אלף תלונות ציבור התקבלו בחברה בשנת 2022 - כאלף תלונות ביום", כותב קרעי במכתב השימוע. "לא מצאתי כי התקבלו החלטות או משימות לנקיטת פעולות לשיפור זמני ההמתנה ביחידות דואר, הידועות בשירותן הלקוי, שבהן נמדדים זמני המתנה ארוכים הגבוהים מתקן השירות על פי הרישיון".

"בניגוד למצופה", ממשיך קרעי "לא מצאתי החלטות לנקוט בפעולות מעשיות לצמצום תלונות ופניות הציבור ונקיטת פעולות הכרחיות לשיפור השירות כגון צמצום משך זמן ההמתנה ביחידות הדואר, מעבר לשירותים דיגיטליים ועוד. באופן כללי, נראה כי הדירקטוריון בראשותך לא קיים דיון ייעודי ויסודי בנושאים המפורטים לעיל, ובפרט בסוגיית אמות המידה והקריטריונים לצמצום יחידות הדואר שרשאית החברה לסגור בהתאם להוראות רישיונה, הפקת לקחים מתלונות הציבור ועוד, וממילא לא קיבל החלטות בעניין. בתום שנה וחצי בראשותך, לא הביא דירקטוריון החברה תכנית מסודרת לשיפור השירות לציבור, למרות הפגיעה הקשה ברמת השירות כאמור".

טענה נוספת שעולה מהמכתב היא שווקנין לא התווה מדיניות בנוגע לפיתוח עסקי ולפיתוח מנועי הצמיחה של החברה.  תחום הסחר המקוון בכללותו נמצא בצמיחה בעולם כולו ובישראל בפרט, אך קרעי טוען כי במקום שחברת דואר ישראל תבנה אסטרטגיה להגדיל את הפעילות בתחום הזה, ונהנית מהעובדה שכמעט ולא חלות עליה מגבלות רגולטוריות - בניגוד למתחרים.

שלמה קרעי (צילום: חדשות  12, חדשות 12)
שר התקשורת, ד"ר שלמה קרעי | צילום: חדשות 12, חדשות 12

קרעי מאשים את רמת השירות הירודה בירידה בהכנסות. "64 אחוזים מתלונות הציבור שהגיעו לחברה בשנת 2022 והסתכמו בלמעלה משלוש מאות אלף היו בנושא דואר בינלאומי נכנס, והיווה גורם מכריע בחוסר האמון של הציבור בחברה ובמעבר לנותני שירותים מתחרים. אין לי ספק בכך כי ניהול אחראי ושירותי יותר, וכן התוויית מדיניות ממוקדת רמת שירות לציבור על ידי הדירקטוריון, הייתה מחזקת את תדמית החברה, הכנסותיה בתחום זה, ויציבותה הפיננסית". עוד טוען קרעי כי "מנתוני הדוחות הכספיים של חברת הדואר וחברת בנק הדואר עולה כי בשנת 2022 ירדו הכנסות החברה בכ-135 מיליון שקלים, וזאת בנטרול הכנסות מימון מפיקדונות הציבור בבנק הדואר , לעומת שנת 2021. עיקר הירידה בהכנסות החברה נבעה מירידה בסך של 119 מיליון שקלים בהכנסות החברה מתחום הסחר המקוון".

פגיעה אנושה במוניטין החברה ובשמה הטוב

הטענה השלישית שעולה מהמכתב מתייחסת לזמן הארוך שלקחו הדיונים על הסכם המימון ותוכנית ההבראה, שלקחו כחצי שנה. "אין צורך להכביר במילים על ההשלכות השליליות מהימשכות דיונים אלו על פעילות החברה. "מצבה הכספי והארגוני, ורמת השירות לציבור שבאו לידי ביטוי בסופו של דבר בתלונות רבות מן הציבור, על רמת איכות שירות שאינה משביעת רצון, באובדן מוחלט של אמון הציבור בחברה, ובירידה לא מבוטלת בהכנסות החברה בשנת 2022 לעומת שנת 2021, ואף ביחס לשנת 2020 - שאופיינה בהשפעות "משבר הקורונה".

לבסוף מסכם קרעי את טענותיו בדבר התעקשותו להדיח את יו"ר הדירקטוריון ואומר: "בשנה האחרונה חלה פגיעה אנושה במוניטין החברה ובשמה הטוב, הפוגעים באופן משמעותי בסיכוי להוציא את הפרטת החברה אל הפועל, נוכח התנהלותה חסרת רגישות והיעדר תשומת לב הכרחית לשיפור השירות. לאור כל זאת, אין לי אמון ביכולותיך ובמדיניות שנוקט דירקטוריון החברה בראשותך להביא לשיפור השירות לציבור ולפתח מנועי צמיחה בליבת פעילות החברה ובתחומים משיקים...אני סבור כי אין לדירקטוריון החברה בראשותך את היכולת להביא לסיום מוצלח של תכנית ההבראה ולהפרטת החברה באופן מהיר ומוצלח ותוך מתן שירות ראוי לציבור בכלל ולאוכלוסיות החלשות בפרט".

