אי השוויון הכלכלי והחברתי לא נעלם בישראל 2022. האנשים העשירים ביותר בישראל צוברים עוד הון, והעשירונים התחתונים נותרים מאחור. עתה נחשפים ממדי תמונת המצב: 500 האנשים העשירים בשנת 2022 מחזיקים 13.5 אחוז מכלל העושר של האוכלוסייה בישראל, ובידיהם 1.15 טריליון מתוך 8.5 טריליון שקלים. הגידול באי השוויון משמעותי. הטרנד הזה לא נעצר, הוא ממשיך רק לגדול ולגדול, אומרים כלכלנים בכירים.
נתחיל מכך שכמעט בלתי אפשרי לחשב מה סך העושר הלאומי בישראל, ועוד יותר קשה לחשב מה סך ההון של האנשים העשירים ביותר ומה היחס בין שני הנתונים. הסיבה לכך היא חסך אדיר בנתונים רשמיים ומדויקים בתחום. זאת, לאור הקושי בחישוב פרסונלי, אי דיווחים שוטפים לרשויות וחוסר רצון לשתף פעולה עם סקרים שכאלה. עם זאת, בהתייעצות וליווי של כמה כלכלנים מומחים, הצלחנו לחשב בהערכה גסה נתון זה. התבססנו על מתודת מחקר שבה השתמשו חוקרים בשנת 2013, שנה שבה הלמ״ס ביצעה סקר חד פעמי בנושא, ושקללנו את הנתונים העדכניים ביותר שיש כיום.
נצלול לנתונים: לפי בנק ישראל, סך הנכסים הפיננסיים (כולל פנסיות, קופות גמל והשקעות בשוק ההון) של הציבור בישראל ברבע הראשון של שנת 2022 הגיע ל-4.99 טריליון שקלים. לפי בנק ישראל, הנדל"ן הגיע בשנת 2017 לסך של 3.298 טריליון שקלים, ובהצמדה למדד מחירי הדירות של 2022, השווי מגיע ל-4.3 טריליון שקלים. בניכוי החוב של כלל משקי הבית, שהגיע לפי בנק ישראל נכון למאי 2022 לסך של 739 מיליארד שקלים, אנחנו יכולים להעריך באופן גס כי ״העושר הלאומי״ של הציבור הישראלי מגיע לסך של 8.551 טריליון שקלים. ואילו ההון המצטבר של רשימת 500 העשירים לפי מגזין "דה מרקר" הגיע השנה לסך של 337 מיליארד דולר, כלומר 1.156 טריליון שקלים. למעשה – 500 האנשים העשירים ביותר בישראל מחזיקים ב-13.518 אחוז מהעושר הלאומי.
הרבה עושר וכוח – סכנה פוליטית
למה כל כך קשה להבין מהם ממדי אי השוויון בישראל? ״קשה לדעת מה אי השוויון בהון", מסביר ד״ר אורן דניאלי, ד״ר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחוקר אורח בפרינסטון, "אמנם קל לדעת מה אי השוויון בהכנסות, כי רשות המיסים עוקבת אחר כך, אבל כל עוד אין מס על הון ואין גוף רשמי שבודק זאת, ההערכות נותרות גסות מאוד. אין נתון רשמי לגבי סך ההון של האנשים במדינה, אבל אנחנו יודע שאי השוויון בהון גדול יותר מאי השוויון בהכנסות״.
בשנת 2013 החוקר ד״ר מאור מילגרום, פוסט דוקטורנט כיום במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, הצליח לגבש מסקנות בעניין בזכות סקר חד פעמי שהלמ״ס ביצעה. המחקר, שפורסם בשנת 2019, הוא המחקר העדכני ביותר שיש בישראל. בין השאר מצא המחקר כי אי השוויון בעושר בישראל גדול משמעותית מאי השוויון בהכנסות. בעוד שהעשירון העליון החזיק ב-27 אחוז מתוך ההכנסה הלאומית, היו בידיו 51 אחוז מהעושר. עוד העלה המחקר כי חלק משמעותי מהעושר מרוכז במאיון העליון. האחוזון העליון של משקי הבית העשירים ביותר מחזיק ב-22.5 אחוז מהעושר הלאומי, נתח השווה לחלקם של שבעת העשירונים התחתונים. בהשוואה בינלאומית, ישראל מוקמה במקום 6 מתוך 19 בחלק העושר המוחזק על ידי האחוזון העליון.
״יש אנשים ששולטים בהרבה מאוד שווקים בישראל, והדרך שלהם להתעשר היא העובדה שאין להם מתחרים רבים והם יכולים לגבות מחירים גבוהים מצרכנים. יש גם סיפורים שנוגעים בהשתלטות על משאבי מדינה, כמו ים המלח״
ד״ר אורן דניאלי, החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב
״אי שוויון בעושר הוא נושא חשוב. כדי להבין מה הפערים הקיימים בחברה וברמת החיים, העושר רלוונטי יותר מאשר ההכנסות, מפני שההכנסות לא משקפות את כל ההון שיש ברשותנו. צריך להסתכל על המספר הזה ולהבין עד כמה לקבוצה קטנה בישראל יש הרבה יותר עושר מאשר לשאר האנשים״, אומר ד״ר מילגרום ומרחיב, ״כשלמעט אנשים יש הרבה מאוד עושר וכוח זה מסוכן גם פוליטית, כי יש השפעה גדולה מדי על הספרה החברתית מבחינת היכולות שלהם, וזאת הודות לעושר הרב שהם מחזיקים. מהצד השני, כשיש אנשים עניים מאוד ללא נכסים, אם נגזרת עליהם מכה כלכלית אין להם שום חסכונות כדי לעבור את התקופה הקשה. מצבי קיצון כאלו לא טובים״.
אי השוויון לא כמובן לא ייחודי לישראל. ״אנחנו חיים בתקופה של אי שוויון גבוה יחסית ומדובר בתופעה עולמית. נקודת המפנה הייתה לפני כ-40 שנה, כשעולם העבודה השתנה לאור כניסה של שינויים טכנולוגיים. אנשים שהצליחו להשתמש בטכנולוגיה הרוויחו מזה המון, ועובדים שלא השכילו לנצל זאת גילו עם הזמן ששכרם ירד, אם הם לא פוטרו כלל״, מסביר ד״ר דניאלי.
בכל מה שקשור לאחוזון העשיר ביותר בישראל, המגמה תלולה עוד יותר. ״יש כלכלנים שטוענים שלא צריך להתמקד באי השוויון אלא בצמיחה, כי הצמיחה מתפקדת כמו גאות שמעלה את הספינות של כולם, כך שכולם מרוויחים. אך בו בזמן שהייתה צמיחה – היה גידול באי השוויון, ובמדינות מסוימות הצמיחה נשארה רק בקרב האחוזון העליון, וחמישים האחוזים התחתונים לא נהנים מכך״, מתאר ד״ר דניאלי.
סופר סטארים, הייטקיסטים, מונופוליסטים ויורשים
אחת מהתופעות שהצליחה לדברי ד"ר דניאלי להפוך חלק מעשירי העולם לעשירים עוד יותר היא תופעת ה״סופר סטארים״. ״דמיינו סופר סטארים אמיתיים כמו כוכבי קולנוע, מוזיקאים או ספורטאים. בגלל שהעולם הפך לגלובלי, אדם שהוא הכי טוב בתחומו בעולם יכול להגיע דרך האינטרנט לקהלים אדיר, שלא בהכרח היו נגישים לו בעבר״, הוא מסביר. אך אותם סופר סטארים הם רק חלק קטן ברשימות העשירים המוכרות: ״בארצות הברית מדברים על רופאים ועורכי דין, אלה שנחשבים הכי טובים בתחומם בכל העולם. יש מקצועות שהרוויחו מכך בענק״.