ניגוד מוחלט לעומת הבכירים במשק

בתחילת חודש ינואר פורסם לראשונה רצונו של שר התקשורת להדיח את היו"ר מישאל וקנין. במרץ זימן קרעי את וקנין לפגישה בה הודיע לו כי בכוונתו להחליפו באיש אמונו. וקנין האשים את קרעי כי המהלך מנוגד לטובת החברה ועלול להביא לקריסת תוכנית ההבראה וההפרטה, וכן נובע משיקולים פוליטיים, זאת מאחר שווקנין מונה על ידי שר התקשורת הקודם יועז הנדל.

מי  שעוד הביעו את התנגדותם הנחרצת למהלך הזה היו בכירי האוצר: ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר והחשב הכללי יהלי רוטנברג, שטענו כי "הדחת יו"ר הדואר תערער את החברה ותסכן ההפרטה".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנס אלי הורביץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ: יצא נגד קרעי | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הפרט המעניין הוא כי הם פעלו בגיבוי של שר האוצר בצלאל סמוטריץ , אשר פנה בתחילת החודש לראש הממשלה בנימין נתניהו והביע את התנגדותו לכוונת שר התקשורת להדיח את היו"ר. סמוטריץ' דרש מנתניהו לעצור את המהלכים של קרעי בעניין. הוא אף ציין כי האוצר שוקל לעצור את מימון תוכנית ההבראה של החברה ולבטל את פרישתם של 400 עובדים בדואר בסוף יוני, כחלק מההסכם שנחתם בין המדינה, הנהלת החברה וההסתדרות.

גם מנכ"ל הדואר, דוד לרון, הודיע שהחלפת היו״ר תביא אותו להתפטר מתפקידו, וכי סמנכ"לים נוספים בהנהלת החברה עשויים להצטרף אליו. "אין שום היגיון כעת בהדחה של יו"ר הדואר, כשהמשקיע הפרטי שייכנס לחברה בקרוב לאחר הפרטתה יוכל לבחור יו"ר חדש. ההפרטה נמצאת כרגע בסיכון כי אם המהלך של שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) להחזיר את הפוליטיקה לדואר יצליח, זה יבריח את המשקיעים, יכשיל את ההפרטה ומי שישלם את המחיר הם העובדים והציבור", אמר בראיון לכלכליסט.

יש לציין כי בסיום שנת 2022 הוסרה הערת העסק החי  מדוחות הדואר זכות ירידה של 7.2% בעלויות. בדו"ח כי חברת הדואר הצליחה לצמצם את ההפסד הגולמי שלה ב-27.5% ל-86.51 מיליון שקל. ההפסד התפעולי של החברה אמנם זינק ב-446% ל-977 מיליון שקל וההפסד הנקי ב-502% לכמיליארד שקל, אך זה בעיקר כתוצאה מהוצאות חד-פעמיות של כ-790 מיליון שקל בגין פרישת 1,050 עובדים.

יתרה מזו, בשבוע שעבר פורסמו דוחות הדואר לרבעון הראשון של 2023, שמעניקים רוח גבית לתהליך ההפרטה: מהנתונים עולה כי לאחר שנים של הפסדים, חברת הדואר עברה לרווח של כ-8 מיליון שקל ברבעון (ללא רווח הון חד־פעמי) בעקבות צעדי ההתייעלות והפחתת מספר העובדים. דוחות אלה מראים שיפור משמעותי בהכנסות: כ-436 מיליון שקלים ברבעון הראשון השנה לעומת 390 מיליון שקלים על פי התקציב ו-382 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד ואף מעבר לרווח נקי של כ-23 מיליון שקלים. זאת לאחר שבעה רבעונים הפסדיים רצופים, כאשר הצפי היה למעבר לרווח נקי רק בחציון השני של 2023.

החוק מתיר לשר התקשורת לזמן את יו"ר הדואר לשימוע לפני פיטורים. אלא שהמהלך יכול להתבצע רק לאחר היוועצות עם רשות החברות. בפועל, מנהלת רשות החברות, עו"ד מיכל רוזנבוים, הביעה בעבר נחרצת לפיטורי וקנין והבהירה כי מהלך כזה עלול למנוע את יישום הרפורמה והפרטת הדואר. "אין בסיס לטעמנו לטענתכם כי מר וקנין אינו ממלא כראוי את תפקידו כיו"ר דירקטוריון החברה ומכאן כי אין בסיס להדחתו מתפקידו", כתבה בחוות דעתה.

בראיון לוואלה! התחייב קרעי כי המועמד שהציע איננו איש ליכוד ואין לו איתו היכרות מוקדמת, למעט פגישה אחת. לטענתו, באוצר אמרו לו שם שאין להם בעיה עם המועמד שהציע.

דואר ישראל: "דירקטוריון החברה, ההנהלה והעובדים ממוקדים ומחויבים להבראת החברה וליציאה להפרטה. צר לנו על כל עיכוב שעשוי להיגרם כתוצאה מהתערבות פוליטית, ושיביא לפגיעה ישירה ביציבות החברה, בעובדים ובציבור."