ומה קורה בישראל? ״הנתונים בישראל מצומצמים מאוד ואין מחקר אקדמי בנושא, אך נפח גדול תופסים אנשים מתעשיית ההייטק כמו גיל שויד למשל. אלה אנשים שהצליחו להרוויח את ההון שלהם מכך שהפכו ליצואנים. זה הכניס הרבה כסף למדינת ישראל דרך המיסים״, מתאר ד״ר דניאלי. מהעבר השני לדבריו, עומדים אנשים שהצליחו להרוויח את הונם כתוצאה מאי תחרות בשוק הישראלי. ״יש אנשים ששולטים בהרבה מאוד שווקים בישראל, והדרך שלהם להתעשר היא העובדה שאין להם מתחרים רבים והם יכולים לגבות מחירים גבוהים מצרכנים״, הוא אומר ומוסיף, ״יש גם סיפורים שנוגעים בהשתלטות על משאבי מדינה, כמו ים המלח״.
״ההתעשרות של עשירי ישראל הייתה עשויה לחלחל לכלל האוכלוסייה אילו המיסים שמשלמים העשירים היו גדלים בקצב דומה לזה של העושר שלהם, ובכך היו מאפשרים למדינה להשקיע בשירותים שהיא מעניקה לכלל האזרחים. תמונת המצב החברתית היא תמונה של קצוות הולכים ומתרחקים זה מזה"
ד"ר שלמה סבירסקי, מנהל אקדמי במרכז אדוה
אוכלוסייה משמעותית נוספת בקרב העשירים ביותר היא מי שקיבלו את הונם בירושה. ״מדובר באנשים שלא הרוויחו את הכסף בעצמם אלא ירשו אותו. ברור שהם לא ייצרו שום ערך, כי קיבלו הכול מההורים״, מתאר ד״ר דניאלי, ״עולה כאן שאלה פחות כלכלית אלא חברתית – האם צריך להטיל מס ירושה? כמה אנחנו בתור חברה מוכנים לקבל תופעות כאלה, כשאנשים מגיעים לפסגת העושר בזכות מה שההורים שלהם עבדו עליו?״.
"מסלול של שערים סגורים"
״אין ספק שיש בישראל מיליארדרים ומיליונרים, אבל הצמיחה הכלכלית הזו לא משתפת מספיק אנשים במשק. הפערים בישראל בעייתיים במיוחד בין החציון לאחוזון העשירי הנמוך ביותר, גם ביחס לעולם״, אומר פרופ׳ דני בן דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, ״במקום שבו יש פערים גדולים בהכנסות, הפערים בעושר גדולים עוד יותר, כי אדם בעל הכנסה גבוהה יכול לצבור יותר נכסים. הפערים חמורים בכל הנוגע לעושר״.
״ההתעשרות של עשירי ישראל הייתה עשויה לחלחל לכלל האוכלוסייה אילו המיסים שמשלמים העשירים היו גדלים בקצב דומה לזה של העושר שלהם, ובכך היו מאפשרים למדינה להשקיע בשירותים שהיא מעניקה לכלל האזרחים״, אומר ד"ר שלמה סבירסקי, מנהל אקדמי במרכז אדוה, ״תמונת המצב החברתית היא תמונה של קצוות הולכים ומתרחקים זה מזה: קצה עליון הנהנה מעושר פיננסי, הייטקיסטי ונדלני וממדיניות מיסוי נוחה וקצה תחתון שכבר בשלב מוקדם של החיים מוצא עצמו במסלול של שערים סגורים. זמן טוב להתחיל לצמצם את הפערים״.
בהשוואה לעולם: ישראל באמצע מבחינת אי שוויון בעושר, אך במצב חמור מבחינת אי השוויון בהכנסות
הגידול באי השוויון משמעותי בארה״ב, ומחקרים שונים בחנו לאורך השנים כמה אחוזים מסך כל ההכנסה מגיעים לאחוזון העליון. ב-1970 הנתון נע סביב 10 אחוזים, אז האחוזון העליון הרוויח פי עשרה משאר האוכלוסייה. היום הנתון מגיע כבר ל-25 אחוז, כלומר פי 2.5 מאז, מתאר ד״ר דניאלי.
ישראל, לפי ההערכות, נמצאת במקום יחסית טוב באמצע. ״ביחס לעולם המצב במדינה נראה סביר – ישראל ממוקמת באמצע מבחינת אי השוויון בעושר״, אומר ד״ר מילגרום, ״חשוב לציין שהשוואה לעולם בעייתית משום שקשה לקבל אומדנים של עושר. כל מדינה בוחנת את הנושא בשיטות מחקר אחרות״.
"הנתונים מראים בבירור שאי השוויון בהכנסות בישראל חמור. ישראל נמצאת במקום גבוה ביחס לשאר מדינות ה-OECD. המדד מראה שישראל היא אחת המדינות הכי פחות שוויוניות, ואלה נתונים שקשה להתווכח איתם״
ד״ר מאור מילגרום, פוסט דוקטורנט כיום במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית
אך בכל מה שקשור לאי שוויון בהכנסות, הנתונים מראים בבירור שאי השוויון בישראל חמור יחסית. ״לפי נתוני מדד ג׳יני, שבוחן אי שוויון הכנסות, ישראל נמצאת במקום גבוה ביחס לשאר מדינות ה-OECD. המדד מראה שישראל היא אחת המדינות הכי פחות שוויוניות, ואלה נתונים שקשה להתווכח איתם״, אומר ד״ר מילגרום.
לטענתו, הסיבה שאי השוויון בהכנסות הוא יחסית גבוה בישראל מורכבת, יש המון הסברים אפשריים, שאי אפשר להכריע ביניהם – אוכלוסיות שבהן פריון נמוך (בעיקר חרדים וערבים), היחלשות העבודה המאורגנת, גידול בשכר המנהלים, פרוגרסיביות נמוכה של מערכת המיסוי וקצבאות נמוכות.
מחקר של ד״ר דניאלי מ-2017 מצא כי הגורמים המרכזיים שתרמו לגידול באי שוויון בהכנסות בישראל הם ירידה יחסית של השכר הבינוני (הפער בין החלק התחתון לבינוני הצטצמם), עליית שיעור המשרות הזמניות והחלקיות בחלק הנמוך של שוק העבודה וגידול בריכוז השכר בידי מעטים בחלק העליון של שוק העבודה. מומי דהן מצא שאי השוויון בהכנסות ברוטו דווקא יחסית נמוך, ואי שוויון גבוה דווקא בהכנסות נטו, כלומר המדינה לא מצמצמת מספיק את אי השוויון באמצעות מיסוי וקצבאות.
ומה הסיבה שאי השוויון בעושר בישראל יחסית נמוך?
"למה אי השוויון בעושר בישראל הוא יחסית נמוך – אם מאמינים להשוואות – זאת שאלה טובה", אומר ד"ר מילגרם, "הסבר אפשרי שאנחנו מעלים הוא שזה נובע מהעובדה שישראל היא מדינה צעירה שכמעט כולה מורכבת ממהגרים, ולכן לא היה מספיק זמן לפערים גדולים בהון להצטבר לאורך זמן.
"תשווי את ישראל למדינות אירופיות עם משפחות אצולה, לדוגמה, משפחת וולנברג בשבדיה, שצברו עושר על פני מאות שנים. להבדיל, בישראל רוב האוכלוסייה היגרה אליה במהלך המאה ה-20, ומהגרים בדרך כלל מוגבלים בכמות ההון שהם יכולים להביא איתם, ולכן פערי העושר נמוכים יותר. אבל כאמור, זה רק הסבר אפשרי אחד".